אוניות LNG  (רשתות)
אוניות LNG (רשתות)

קטאר קונה גז מארה"ב כדי למכור אותו לעולם: המהפך של אימפריית האנרגיה

המדינה שסיפקה כחמישית מהגז הנוזלי בעולם משנה את המודל העסקי שלה אחרי הפגיעות במתקנים ובמצר הורמוז. קטאר כבר רכשה 33 מטעני גז אמריקאיים בכמיליארד דולר, מנהלת מגעים לחוזים חדשים עד 2031 ומרחיבה את הפעילות בטקסס כדי לשמור על הלקוחות ועל המעמד העולמי
מירב ארד |

במשך שלושה עשורים קטאר בנתה את מעמדה כאחת מספקיות הגז החשובות בעולם. היא הפיקה גז משדות הענק שלה, הנזילה אותו במתקנים במפרץ הפרסי ושלחה מכליות ליפן, לסין, להודו ולאירופה. המודל הזה הכניס לה עשרות מיליארדי דולרים בשנה. המלחמה עם איראן שינתה את כללי המשחק. הפגיעה במתקני הייצור והסכנה למכליות במצר הורמוז צמצמו את היצוא לרמות נמוכות במיוחד. עכשיו קטאר עושה משהו שנשמע כמעט אבסורדי: אחת מיצואניות הגז הגדולות בעולם קונה גז בארה"ב כדי למכור אותו ללקוחותיה. זהו שינוי עסקי משמעותי שעשוי להשפיע גם על שוק הגז העולמי בשנים הקרובות.

המהלך כבר התחיל. מתחילת השנה רכשה קטאר אנרג'י 33 מטעני גז טבעי נוזלי (LNG) מארה"ב, בשווי מוערך של כמיליארד דולר. המטענים מיועדים בעיקר ללקוחות באסיה, ובהם דרום קוריאה, טייוואן, בנגלדש, הודו ויפן. מדובר בשינוי חד לעומת ארבעה מטענים שרכשה החברה בשנה שעברה. הכמות שנרכשה שקולה בערך לשליש מהיצוא החודשי של קטאר בימים שלפני המלחמה.

עד עכשיו קטאר הייתה מוכרת בעיקר בזכות חוזים ארוכי טווח, לעיתים ל-20 שנה ואף יותר. היא הבטיחה ללקוחות אספקת גז יציבה בתמורה להתחייבות לרכוש כמויות גדולות. המלחמה ערערה את היתרון הזה. לקוחות שחתמו על חוזים עם קטאר מצאו את עצמם מול ספקית שמתקשה להעביר את הגז דרך הורמוז, גם כאשר חלק ממתקני הייצור שלה מסוגלים להמשיך לפעול.

התוכן והמידע של נתוני המחשבון והכלי האינטראקטיבי
קטאר קונה גז בארה״ב
כתבות להרחבה על משבר הגז והורמוז, וכמה מספרים מהכתבה
לשונית 1: קריאה נוספת
לשונית 2: במספרים
נתוןערך
של גז טבעי נוזלי שרכשה קטאר אנרג׳י בארה״ב מתחילת השנה, בשווי של כמיליארד דולר, מול 4 בשנה שעברה33 מטענים
בשנה עד 2031: היקף ההסכמים שקטאר מבקשת מיצרניות הגז האמריקאיות2-3 מיליון טונות
חלקה של קטאר בפרויקט גולדן פאס בטקסס, שיוכל לייצר כ-18 מיליון טונות בשנה70%
למגה-ואט שעה: מחיר הגז באירופה לאחרונה, מול כ-32 אירו ערב המלחמה76-86 אירו
מידע כללי, לא ייעוץ. הנתונים לפי הכתבה, וחלקם הערכות.
סוף התוכן מהמחשבון והכלי האינטראקטיבי

קטאר אנרג'י הפעילה סעיפי כוח עליון בחלק מחוזי האספקה, שמאפשרים לחברה להשתחרר מהתחייבויות מסוימות בשל אירועים חריגים. אבל מבחינה עסקית, כל לקוח שמתחיל לחפש ספק אחר עלול להמשיך לקנות ממנו גם בהמשך. זהו החשש הגדול של קטאר. להרחבה: רוכשת ה-LNG הגדולה בעולם: אספקת הגז מקטאר לא צפויה לחזור בקרוב, והחורף מדאיג את השוק. מבחינת קטאר, המשמעות היא שהמאבק מתנהל כעת על אמון הלקוחות, לצד שיקום מתקני הייצור.

הגז האמריקאי הופך לחבל ההצלה של קטאר

כדי להתמודד עם המשבר, קטאר מנהלת משא ומתן עם כמה מיצרניות הגז האמריקאיות הגדולות, ובהן ונצ'ר גלובל, שנייר ווודסייד. המטרה היא לחתום על הסכמים שיבטיחו לה אספקה של 2-3 מיליון טונות LNG בשנה עד 2031.

