בנק ישראל: הארנק הדיגיטלי הדביק את המזומן - 47% משלמים בו מדי שבוע, לעומת 5% ב-2019
ב-2019 בערך ישראלי אחד מכל עשרים שילם בטלפון לפחות פעם בשבוע. היום זה כמעט כל שני. לפי סקירה שפרסם היום בנק ישראל, 47% מהציבור משתמשים בארנק דיגיטלי כמו אפל פיי או גוגל ווֹלט לפחות פעם בשבוע, לעומת כ-5% לפני שש שנים. באותה תקופה ירד שיעור מי שמשלמים במזומן באותה תדירות מכ-80% לכ-48%. שני הקווים כמעט נפגשו.
הסקירה של מחלקת המטבע נשענת על סקר יומן ההוצאות של הלמ"ס לשנת 2023, שבו משקי בית רושמים כל קנייה במשך שמונה ימים, ועל סקרי דעת קהל שהבנק עורך מדי שנה מאז 2017. לפי היומן, 32% מהכסף שהולך על הוצאות יומיומיות עדיין משולם במזומן, וכך גם 43% ממספר העסקאות. המזומן נמצא במקום השני, מיד אחרי כרטיס האשראי.
המכולת, הסופר והכפר
בעסקאות של עד 10 שקלים, 63% משולמות במזומן. חצי מהעסקאות שבין 10 ל-50 שקל עוברות בשטרות ובמטבעות, ובטווח של 200 עד 500 שקל השיעור יורד ל-31%. מי שקונה לחמניות במכולת או קפה בקיוסק עוד שולף מטבע. מי שממלא עגלה בסופר כבר מעביר כרטיס, או מקרב את הטלפון לקופה.
ביישובים מהאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים 57% מההוצאות היומיומיות עוברות במזומן, ביישובים מהאמצע 27%, וביישובים החזקים 14%. בחברה הערבית השיעור מגיע ל-75%, ובחברה החרדית ל-29%. משפחה בכפר בגליל ומשפחה בשכונה מבוססת במרכז חיות, מבחינת אמצעי התשלום, כמעט בשתי כלכלות נפרדות. וזה בדיוק הציבור שייפגע ראשון אם הכספומט הקרוב ייסגר או אם החנות תפסיק לקבל שטרות.
כשבנק ישראל שאל את מי שהגבירו את השימוש בארנק הדיגיטלי באיזה אמצעי תשלום הם משתמשים פחות, התשובה הנפוצה הייתה כרטיס האשראי הפיזי, ואחריו המזומן. ההסבר בסקירה פשוט: הטלפון מחליף את הארנק כולו, ו"כאשר לא נושאים ארנק, מוותרים למעשה כמעט לחלוטין על אפשרות השימוש במזומן". גם אפליקציות כמו ביט ופייבוקס, ואפליקציות ייעודיות לחניה ולדלק, לקחו נתח מהמטבעות. היקף התשלום הזה כבר גדול: לפי נתונים שפורסמו השנה, הישראלים הוציאו כ-98 מיליארד שקלים בארנקים דיגיטליים ב-2025.
התוכן והמידע של נתוני המחשבון והכלי האינטראקטיבי
עמוד 1: כמה במזומן
| גודל הקנייה | משולם במזומן | הסבר |
|---|---|---|
| עד 10 שקלים | 63% | בעסקאות של עד 10 שקלים, 63% מהעסקאות משולמות במזומן. זה יותר מהממוצע: 43% מכלל העסקאות היומיומיות. |
| 10 עד 50 שקלים | 50% | בעסקאות של 10 עד 50 שקלים, 50% מהעסקאות משולמות במזומן. זה יותר מהממוצע: 43% מכלל העסקאות היומיומיות. |
| 200 עד 500 שקלים | 31% | בעסקאות של 200 עד 500 שקלים, 31% מהעסקאות משולמות במזומן. זה פחות מהממוצע: 43% מכלל העסקאות היומיומיות. |
| קבוצה | במזומן | הסבר |
|---|---|---|
| יישובים מאשכול חברתי-כלכלי נמוך | 57% | ביישובים מהאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים 57% מההוצאות היומיומיות עוברות במזומן, יותר מהממוצע הכללי של 32%. |
| יישובים מאשכול חברתי-כלכלי בינוני | 27% | ביישובים מהאשכולות הבינוניים 27% מההוצאות היומיומיות עוברות במזומן, פחות מהממוצע הכללי של 32%. |
| יישובים מאשכול חברתי-כלכלי גבוה | 14% | ביישובים מהאשכולות הגבוהים 14% מההוצאות היומיומיות עוברות במזומן, פחות מהממוצע הכללי של 32%. |
