
ספרד חוששת מזינוק של 25% במחירי החשמל - ומציבה תנאים לחוות השרתים
ממשלת ספרד אישרה תקנות חדשות שיחייבו מרכזי נתונים גדולים לגבות לפחות 80% מצריכת החשמל שלהם באנרגיה מתחדשת, בכל שעה משעות היממה; עד כה אושרו חיבורים בהיקף של יותר מ-15 גיגה-ואט, כמעט פי ארבעה מהביקוש החזוי ל-2030; הממשלה מזהירה מפני התייקרות של 25% בחשמל
לתעשייה ללא הסדרה - גם אצלנו הרגולטור מנסה לעמוד חוצץ
ממשלת ספרד החליטה להטיל על חברות שמקימות דאטה סנטרים חלק גדול יותר מהאחריות לאספקת החשמל שהן צורכות. ביום שישי האחרון אישרה הממשלה צו חדש שמחייב מרכזי נתונים גדולים להבטיח שלפחות 80% מצריכת החשמל שלהם תהיה מגובה באנרגיה מתחדשת, ולא רק בחישוב שנתי אלא בכל שעה משעות היממה. הצו פורסם בשבת ברשומות ונכנס היום לתוקף, והוא מציב תנאים חדשים לקבלת חיבור לרשת החשמל עבור מרכזי נתונים בהספק של 10 מגה-ואט ומעלה.
מאחורי ההחלטה עומד חשש כלכלי משמעותי. שרת האנרגיה והמעבר האקולוגי של ספרד, שרה אגסן, הזהירה כי ללא רגולציה מתאימה, ההתרחבות המהירה של מרכזי הנתונים עלולה להוסיף כ-5 מיליארד אירו בשנה לחשבונות החשמל במדינה. לפי אחד התרחישים שהציגה הממשלה, צרכני החשמל התעשייתיים עלולים לשלם 25% יותר עבור החשמל שהם צורכים. מדובר בהערכות של הממשלה לגבי התפתחות הביקוש ללא הגבלות, ולא בעלויות שכבר נרשמו בפועל.
לפי החישובים שהציגה אגסן, כ-4 מיליארד אירו מההתייקרות האפשרית נובעים מההשפעה על מחירי החשמל בשוק הסיטונאי, ומיליארד אירו נוספים מעלויות הבטחת כושר הייצור של מערכת החשמל. הסיבה העיקרית היא שמרכזי נתונים צורכים חשמל כמעט ברציפות, בשעות היום והלילה, בעוד שהייצור מאנרגיה מתחדשת, ובעיקר מאנרגיה סולארית, משתנה לאורך היממה. כאשר צריכת החשמל עולה גם בשעות שבהן אין מספיק ייצור מתחדש, נדרשת הפעלה מוגברת של תחנות כוח המבוססות על גז טבעי.
המספרים שמציגה ממשלת ספרד ממחישים את היקף הבעיה. חברות המפתחות מרכזי נתונים כבר קיבלו אישורי חיבור לרשת בהספק מצטבר של יותר מ-15 גיגה-ואט, בעוד שאסטרטגיית הבינה המלאכותית הממשלתית צופה ביקוש של 3.5-4 גיגה-ואט בלבד עד 2030. לצד האישורים שכבר ניתנו ממתינות בקשות נוספות בהיקף של יותר מ-20 גיגה-ואט. אישורי החיבור אינם מעידים שכל המתקנים יוקמו בפועל, אבל הם ממחישים את התחרות על משאב מוגבל: היכולת של רשת החשמל לספק אנרגיה לפרויקטים חדשים.
לא מספיק לקנות חשמל ירוק - צריך להוכיח שהוא מיוצר באותה שעה
אחד הסעיפים המשמעותיים בתקנות החדשות הוא הדרישה להתאמה שעתית בין צריכת החשמל לייצור מאנרגיה מתחדשת. עד היום, חברות טכנולוגיה רבות בעולם הציגו התחייבויות לשימוש באנרגיה ירוקה באמצעות רכישת חשמל או תעודות המעידות על ייצור מתחדש בהיקף השווה לצריכתן השנתית. אלא שהמודל הזה אינו מבטיח שהחשמל המתחדש מיוצר דווקא בשעה שבה מרכז הנתונים זקוק לו.
ספרד מבקשת לשנות את המצב. לפי התקנות, מפעילי מרכזי הנתונים יצטרכו להראות כי בכל שעה לפחות 80% מהחשמל שהם צורכים מגובה בכמות מקבילה של חשמל מתחדש שיוצר באותה שעה. המשמעות היא שהתחייבות לרכוש חשמל סולארי בהיקף שנתי גדול אינה מספיקה כשלעצמה, אם בשעות הלילה מרכז הנתונים ממשיך לצרוך חשמל שמקורו בתחנות כוח קונבנציונליות.
בנוסף, התקנות קובעות דרישה להוספת כושר ייצור מתחדש למערכת. ככלל, החשמל יצטרך להגיע ממתקנים שהופעלו לא יותר מ-36 חודשים לפני תחילת פעילותו של מרכז הנתונים, כאשר קיימים חריגים, בין היתר למתקנים סולאריים מסוימים. מפעילי המרכזים יוכלו לעמוד בדרישות באמצעות ייצור עצמי, מתקני אגירת אנרגיה או הסכמים ארוכי טווח לרכישת חשמל מתחדש. הסכמי הרכישה יצטרכו להיות לתקופה של לפחות שש שנים.
