עו"ד הושעה לשנתיים, המשיך לעבוד - והושעה לשלוש שנים נוספות

עו"ד נדים גרייב הושעה לשלוש שנים, לאחר שהמשיך לייצג לקוח למרות עונש השעיה קודם בן שנתיים. גרייב מערער לבית המשפט המחוזי בירושלים על הרשעתו וחומרת עונשו, לאחר שבית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה קיבל את ערעור ועדת האתיקה והרשיע אותו בהתחזות.

גרייב הושעה לשנתיים ביולי 2020. לפני כן הוא ייצג את עטא גרייב בהליך בבית משפט השלום בירושלים בנושא זכויות במקרקעין. הוא הגיש לבית המשפט בקשת רשות להתגונן באוגוסט 2020, אשר נתמכה בתצהיר שאותו אישר ימים אחדים לאחר השעייתו. באוקטובר 2020 הופיע גרייב בדיון גישור בתיק והציג את עצמו כבא כוחו של עטא. חודש לאחר מכן התקיים דיון בתיק, אליו לא התייצבו הנתבעים, וניתן פסק דין נגדם בהעדר הגנה. עו"ד עמאד עוידה, אשר ייצג את הצד השני בתיק, הוא שהתלונן נגד גרייב.

בית הדין המשמעתי במחוז ירושלים הרשיע את גרייב רק בעבירת הסל של התנהגות שאינה הולמת עורך דין ונדון להשעיה על תנאי, אך בית הדין הארצי קיבל את ערעור ועדת האתיקה והרשיע אותו גם בהתחזות. זאת, משום שכאשר הציג את עצמו כעורך דין למרות שהיה בזמן השעיה - התחזה למי שמוסמך לפעול כעורך דין. התיק הוחזר לבית הדין המחוזי לגזירת העונש, וכאמור גרייב הושעה לשלוש שנים נוספות - לאחר שוועדת האתיקה ביקשה להשעותו לחמש שנים.

בית הדין הארצי התערב בממצאי עובדה

בערעורו טוען גרייב, כי בית הדין הארצי התערב בממצאי עובדה של בית הדין המחוזי ובליבת ממצאי המהימנות של העדים, וכי די בחריגה זו מכלל האי-התערבות של ערכאת הערעור כדי לבטל את פסק הדין. "על מנת שתתקיים התחזות נדרשים: מצג שווא אקטיבי, גורם הסתמכות, כוונה להטעות ותכלית פסולה. יסודות אלו אינם קיימים בענייננו. המערער לא הציג מצג שווא, לא השתמש בזהות אחרת, לא הגיש מסמך כוזב ולא ביצע פעולה משפטית מחייבת בשם אדם אחר. בית הדין המחוזי קבע מפורשות, כי לא התבצעה התחזות ואין כל יסוד לייחוס כוונה להטעות".

גרייב מוסיף: "לפי הגישה שיושמה בפסק הדין הארצי - כל פנייה מקדמית של עורך דין, אף לצורך בירור, טרם קבלת ייפוי כוח מלא, עלולה להיחשב כהתחזות. גישה זו אינה מעוגנת בדין ועלולה לשתק כל עבודה משפטית ראשונית.  המערער לא הגיש כתב בי-דין, לא ייצג דיונית, לא ביצע פעולה משפטית ולא יצר חבות על אדם אחר. כל הפעולות היו בירוריות וטכניות בלבד". לטענתו, בעוד בית הדין המחוזי קבע שוועדת האתיקה לא הוכיחה את עבירת ההתחזות, בית הדין הארצי העביר למעשה את נטל ההוכחה לכתפיו.

לדברי גרייב, "בית הדין המחוזי עמד בפירוש על פערים מהותיים, סתירות פנימיות וחוסר עקביות עמוקה בגרסת המתלונן. ממצאי מהימנות אלו הושתתו על התרשמות בלתי אמצעית מהעדים, לרבות התנהלותו של המתלונן על הדוכן, שינויי גרסאות תכופים והעדר מסמכים תומכים... לעומת זאת, גרסת המערער הייתה עקבית, קוהרנטית, נתמכת במסמכים ולא נמצאו בה פערים מהותיים. בית הדין המחוזי מצא את עדותו מהימנה, בהירה ומדויקת". אך למרות זאת, טוען גרייב, בית הדין הארצי התערב בממצאי העובדה והמהימנו, וכך הפך את פסק הדין במחוזי.

לגבי העונש טוען גרייב בין היתר, כי יש להתחשב בחלוף הזמן, בכך שבזמן ההליך המשמעתי לא היה מושעה מעריכת דין ובפגיעה הקשה ביכולתו להתפרנס ובמעמדו המקצועי. לדבריו, הפער הניכר בין העונש המקורי לבין העונש הנוכחי, מחייב לשקול חלופות מתונות יותר.