בניגוד לרכישת מטענים מזדמנים במחירי השוק, חוזים לתקופות ארוכות מאפשרים להבטיח כמויות מראש ולצמצם את החשיפה למחירים גבוהים במיוחד. המגעים עדיין מתנהלים, וההיקף הסופי יהיה תלוי במחירים ובתנאים שיוסכמו.

המודל פשוט יחסית. קטאר אנרג'י יכולה לרכוש גז ממפעל אמריקאי, לשכור מכלית ולספק אותו ללקוח ביפן או באירופה. החברה מרוויחה מהפעילות המסחרית, בהתאם לפער בין מחיר הרכישה למחיר המכירה ולעלויות ההובלה והמימון. אבל היתרון המרכזי הוא האפשרות לספק גז ממקורות שונים, בלי להיות תלויה בכל משלוח בנמל ראס לפאן שבקטאר.

לקטאר יש כבר בסיס משמעותי בארה"ב. היא מחזיקה ב-70% מפרויקט גולדן פאס בטקסס, לצד אקסון מוביל שמחזיקה ב-30%. הפרויקט הוקם בהשקעה של יותר מ-10 מיליארד דולר, והחל לשלוח מטעני LNG באפריל השנה.

כאשר שלושת מתקני ההנזלה שלו יגיעו לתפוקה מלאה, גולדן פאס יוכל לייצר כ-18 מיליון טונות LNG בשנה. חלקה של קטאר בפעילות השיווק יעמוד על כ-12.6 מיליון טונות בשנה.

לשם השוואה, ההתקפות האיראניות במרץ פגעו בשתי יחידות ייצור בקטאר, בעלות כושר תפוקה משולב של כ-12.8 מיליון טונות בשנה. לפי ההערכות, תיקון היחידות האלה יימשך שלוש עד חמש שנים. הכמויות דומות, אבל גולדן פאס עדיין מתקדם בהדרגה להפעלה מלאה, והייצור האמריקאי יכול לפצות על חלק מהנזק הפיזי למתקנים, בעוד השיבושים בהורמוז ממשיכים להשפיע על נפח היצוא הגדול בהרבה מקטאר עצמה.

מעבר מיצרנית לחברת אספקה עולמית

קטאר מנסה להפוך בהדרגה מיצרנית גז שמוכרת את התוצרת שלה לחברת אנרגיה שמנהלת תיק אספקה עולמי. היא תוכל לרכוש גז ממפעלים שונים, להחזיק זכויות שיווק במתקנים ברחבי העולם ולנתב מטענים בהתאם לביקוש ולמחירים.

הפעילות הזאת מתבצעת באמצעות זרוע המסחר של קטאר אנרג'י, שהוקמה ב-2020 וכבר פועלת בשוק הגז הבינלאומי. המלחמה מעניקה לה חשיבות גדולה בהרבה מכפי שתוכנן במקור.

בינתיים, המשבר בשוק הגז הולך ומחריף לקראת החורף. מחיר הגז האירופי נע לאחרונה סביב 76-86 אירו למגה-ואט שעה, לעומת כ-32 אירו ערב פרוץ המלחמה בפברואר. מאגרי הגז באירופה מלאים בכ-73%, בהשוואה לממוצע עונתי של כ-89% בחמש השנים האחרונות. להרחבה: מכליות גז אמריקאיות מסתובבות לאירופה: אסיה מאטה, והחורף כבר בפתח. ליצרניות ה-LNG האמריקאיות מדובר בהזדמנות להגדיל מכירות, אבל לצרכנים באירופה ובאסיה המשמעות היא הוצאות אנרגיה גבוהות יותר. להרחבה: משבר הגז חוזר לאירופה: המחיר בשיא של 3 שנים, והמחסור עשוי להימשך עד הקיץ הבא.

גם קטאר ממשיכה להיערך לחידוש היצוא מהמפרץ. בשבוע שעבר היא החזירה לפחות 12 מכליות LNG ריקות לכיוון מתקני ההנזלה שלה, במהלך שמצביע על הכנות להרחבת השילוחים. עם זאת, התנועה במצר הורמוז עדיין נמוכה בהרבה מרמתה ערב המלחמה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

במקביל נמשכות העבודות על פרויקט נורת' פילד איסט, שבמסגרתו קטאר מתכננת להעלות את כושר הייצור השנתי שלה מכ-77 מיליון טונות לכ-110 מיליון טונות. תחילת הייצור ביחידה הראשונה צפויה ברבעון הראשון של 2027.

הפרויקט הזה מחזיר את קטאר לאותה בעיה: הגז יופק ויונזל במפרץ הפרסי, ויצטרך לצאת לשווקים דרך מצר הורמוז. לכן החברה מתקדמת בשני מסלולים במקביל: הרחבת יכולת הייצור המקומית והגדלת האספקה ממפעלים מחוץ למפרץ. בחודשים הקרובים צפויים להתברר היקף החוזים החדשים שתחתום בארה"ב, קצב הגדלת התפוקה בגולדן פאס והיכולת להחזיר את מכליות הגז לתנועה סדירה דרך הורמוז.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה