
ריבית בנק ישראל: האינפלציה בתחתית היעד, אבל ההורדה רחוקה מוודאית
מדד אוקטובר נתן לוועדה המוניטרית של בנק ישראל סיבה טובה להוריד את הריבית ביום שני: הוא ירד ב-0.1%, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירדה ל-1.1%, הרמה הנמוכה ביותר מאז אפריל 2021. הריבית עומדת על 3.25%. אלא שמאז שהמדד פורסם, כמעט כל שאר הנתונים זזו בכיוון ההפוך: הדולר זינק, הפד קרוב להעלאה והתקציב עדיין לא נסגר. הכלכלנים בבנקים מעריכים שהריבית תישאר על כנה, וההורדה רחוקה מלהיות וודאית.
בין הריבית לאינפלציה בפועל נפתח פער של כ-2.2 נקודות אחוז, רמה מרסנת, וציפיות האינפלציה לשנה הקרובה נעות סביב 2%, מרכז היעד. על הנתון הזה נשענים מי שמצפים להורדה, אבל הוא מגלם את החודשים שבהם השקל היה חזק.
הפיחות עלול להחזיר את האינפלציה
חלק גדול מהירידה במדד הגיע מסעיפים תנודתיים. מחירי הטיסות והנסיעות לחו"ל ירדו ב-5.1% וגרעו מהמדד כ-0.23 נקודת אחוז, והשקל החזק הוזיל את היבוא. הכיוון הזה מתהפך עכשיו: השער היציג טיפס מ-3.12 שקל בסוף אוקטובר ל-3.33 שקל ביום שישי, כ-6.7% בשלושה שבועות, והדולר הגיע לשיא של 19 חודשים. כשהדולר מתייקר, מתייקרים בעקבותיו רכב, דלק ומוצרי צריכה מיובאים, לרוב בפיגור של כמה חודשים. הורדת ריבית עלולה להחליש את השקל עוד יותר, ופיחות מהיר עשוי להחזיר את האינפלציה למרכז היעד, ואולי גם מעבר לו.
בעולם מעלים, בישראל שוקלים להוריד
בארה"ב הריבית נמצאת בטווח של 3.75%-4%, והחוזים העתידיים מגלמים הסתברות של יותר מ-90% להעלאה של רבע נקודת אחוז ב-9 בדצמבר. האינפלציה שם טיפסה בספטמבר ל-3.7%, ותשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים נעה סביב 5.1%. הריבית עולה גם באירופה, שם הבנק המרכזי העלה בספטמבר את ריבית הפיקדונות ל-2.5%. כבר עכשיו הריבית בישראל נמוכה מהאמריקאית בכ-0.5 עד 0.75 נקודת אחוז, ואם הפד יעלה ובנק ישראל יוריד, הפער יתרחב לנקודה עד 1.25 נקודות.
גירעון, משכנתאות ורווחי הבנקים
בצד הפיסקלי, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים הגיע ל-3.3% מהתוצר, כ-74.8 מיליארד שקל. חטיבת המחקר של הבנק צופה שהוא יעלה ל-4.4% ב-2026 ול-4.6% ב-2027, ותקציב 2027 עוד לא אושר. בשוק הדיור יש האטה: מחירי הדירות ירדו ב-0.2% באוגוסט-ספטמבר, ובכל זאת היקף המשכנתאות החדשות צמח באוקטובר בכ-7%, לכ-9.3 מיליארד שקל. הריבית המשוקללת עליהן טיפסה לכ-4.4%, וכ-28% מהן נלקחו בפריים. הורדה של רבע נקודה תוריד את הפריים מ-4.75% ל-4.5%, ובמשכנתא של מיליון שקל ל-25 שנה מדובר בהחזר חודשי נמוך בכ-140 שקל.
מתחילת השנה ירדה הריבית מ-4.25% ל-3.25%, והבנקים כבר מרגישים את זה בשורת הרווח. ברבעון השלישי ירד הרווח הנקי של בנק הפועלים לכ-2.36 מיליארד שקל, מכ-2.76 מיליארד, והרווח של מזרחי טפחות ירד לכ-1.37 מיליארד שקל, מכ-1.48 מיליארד. בשני הבנקים לא מצפים להורדה: בפועלים העריכו כבר לפני פרסום המדד שהסיכוי לכך קטן, וצפו שהריבית תעמוד על 3.25% גם בעוד שנה, ובמזרחי טפחות קבעו אחרי המדד שהתרחיש המרכזי הוא השארת הריבית. כמעט כל המשקיעים הזרים שנפגשו עם נציגי בנק הפועלים בלונדון ציפו שהריבית לא תזוז. גם התחזית של חטיבת המחקר מאוקטובר מגלמת ריבית של 3% ברבעון השלישי של 2027, כלומר הורדה אחת בלבד בתוך שנה.
נתוני הצמיחה לא עוזרים להכריע. ברבעון השלישי צמח התוצר ב-8% בחישוב שנתי, אבל בניכוי ייצור בחו"ל הצמיחה הייתה 4%. הוועדה תצטרך להחליט אם מדד אוקטובר מסמן מגמה או שמדובר ברעש. את התשובה לשאלה אם הפיחות כבר מחלחל לאינפלציה ייתן מדד נובמבר, שיתפרסם ב-15 בדצמבר.
להרחבה: בנק ישראל הותיר את הריבית על 3.25%; צופה צמיחה של 7.5% ב-2027