| החברה הערבית | 75% | בחברה הערבית 75% מההוצאות היומיומיות עוברות במזומן, יותר מהממוצע הכללי של 32%. |
| החברה החרדית | 29% | בחברה החרדית 29% מההוצאות היומיומיות עוברות במזומן, פחות מהממוצע הכללי של 32%. |
עמוד 2: פעם בשבוע
| אמצעי תשלום | 2019 | 2025 |
|---|---|---|
| מזומן | כ-80% | כ-48% |
| ארנק דיגיטלי | כ-5% | כ-47% |
| תשובה | מה זה אומר |
|---|---|
| גם מזומן וגם ארנק דיגיטלי | אתם גם בין כ-48% שמשלמים במזומן לפחות פעם בשבוע וגם בין כ-47% שמשלמים בארנק דיגיטלי באותה תדירות. ב-2019 רק כ-5% השתמשו בארנק דיגיטלי כל שבוע. |
| רק מזומן | אתם בין כ-48% שמשלמים במזומן לפחות פעם בשבוע. ב-2019 השיעור הזה עמד על כ-80%, כך שהקבוצה שלכם הצטמקה מאוד. |
| רק ארנק דיגיטלי | אתם בין כ-47% שמשלמים בארנק דיגיטלי לפחות פעם בשבוע, קבוצה שגדלה מכ-5% ב-2019. לפי הסקירה, מי שהגבירו את השימוש בארנק הדיגיטלי ויתרו קודם כול על כרטיס האשראי הפיזי, ואחריו על המזומן. |
| אף אחד מהם | כנראה אתם משלמים בעיקר בכרטיס אשראי, אמצעי התשלום הנפוץ ביותר בהוצאות היומיומיות. המזומן נמצא מיד אחריו. |
עמוד 3: השטרות
| תקופה | גידול |
|---|---|
| 1999 עד 2015 | כ-12% בשנה |
| 2016 עד 2019 | כ-4% בשנה |
| 2020 (קורונה) | 21%, כ-19 מיליארד שקל |
| 2021 עד 2023 | כ-7% בשנה |
| 2024 | 1.8% |
| 2025 | 2.4% |
עמוד 4: מול העולם
| מדינה | מזומן במחזור מהתוצר |
|---|---|
| גוש האירו | 10% |
| שווייץ | 9% |
| ישראל | 6.4% |
| אוסטרליה | 4% |
| בריטניה | 3% |
| מדינה | אז | 2024 | לא מתכוונים להפסיק להשתמש במזומן |
|---|---|---|---|
| ארצות הברית | 31% (2016) | 14% | יותר מ-90% |
| קנדה | 33% (2017) | 21% | כ-80% |
| גוש האירו | 72% (2019) | 52% | - |
עמוד 5: כספומטים
| נתון | ערך |
|---|---|
| מכשירי משיכה בישראל | כ-9,150, כ-2,600 מהם של הבנקים והשאר של חברות פרטיות |
| משיכה ממוצעת מכספומט | כ-1,350 שקל |
| משיכה ממוצעת ממכשיר בנקאי | כ-1,650 שקל |
| משיכה ממוצעת ממכשיר חוץ-בנקאי | כ-500 שקל |
עמוד 6: למה מזומן
| עמדה | שיעור |
|---|---|
| רוצים להמשיך להשתמש במזומן בשנים הקרובות | כ-70% |
| חשוב להחזיק מזומן לגיבוי כשהתשלום הדיגיטלי לא עובד | כ-70% |
| רואים במזומן גיבוי למשבר כלכלי או ביטחוני | כ-40% |
| ציינו שליטה בהוצאות כיתרון המזומן (שאלה פתוחה) | כ-40% |
מקור הנתונים
למה 70% לא מוכנים לוותר
כ-70% מהנשאלים אומרים שהם רוצים להמשיך להשתמש במזומן בשנים הקרובות, והנתון הזה כמעט לא זז מאז שהתחילו למדוד. כשנשאלו בשאלה פתוחה מה היתרון של המזומן, כ-40% ענו בעצמם: שליטה בהוצאות. שטר של מאתיים שיוצא מהארנק מורגש מיד, ואין חיוב שמחכה בסוף החודש. בסקרים של הבנק המרכזי האירופי ושל הבנק המרכזי האוסטרלי הנימוק הזה מופיע גם כן בין שלושת הראשונים, אחרי פרטיות.
כ-40% מהנשאלים רואים במזומן גיבוי למשבר כלכלי או ביטחוני, ושיעור גבוה עוד יותר, כ-70%, אומרים שחשוב להחזיק שטרות בבית או בארנק ליום שבו התשלום הדיגיטלי לא עובד. אחרי השבעה באוקטובר, בדצמבר 2023 ושוב ביוני 2024, עלה שיעור מי שסיפרו ששמו בצד שטרות ליתר ביטחון. קשישה בקריית שמונה שנשארת בלי חשמל ובלי קליטה לא תשלם במכולת בטלפון, אבל שטר של חמישים עדיין יעבוד.