המשמעות הכלכלית היא ביקוש אפשרי נוסף להקמת מתקני אנרגיה מתחדשת, למערכות אגירה ולהסכמי אספקת חשמל ארוכי טווח. עבור יזמי האנרגיה מדובר בהזדמנות להרחיב פעילות מול לקוחות גדולים שצריכת החשמל שלהם יציבה יחסית. מנגד, עבור חברות הדאטה סנטרים מדובר בעלויות נוספות שעלולות להשפיע על כדאיות הפרויקטים, במיוחד במקומות שבהם אין תשתיות מתאימות או יכולת לייצר חשמל מתחדש בשעות הנדרשות.
מי שלא יעמוד בדרישות ישלם - והמדינה תוכל להגביל את החיבור
הרגולציה הספרדית אינה מסתפקת בהתחייבויות מצד החברות, אלא כוללת מנגנון תשלומים מפצים למערכת החשמל. כאשר מרכז נתונים לא יעמוד בדרישות לתוספת ייצור מתחדש או להתאמה השעתית, הוא עשוי להידרש לתשלום נוסף שיחושב בהתאם להיקף החריגה.
- שביתה כללית בספרד סביב יוקר הדיור, לקראת בחירות מוקדמות
- 80 מיליון דולר לפיקה: מבלם בברצלונה לבעלים של ליגה שגייסה 160 מיליון דולר
במקרה של אי-עמידה בדרישת הייצור המתחדש הנוסף, התשלום עשוי לנוע בין 6 ל-25 אירו למגה-ואט-שעה של חשמל שנצרך, בהתאם לשיעור הכיסוי המתחדש. במקרים של חוסר התאמה בין שעות הייצור והצריכה נקבע מנגנון נוסף, המבוסס על שיעור החריגה. בנוסף לתשלומים הללו, הפרות של הוראות החוק עשויות להוביל לסנקציות, לרבות השעיה של זכויות החיבור לרשת החשמל לתקופה של עד שלוש שנים, בכפוף להליכים הקבועים בחוק.
כדי לאפשר לפרויקטים להסתגל לדרישות, נקבעה גם תקופת מעבר. במשך חמש שנים יוכלו מרכזי נתונים לבחור במסלול חלופי עם דרישות מדורגות להתאמה שעתית, בתנאי שיסכימו להשתתף במנגנון המאפשר למפעיל רשת החשמל לצמצם את צריכתם במצבי עומס. עד סוף 2028 תידרש במסלול זה התאמה של 60% בשעות השיא, ובהמשך הדרישות יוחמרו.
פרויקטים שכבר קיבלו אישורי חיבור אך טרם התחברו לרשת יקבלו שישה חודשים להוכיח עמידה בתנאים החדשים. יזמים שלא יוכלו לעמוד בדרישות רשאים לוותר על בקשות החיבור שלהם במהלך התקופה שנקבעה, מבלי לאבד את הערבויות שהפקידו.
לצד ההגבלות על צריכת החשמל, התקנות עוסקות גם ביעילות השימוש באנרגיה ובמים. כך, למשל, נקבעו דרישות יעילות מחמירות למערכות הקירור והתפעול, לצד חובות דיווח על צריכת האנרגיה של מרכזי הנתונים. יש גם הוראות הנוגעות לריבונות דיגיטלית, המחייבות הגנה מיוחדת על מידע רגיש של מערכות ציבוריות והגבלת גישה אליו ממדינות מחוץ לאירופה.
גם בישראל הביקוש לחשמל של חוות השרתים כבר מדאיג את הרגולטור
המהלך הספרדי מגיע בתקופה שבה גם בישראל מתנהל דיון על המחיר הכלכלי של הרחבת פעילות הדאטה סנטרים. במהלך השנה האחרונה התקבלו אצל מנהל מערכת החשמל בקשות לחיבור חוות שרתים בהיקף מצטבר של כ-27 גיגה-ואט, הרבה מעבר ליכולת של רשת החשמל המקומית לספק את מלוא הביקוש. בעקבות זאת הוקפא הטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות גדולות, ורשות החשמל פרסמה הצעה לאסדרה חדשה.
- האח הגדול של וול סטריט: ה-SEC רוצה לקחת את השליטה במערכת המעקב
- מחקר חדש: הבינה המלאכותית הזניקה את מכירות העסקים הקטנים ב-52%
לפי ההצעה, שעליה עדיין מתקיים הליך שימוע, תיפתח מכסה נוספת של עד 1,000 מגה-ואט לחוות שרתים, מעבר לכ-2,000 מגה-ואט שכבר אושרו. הרשות מבקשת גם להגביל את הספק החיבור של כל חווה חדשה ל-200 מגה-ואט ולדרוש מהיזמים ערבויות בהיקף של 2 מיליון שקל לכל מגה-ואט מבוקש, כדי לצמצם הגשת בקשות לפרויקטים שאין ודאות שיקומו.
הוויכוח בישראל אינו מסתכם בזמינות החשמל. בשבוע שעבר פורסם כי המשרד להגנת הסביבה הזהיר שהרחבת פעילות חוות השרתים בהתאם למכסה המוצעת עלולה להעלות את פליטות מזהמי האוויר ביותר מ-10%, ולהטיל על המשק עלויות בריאותיות וסביבתיות של כ-3 מיליארד שקל בשנה. מנגד, רשות החשמל רואה בהקמת המרכזים פוטנציאל להשקעות גדולות בתשתיות ולצמיחה של תעשיית הבינה המלאכותית בישראל.