אחרי עשור של ניצחונות בוול סטריט: האם העשור הבא שייך דווקא לאסיה?
במשך יותר מעשור וול סטריט הציעה נוסחה פשוטה יחסית. מי שקנה מדד S&P 500, נחשף לענקיות הטכנולוגיה והחזיק לאורך זמן נהנה מעליות חדות, מצמיחה ברווחים ומהתחזקות של חברות כמו אפל, מיקרוסופט, אלפאבית ואנבידיה. מאז השפל של אוקטובר 2022 עלה המדד בכ-118%, והשנה הוא מוסיף כ-14%. הביצועים האלה יצרו תחושה שהשוק האמריקאי ממשיך להוביל כמעט תמיד. השאלה שמתעוררת עכשיו היא האם המניות האלה ימשיכו להוביל גם בעשר השנים הבאות, או שהמחירים הגבוהים כבר מגלמים חלק גדול מהצמיחה העתידית.
הערכות לעשור הקרוב מצביעות על תמונה שונה. בחישוב שמשלב צמיחת רווחים צפויה, דיבידנדים ושינוי בתמחור, המניות האמריקאיות יוצאות עם תשואה שנתית ממוצעת של כ-6.5%. השווקים המתעוררים צפויים להניב כ-10.9%, אסיה ללא יפן כ-10.3%, יפן כ-8.2% ואירופה כ-7.1%. המספרים האלה רחוקים מוודאות. הם תלויים בהנחות על צמיחה כלכלית, על מדיניות ועל מטבעות. אבל הם משקפים תופעה שחוזרת במחזורי השקעות: שוק שהניב תשואות גבוהות במשך שנים רבות מתחיל את התקופה הבאה במחירים גבוהים, ולכן קשה לו יותר לשחזר את הביצועים.
אפשר להמחיש את ההבדל במספרים פשוטים. השקעה של 100 אלף שקל שמניבה 6.5% בשנה גדלה לכ-188 אלף שקל בתוך עשר שנים. בתשואה של 10.9% היא מגיעה לכ-281 אלף שקל. הפער עומד על כמעט 93 אלף שקל, לפני מסים ודמי ניהול, ובהנחה שההשקעות נמדדות באותו מטבע. ההבדל השנתי הקטן מצטבר לאורך זמן. מי שמחזיק בעיקר קרנות מחקות S&P 500 או נאסד"ק רואה את המספרים האלה כשאלה מעשית על הרכב התיק.
התוכן והמידע של נתוני המחשבון והכלי האינטראקטיבי
לשונית 1: קריאה נוספת
לשונית 2: במספרים
| נתון | ערך |
|---|---|
| תשואה שנתית ממוצעת מוערכת לעשור: מניות ארה״ב מול השווקים המתעוררים | 6.5% מול 10.9% |
| 100 אלף ש״ח אחרי עשר שנים בכל אחת מהתשואות, לפני מסים ודמי ניהול | 188 מול 281 אלף ש״ח |
| משקל עשר החברות הגדולות במדד S&P 500 | כ-40% |
| התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב לעשר שנים | כ-5.2% |
הבעיה של וול סטריט היא דווקא ההצלחה הגדולה שלה
התמחור הוא החשש המרכזי. החברות האמריקאיות הגדולות ממשיכות להגדיל הכנסות ורווחים, אבל מחירי המניות עלו בשנים האחרונות בקצב מהיר יותר. כתוצאה מכך המשקיעים משלמים היום סכום גבוה יותר על כל דולר של רווח עתידי. נניח שחברה מרוויחה 10 דולר למניה ונסחרת ב-250 דולר. המכפיל הוא 25. אם הרווח גדל בתוך חמש שנים ל-15 דולר, אבל המשקיעים מוכנים לשלם מכפיל של 20, מחיר המניה מגיע ל-300 דולר. הרווח צמח ב-50%, המניה עלתה ב-20%. זה מסביר למה גם חברות חזקות יכולות להניב תשואות מאכזבות כשנקודת הפתיחה יקרה.
הריכוזיות מחמירה את המצב. עשר החברות הגדולות מהוות כיום כ-40% ממשקל מדד S&P 500. משקיע שרוכש קרן מחקה מקבל חשיפה משמעותית למספר מצומצם של חברות, בעיקר בעסקי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. ההשקעות העצומות במרכזי נתונים וברכישת שבבים עדיין לא הוכיחו במלואן שהן מתורגמות להכנסות ולרווחים בקצב שמחזיק את המכפילים הנוכחיים. אם קצב הצמיחה ברווחים יתמתן, או אם המשקיעים ידרשו מכפילים נמוכים יותר, התשואות עלולות להישאר נמוכות גם כשהחברות עצמן ממשיכות לגדול.
