
רשות החשמל מאריכה את הפרמיה הסולארית - אבל מקצרת את התשלום בחמש שנים
רשות החשמל מציעה להאריך עד 2030 את הזכאות לפרמיה אורבנית של 6 אגורות לקוט"ש למתקנים סולאריים, אך למתקנים חדשים תקופת התשלום תסתיים ב-2037 במקום ב-2042; המשמעות היא הכנסה נמוכה יותר לאורך חיי הפרויקט, כאשר מתקני אגירה עצמאיים חדשים כלל לא ייהנו מההארכה.
השימוע ייסגר מחר בצהריים
רשות החשמל צפויה לסגור מחר בשעה 12:00 את השימוע להארכת הפרמיה האורבנית למתקנים סולאריים. על פניו מדובר בשינוי רגולטורי טכני, אבל עבור יזמי האנרגיה המתחדשת וחברות שמקימות מערכות סולאריות על גגות מבני מסחר, תעשייה ומגורים, מדובר בהחלטה שמשפיעה ישירות על ההכנסות ועל התשואה הצפויה מהפרויקטים.
במסגרת השימוע מציעה הרשות להאריך עד סוף 2030 את האפשרות להצטרף להסדר הפרמיה האורבנית, שנקבע לראשונה בספטמבר 2023 ואמור להסתיים בסוף השנה הנוכחית. גובה הפרמיה יישאר ללא שינוי, 6 אגורות לכל קוט"ש, אבל יש שינוי משמעותי בתנאי ההסדר: מתקנים שיגישו בקשות חיבור החל מינואר 2027 יהיו זכאים לפרמיה רק עד סוף 2037, לעומת סוף 2042 למתקנים הזכאים במסגרת ההסדר הקיים.
הפרמיה האורבנית היא תוספת לתעריף החשמל שמקבלים מתקני ייצור ביישובים עירוניים הנכללים בהסדר. המטרה היא לעודד הקמת מתקני ייצור קרוב למוקדי הצריכה, במקום להסתמך רק על תחנות כוח ומתקנים מרוחקים שמחייבים השקעות בהולכה ובחלוקת החשמל. ייצור מקומי יכול לחסוך השקעות ברשת, לצמצם אובדני חשמל ולהפחית עומסים, ולכן המדינה מוכנה לשלם עבורו תוספת.
כמה שוות חמש שנות פרמיה?
המשמעות הכספית יכולה להיות משמעותית. נניח מתקן סולארי שמייצר מיליון קוט"ש בשנה. פרמיה של 6 אגורות לקוט"ש שווה עבורו כ-60 אלף שקל בשנה, נוסף על ההכנסות הרגילות ממכירת החשמל או מהייצור לצריכה עצמית. חמש שנות פרמיה נוספות היו שוות למתקן כזה כ-300 אלף שקל, בהנחה שהתפוקה נותרת קבועה, ולפני היוון התשלומים העתידיים.
בפרויקטים גדולים יותר או בחברות שמחזיקות פורטפוליו של עשרות מתקנים, הסכומים המצטברים עשויים להגיע למיליוני שקלים. מבחינת היזמים, ההכנסות מהפרמיה נלקחות בחשבון בעת חישוב התשואה על ההשקעה, גיוס מימון בנקאי ותמחור עסקאות לרכישת פרויקטים. קיצור תקופת התשלום מחייב להביא בחשבון תזרים הכנסות נמוך יותר בהשוואה להסדר הקיים.
אבל כאן יש נקודה נוספת. רשות החשמל אינה מציעה לקבוע תקופת פרמיה קבועה של עשר או חמש עשרה שנים ממועד ההפעלה, אלא תאריך סיום אחיד - 31 בדצמבר 2037. המשמעות היא שיזם שיקים מתקן ויתחיל לייצר חשמל ב-2028 ייהנה מעשר שנות פרמיה בקירוב, בעוד שמתקן שיחל לפעול רק ב-2031 יוכל לקבל אותה במשך כשבע שנים בלבד.
הרשות מסבירה כי קביעת מועד סיום אחיד נועדה לתמרץ יזמים להקדים את ההפעלה המסחרית של המתקנים. ככל שהמתקן יוקם מוקדם יותר, כך יוכל ליהנות מהפרמיה במשך תקופה ארוכה יותר. במקביל, המדינה מצמצמת את ההתחייבות שלה לתשלומי תמיכה ארוכי טווח.
מתקני אגירה עצמאיים נשארים בחוץ
השינוי הנוסף נוגע למתקני אגירת החשמל. ההסדר המקורי כלל גם מתקני אגירה עצמאיים ביישובים אורבניים, אולם כעת מציעה רשות החשמל להאריך את הפרמיה רק למתקני ייצור, לרבות מתקנים סולאריים המשולבים באגירה. מתקני אגירה עצמאיים חדשים שיגישו בקשות החל מ-2027 לא יהיו זכאים לפרמיה.
הרשות מנמקת את ההחלטה בכך שבחודש יולי האחרון נקבע מנגנון ייעודי לניהול מתקני אגירה עצמאיים ברשת החלוקה, המאפשר לווסת את זמני הטעינה והפריקה בהתאם לצורכי המערכת. לשיטתה, אין הצדקה להמשיך ולשלם פרמיית מיקום נפרדת למתקנים האלה, כאשר ניתן להשיג את התועלת הנדרשת באמצעות מנגנוני הניהול הקיימים.
- המשרד להגנת הסביבה: מכסת חוות השרתים תעלה את פליטות המזהמים ביותר מ-10%
- אחרי שנת השיא: חיבור מתקנים סולאריים לרשת צונח לרמה הנמוכה מאז 2020
עם זאת, מתקני אגירה עצמאיים שכבר זכאים לפרמיה לפי ההסדר הקיים ימשיכו לקבל אותה בהתאם לתנאים שנקבעו להם. גם מתקני ייצור שנכנסים להסדר הנוכחי עד סוף 2026 ישמרו על תקופת הזכאות הקיימת, עד סוף 2042.
השימוע הנוכחי משתלב במהלך רחב יותר של רשות החשמל לעדכון התמיכה באנרגיות מתחדשות. בשימוע נפרד שפורסם באוקטובר הציעה הרשות להאריך את האסדרה למתקנים במתח נמוך עד סוף 2030, לצד הפחתה הדרגתית בתעריפי הייצור והכנסת מנגנונים תחרותיים. הכיוון הוא המשך הרחבת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, תוך צמצום עלות התמריצים לציבור.
מחר בצהריים יסתיים המועד להגשת ההתייחסויות לשימוע. לאחר בחינת ההערות תצטרך הרשות להכריע בנוסח הסופי, ובכלל זה בשאלת תקופת הפרמיה. מבחינת היזמים, ההחלטה תקבע לא רק כמה יקבלו עבור החשמל שייצרו, אלא גם כמה שנים יוכלו להמשיך לקבל את התוספת שמסייעת לכדאיות הכלכלית של הפרויקטים.