מנכ"ל בנק ישראל, יורם כהן, אמר כי "אנו פועלים להבטיח את זמינותו ונגישותו של המזומן לציבור בישראל, כיום ובעתיד. בד בבד פועל בנק ישראל לפיתוח ולקידום של אמצעי תשלום נוספים, לרבות אמצעי תשלום דיגיטליים". אחד מהם הוא השקל הדיגיטלי, שבנק ישראל בוחן כבר כמה שנים, ובדוח קודם הגיע למסקנה שהנפקת שקל דיגיטלי כדאית בהיבטי הרווחה הכלכלית של המשק.
פחות שטרות חדשים, יותר כספומטים
מחזור המטבע, כלומר כל השטרות והמטבעות שבידי הציבור ובכספות הבנקים, עדיין גדל, אבל לאט יותר. בין 1999 ל-2015 הוא צמח בכ-12% בשנה, בין 2016 ל-2019 בכ-4%. ב-2020, עם פרוץ הקורונה, נוספו לו בבת אחת כ-19 מיליארד שקל, זינוק של 21%. בשלוש השנים שאחרי נרשם קצב של כ-7% בשנה, וב-2024 וב-2025 הוא ירד ל-1.8% ול-2.4%. ב-12 החודשים הראשונים של המלחמה המחזור גדל בכ-6%, בסוף 2024 ובתחילת 2025 הוא אפילו ירד, ובמהלך 2025 חזר לטפס אבל התייצב מתחת לשיא של ספטמבר 2024.
- העמלות שאתם משלמים בכרטיס האשראי ולא יודעים עליהן
- גם באפט מחזיק: הרכיב הלא אטרקטיבי בתיק ההשקעות שיציל אתכם ברגעי משבר
בסוף 2025 עמד היחס בין המזומן במחזור לתוצר על 6.4%. זה בערך באמצע הטבלה: פחות מגוש האירו (10%) ומשווייץ (9%), יותר מבריטניה (3%) ומאוסטרליה (4%). שוודיה, שבה היחס יורד כבר עשרים שנה, היא החריגה הבולטת.
ובזמן שבעולם סוגרים כספומטים, בישראל הם מתרבים. פועלים כאן כ-9,150 מכשירי משיכה, כ-2,600 מהם של הבנקים והשאר של חברות פרטיות, ומספרם למאה אלף מבוגרים גבוה מרוב המדינות שבהשוואה. הסכומים שונים מאוד: משיכה ממוצעת מכספומט בנקאי היא כ-1,650 שקל, ממכשיר חוץ-בנקאי כ-500 שקל. ומי שרוצה להפקיד מזומן יכול לעשות זאת בלעדית במכשיר של הבנק שבו מתנהל החשבון שלו. בעלי עסקים קטנים, שמפקידים הכי הרבה, נותנים לשירותי ההפקדה ציון של מעט מעל 3 מתוך 5, לעומת קרוב ל-4 שהציבור נותן למשיכה. שינוי נוסף כבר בדרך: עד 2030 כל הכספומטים בישראל יאפשרו משיכת מזומן בלי כרטיס.
מה קורה בחו"ל
בארצות הברית 14% מהעסקאות ב-2024 נעשו במזומן, לעומת 31% ב-2016, כשהוא היה אמצעי התשלום הנפוץ ביותר. בקנדה השיעור בקופות ירד מ-33% ב-2017 ל-21% ב-2024. בגוש האירו המזומן עדיין מוביל בקופות עם 52% מהעסקאות, אבל ב-2019 הוא עמד על 72%. ובכל זאת, בארצות הברית יותר מ-90% אומרים שאינם מתכוונים להפסיק להשתמש במזומן, ובקנדה כ-80%.
כמה מדינות, ביניהן גוש האירו, בריטניה, שוודיה, נורווגיה ואירלנד, כבר מחוקקות או מקדמות חוקים שמבטיחים גישה למזומן ומחייבים עסקים לקבל אותו. החשש הוא מסחרור: כשפחות אנשים משתמשים במזומן, הבנקים סוגרים סניפים ומכשירים, ואז גם מי שרוצה להשתמש בו מתקשה. בסקירה נכתב כי "ככל שהצעדים להבטחת נגישות המזומן יתעכבו, והשימוש במזומן בשגרה יפחת כן יתעצם האתגר שבשימורן של תשתיותיו". מנהלת מחלקת המטבע, לימור גולדשטיין, הוסיפה כי "גם בתקופה המאופיינת בשינויים ובאתגרים משמעותיים, אנו ממשיכים לפעול בנחישות כדי לשמור על חוסנה של מערכת המזומנים ולהבטיח המשך נגישות גבוהה לשירותי מזומן בכל רחבי הארץ".
בישראל החקיקה בתחום הולכת עד עכשיו בכיוון ההפוך. חוק צמצום השימוש במזומן, שנכנס לתוקף ב-2019, נועד להילחם בהון השחור, ומאז ההחמרה ב-2022 עסק רשאי לקבל לכל היותר 6,000 שקל במזומן בעסקה אחת.