לא כל ההערכות זהות. חלק מהמודלים מצביעים על טווח של 4.2%-6.2% למניות בארה"ב ולכ-4.5%-6.5% למניות בשווקים מפותחים מחוץ לארה"ב. לגבי השווקים המתעוררים יש הערכות נמוכות יותר, באזור 2%-4%. הערכות אחרות מצביעות על כ-5.9% למניות הגדולות בארה"ב, כ-7% למניות גדולות בשווקים מפותחים מחוץ לארה"ב וכ-6.8% לשווקים המתעוררים. הפערים בין ההערכות ממחישים את הקושי לחזות תשואות לעשר שנים. שינויים בריבית, במטבעות, ברווחי החברות ובמדיניות הכלכלית יכולים לשנות את התוצאה באופן משמעותי. ״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״ מציג את אחד התרחישים שבהם היתרון האמריקאי מצטמצם.
גם בשווקים המתעוררים יש ריכוזיות. מדד המניות שם עלה בכ-24% מתחילת השנה במונחים דולריים, בעוד אותו מדד במשקל שווה עלה בכ-6% בלבד. חלק גדול מהעליות מרוכז במספר מצומצם של חברות גדולות, בדומה לתופעה בארה"ב. הדמוגרפיה הצעירה, קצב ההשקעות והרפורמות תומכים בצמיחה, אבל גם שם התנודתיות גבוהה יותר והתלות בחברות בודדות או במדינות בודדות יוצרת סיכון.
הריבית משנה את החישוב. התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים נמצאת סביב 5.2%. כשמשקיע יכול לקבל תשואה שוטפת גבוהה יחסית מאג"ח ממשלתיות, שוק המניות צריך להציע פוטנציאל תשואה גבוה מספיק כדי לפצות על התנודתיות ועל הסיכון להפסדים. עלויות המימון הגבוהות יותר יכולות גם להכביד על צמיחת החברות, במיוחד אלה שתלויות בגיוס הון להשקעות. התשואה הגלומה במניות מתקרבת לתשואת האג"ח, מה שמצמצם את פרמיית הסיכון שהמשקיעים מקבלים על החזקת מניות.
- להשקיע בלי לדעת: הפצצה המתקתקת של המשקיעים הצעירים
- המשקיעים הפרטיים חזרו לאופציות בהיקפים של תקופת מניות המם
מה זה אומר על התיק הישראלי ומה הסיכונים מחוץ לארה"ב
מי שמחזיק בעיקר קרנות מחקות S&P 500 או נאסד"ק צריך לשאול גם מהי החשיפה הכוללת שלו לדולר ולמניות טכנולוגיה אמריקאיות. שילוב של קרנות שעוקבות אחרי מדדים עולמיים, אירופיים או של שווקים מתעוררים יכול להרחיב את הפיזור. חלק מהשווקים האלה רגישים יותר לשינויי מטבע, למתיחות גיאופוליטית ולשינויים בצמיחה הכלכלית. היחלשות הדולר, אם תתרחש, יכולה להוסיף תשואה למי שמחזיק נכסים מחוץ לארה"ב במונחים דולריים. הירידות בשווקים יצרו פערים בתמחור - אלה האזורים שבהם נוצרות הזדמנויות מצביע על אזורים שבהם התמחור נראה נמוך יותר ביחס לנתונים הכלכליים.
השווקים באסיה מציעים כמה יתרונות מבניים. אוכלוסייה צעירה יותר, השקעות בתשתיות ורפורמות בחברות יכולים לתמוך בצמיחת רווחים מהירה יותר. ביפן, למשל, החברות מגבירות חלוקת דיבידנדים ורכישות עצמיות אחרי שנים של דפלציה. באירופה יש מקום לשיפור ברווחיות ובממשל תאגידי. אבל אף אחד מהשווקים האלה לא חסין. מתיחות סביב סחר, שינויים במדיניות או האטה בכלכלה הגדולה יכולים להשפיע על כולם.
בימים הקרובים יתפרסמו דוחות נוספים של החברות הגדולות בוול סטריט. הם יספקו מידע על קצב צמיחת הרווחים בארה"ב ועל התשואה שמתחילות להניב ההשקעות בבינה מלאכותית. הנתונים האלה ישפיעו על השאלה אם המכפילים הגבוהים של החברות האמריקאיות ממשיכים לקבל הצדקה, בזמן שהפער בינן לבין חברות באזורים אחרים נבחן מחדש. מי שמחזיק תיק מרוכז במניות אמריקאיות יכול לבחון אם הוספת חשיפה מחוץ לארה"ב משפרת את היחס בין תשואה צפויה לסיכון, גם אם זה אומר לקבל תנודתיות גבוהה יותר בחלק מהנכסים.
העשור האחרון הראה שוול סטריט יכולה להוביל במשך שנים ארוכות. העשור הבא תלוי בשאלה אם הצמיחה ברווחים תמשיך להצדיק את המחירים, או אם חלק מהתשואות יעברו לאזורים שבהם נקודת הפתיחה נמוכה יותר. הפיזור לא מבטיח תשואה גבוהה יותר, אבל הוא מקטין את התלות בתוצאה של מספר מצומצם של חברות ובמדיניות של מדינה אחת.
