השופט אברונין: "רכב אחד אני יכול להבין, שניים זה כבר אירוע"

השופט עדי אברונין, בית משפט השלום בראשון לציון

המועד: יום שני, 5.5.2026, שעה 09:00

הנושא: חדלות פרעון

השופט עדי אברונין נכנס לאולם בשעה 09:10, לדיון בעניינם של בני זוג המצויים בהליכי חדלות פרעון. הנאמן מציע שכל אחד מהם יוסיף 60 תשלומים בני 1,000 שקל כל אחד. אברונין בקיא בפרטים והוא לא יהיה חותמת גומי: "בוא נראה לגבי הרכב הזה [של האישה]. מה אתה יודע עליו? כלום?" - הם רק הצהירו שיש להם הוצאות רכב.

באת כוח החייבים מדברת על מצבה הנפשי של האישה. אברונין: "כמה אי-כושר יש שם?" - אין. עורכת דינם טוענת שהם ממצים את כושר ההשתכרות ואברונין משיב: "זה נכתב בדו"ח, ראיתי". הוא ממשיך לעיין בתיק ולשאול: "במה היא עובדת? וכמה היא מרוויחה לחודש?" - ניקיון, 4,700 שקל. "בואי נראה. כמה ימים היא עובדת בחודש? הייתי חוקר אותה. היא מבינה עברית? ראשון עד חמישי? כמה שעות ביום? למה היא לא עובדת יום שלם? היא עובדת בשני מקומות?

"כמה היא הרוויחה ב[מקום העבודה הקודם]? מה היא עשתה [שם] ב-600 שקל בחודש? כמה ימים בשבוע? אני לא מצליח להבין למה היא עובדת ארבע-חמש שעות [ביום]. למה לא לעבוד יום עבודה שלם. עורכת הדין שלך [של הבעל, המתרגם את השיחה] והנאמן מנסים לקבוע כמה היא מרוויחה בחודש. אומר הנאמן: היא יכולה להרוויח 6,800. אני צריך לדעת כמה שעות היא עובדת וכמה היא יכולה לעבוד.

"היא יכולה לעבוד שמונה שעות ביום ולהרוויח 6,800, אני מבין את ההיגיון של זה. היא לא ממצה את פוטנציאל ההשתכרות". הבעל: יש לה חרדות היא לא מרגישה טוב. "אני מאוד מכבד את הדבר הזה, אבל בלי אישור מהביטוח הלאומי על אי כושר עבודה - אין לזה משמעות משפטית. אם היה אישור מביטוח לאומי, הייתי יכול להבין למה היא עובדת רק ארבע שעות. אבל בלי אישור אובייקטיבי, אין לי מה לעשות עם זה".

 "יכול להיות שיימצא שהיא לא דוברת אמת"

אברונין פונה לבעל: "עכשיו תגיד לי מה עם הרכב. הרכב החדש שלה - איזה רכב זה? מאיזה שנה?" האישה מציגה לו את הרישיון, הוא מעיין ומכתיב: מזדה לנטיס שנת 2008 ומספר הרישוי. "יש לכם עוד רכב? איזה רכב זה?" - פז'ו-רנו 2005. "איך פז'ו-רנו? גדול, המסחרי, לא?" - טנדר.

אברונין פונה לבאת כוח הממונה: "לגבירתי בינתיים יש תובנות? יש לי שני רכבים, מאוד מפריע לי שלא דיברתם על הרכבים ולמרות שהנאמן דרש לא הוצאתם פרטים. אני רכבים ישנים, אני לא בטוח שאני אממש אותם. מצד שני, תא משפחתי אחד מחזיק שני רכבים - זה לא יכול ליפול על הנושים. רכב אחד אני יכול להבין, שניים זה כבר אירוע. אם היא נשלחת מהעבודה להסתובב ולהגיע לקשישים, היא אמורה לקבל החזרי נסיעות".

הנאמן אומר שיש לו תלושי שכר של החייבת, אבל אין להם שום קשר למציאות. אברונין: "הנאמן מחזיק תלוש שאומר 182 שעות [עבודה בחודש - א.ל], איפה הקשר למה שהיא אומרת [ארבע-חמש שעות ביום]. אין סיבה שהיא לא תעבוד 8.5 שעות בלי אישור של הביטוח הלאומי על אי כושר. 6,800 הוא פוטנציאל ההשתכרות, כך או אחרת.

"גם אם הם טעו, יש לי הצהרה שלה שהיא לא ממצה כושר השתכרות, או שהנאמן מחזיק תלוש שאומר שהיא עובדת 182 שעות ואז היא לא אומרת אמת. אני לא רוצה להיכנס לזה, אני לא רוצה לקבוע שהפוטנציאל הוא 7,800. אני מוכן גם לראות את זה כ-6,700, אבל חבל על הוויכוח. או שהיא לא ממצה את כושר ההשתכרות, או שאני אצטרך לקיים דיון ויכול להיות שיימצא שהיא לא דוברת אמת, ואני לא רוצה להיכנס לזה".

• "אני יודעת איך נראה כתם מהשמש"
• "יצרת חובות, נכנסת אליהם מרצונך, יש נושים שצריך להביא בחשבון"

"אני בכלל לא שובר את הראש על זה"

מחשבון הממונה מוביל לכך שהבעל צריך לשלם 1,000 שקל בחודש, והאישה - 600 שקל. אברונין פונה לבאת כוח החייבים: "יש לי בעיה נוספת. אני לא בטוח שבית בחדלות פרעון צריך שני רכבים. שיסעו בתחבורה ציבורית. אני לא אממש אותם, הוא אומר שהם ישנים ואני נוטה להסכים איתו.

"1,600 שקל [לחודש משניהם] - זה מוריד דרמטית, זה מתיישב עם המחדלים. זו הצעה מאוד הגונה בנסיבות שלהם ולכן אני מציע לקבל את זה. ההצעה לקחה [בחשבון] חמישה קטינים, אבל הבת היא בגירה, הממונה הייתה יכולה להקפיץ את הסכום. בחמש שנים אולי היה צריך כל ילד שהופך לבגיר להוציא [מהעלויות] ולהעלות את הסכום. הם לא אומרים את זה.

"ההצעה מאוד מאוד הגונה, היא לא מתייחסת לכך שהילדים הופכים לבגירים ויש פה שני רכבים. זה יחסוך לנו את הצורך להבין מדוע בתלושים שמחזיק הנאמן יש 182 שעות עבודה, כשעכשיו היא אומרת לנו שהיא עובדת ארבע שעות ביום. אין לי בעיה לקצר [את התקופה], אבל הסכום [החודשי] יעלה.

"כאשר הנאמן מבקש מידע על הרכב ולא מוסרים לו - מבחינתי זו הסתרה. אני מבטל הליך, מי שמופיע אצלי יודע שאני לא סבלני למי שמזלזל בהליך. מי שמסתיר מידע - אני בכלל לא שובר את הראש על זה. מישהו לא אומר אמת, ואני לא רוצה להיכנס לזה, כי אני לא רוצה לחקור אותה, כי אם נגיע לזה שהיא משקרת - אני אבטל את ההליך, כי אני לא יכול לשקם על [בסיס] שקר.

"אפשר לקצר ל-48 חודשים אם תהיה התנהגות מופתית בהליך. אני לא מממש את הרכבים, הם יישארו אצלכם, למרות שזה מאוד בעייתי. אני רואה את נסיבות החיים שלכם, ואתה לא תסיע יותר שב"חים [עבירה עליה ריצה מאסר]. אבל אין יותר להסתיר מהנאמן. אם הוא היה מגיש בקשה, הייתי מבטל את ההליך. אבל הגענו להסכמה ואנחנו לא באירוע הזה".

• כדורגלן בליגה בכירה נעצר בחשד להימורים שיטתיים בהיקף נרחב
• האחים התקוטטו בבית המשפט העליון בשאלה באיזו ערכאה יתקוטטו

 "לוטו, טוטו, אם חס וחלילה מישהו נפטר"

ההסכמה היא 60 תשלומים בני 1,000 שקל לבעל ו-60 תשלומים בני 600 שקל לאישה. אברונין מוודא שאין טעם בהכשרה כלכלית ואין כספים במסלקה הפנסיונית, ופונה לגבר: "מה שהיא לא תבין, תסביר לה. אתה 1,000, היא 600, מ-15 ביוני. דברו עם עורכת הדין איך עושים את זה. כל חודש, חמש שנים.

"לבקשת עורכת הדין אני אסכים לקצר את התקופה לארבע שנים, אבל אתם צריכים לפנות לנאמן ואתם צריכים להיות בלי כשלים. אם לא תעמדו בתשלומים ולא תגישו דו"חות - זה לא יקרה. כל המגבלות שהיו נמשכות עד שהתוכנית תסתיים. הנאמן יקח תוכניות שהוא יכול לקחת, למשל: קרן השתלמות אם יש לכם, היא שייכת לנושים. הוא בוחר [לממש אותה] לפי מס הכנסה, מתי לוקחים הכי מעט; זה יכול להיות בעוד ארבע שנים. אני לא מדבר על הפנסיה, בפנסיה הוא לא נוגע. קופת גמל, אם היא נזילה - הוא יקח".

לבקשת הנאמן, אברונין מבהיר: "ברור שאם הם יחליטו לקצר את התקופה, יצטרכו להגדיל את הסכום [החודשי]. הם צריכים להוסיף לקופה את הסכום שנקבע. זה הקדמת תשלומים קלאסית". אברונין מדבר עם הנאמן על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנוגע להקדמת תשלומים ומוסיף: "הקדמת סכומים היא אצל הממונה, לא בבית המשפט, אז עוד לא נדרשתי לקבל החלטה".

אברונין חוזר לגבר: "צריך להגיש דוחות לממונה כל חצי שנה, אדוני, צריך לשים לב לזה. הדבר האחרון ששכחתי להגיד לאדוני, זה יופיע [בהחלטה], אני אגיד לך בעברית פשוטה. אם יגיעו לכם נכסים בחמש השנים - אתה חייב לעדכן את הנאמן. לוטו, טוטו, אם חס וחלילה מישהו נפטר". החייב: לוטו, טוטו? אברונין: "זה יותר טוב, אבל גם אם חלילה יש ירושה, אתה חייב לעדכן את הנאמן". הדיון מסתיים בחיוכים.

השורה התחתונה: אברונין גמיש במהלך הדיון, חושב בקול עם הצדדים ולבסוף מגיע לפתרון שהכל מאמצים ללא ויכוח. הוא עושה זאת בשילוב מרשים של נועם הליכות ותקיפות משפטית.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.