הפרעה נפשית דיכאון
צילום: Istock

מעקב של 14 שנה אחרי 5,200 נשים: הגלולה לא פגעה במצב הרוח

חוקרים בגרמניה השוו כל אישה לעצמה, לפני ואחרי שהתחילה או הפסיקה אמצעי מניעה הורמונלי. לא נמצאה השפעה ממוצעת על תסמיני דיכאון, על שביעות הרצון מהחיים או על הדימוי העצמי, וההבדלים בין הנשים היו קטנים מהצפוי
מירב ארד |

מעקב של עד 14 שנה אחרי יותר מ-5,200 נשים בגרמניה לא מצא עדות לכך שהגלולה ואמצעי מניעה הורמונליים אחרים פוגעים במצב הרוח, בשביעות הרצון מהחיים או בדימוי העצמי, כך לפי מחקר של אוניברסיטאות גטינגן, לייפציג וויטן/הרדקה שפורסם השבוע בכתב העת Personality Science.

בגרמניה כרבע מהנשים בגילי 18 עד 49 משתמשות באמצעי מניעה הורמונלי, ברוב המקרים בגלולה. בעשור האחרון פורסמו כמה מחקרים גדולים שקשרו בין הגלולה לבין דיכאון, והם עשו כותרות בכל העולם. המחקר החדש ניסה לענות על שאלה קשה יותר: האם ההורמונים עצמם משנים את מצב הרוח, או שהקשר נובע מהבדלים בין הנשים שבוחרות בגלולה לבין אלה שבוחרות אחרת.

אותה אישה, לפני ואחרי

הצוות, בראשות ד"ר לורה בוצט מקבוצת המחקר לפסיכולוגיה ביולוגית של האישיות באוניברסיטת גטינגן, נשען על PAIRFAM, סקר ארוך טווח על זוגיות ומשפחה בגרמניה. המשתתפות, בנות 16 עד 50, ענו פעם בשנה על שאלונים על אמצעי המניעה שלהן ועל מצבן הנפשי. בסך הכול נאספו כ-24 אלף תצפיות שנתיות מעד 5,232 נשים.

כשמשתתפת מתחילה ליטול גלולה או מפסיקה, החוקרים יכולים לבדוק אם משהו השתנה אצלה, ולהפריד את השינוי מאירועים אחרים בחיים, כמו פרידה מבן זוג או קשר חדש. נשים שבוחרות בגלולה שונות לעתים מאלה שלא בוחרות בה בגיל, במצב הזוגי, בהשכלה או בהיסטוריה של דיכאון. כדי לנטרל את ההבדלים האלה הם הריצו שתי שיטות סטטיסטיות שונות: רגרסיה שמתקנת למשתנים נוספים, ושקלול שמדמה השוואה בין קבוצות דומות. שתי השיטות הגיעו לאותה מסקנה. גישה דומה, של השוואה בתוך אותו אדם או אותה משפחה, הובילה בחודש שעבר גם למסקנה שהקשר בין מסכים ודיכאון אצל בני נוער נחלש ברובו כשמשווים בין תאומים.

הידעת?הגלולה כבר בת יותר מ-65
מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את הגלולה הראשונה למניעת הריון ב-1960. מאז היא הפכה לאחד מאמצעי המניעה הנפוצים בעולם, ומשתמשות בה עשרות מיליוני נשים.

"בהתחשב בשימוש הנרחב באמצעי מניעה הורמונליים, השאלה של תופעות לוואי נפשיות אפשריות רלוונטית מאוד", אומרת בוצט. לדבריה, "בסך הכול לא מצאנו השפעות שליליות וגם לא חיוביות".

ההבדלים בין הנשים קטנים מהצפוי

מרכז ידעלהעמקה
המחקר והכתבות הקשורות
מחקרים וכתבות
Botzet, Rohrer, Penke ו-Arslan: אין השפעה ממוצעת ופיזור נמוך בהשפעת אמצעי מניעה הורמונליים על רווחה נפשית
התקציר, נתוני המדגם ותוכנית הניתוח של הדוח הרשום
חוות הדעת של הסוקרים שאישרו את המחקר
מחקר של מכון ויצמן על יותר מ-300 מיליון בדיקות מעבדה
סריקות מוח של 109 תינוקות במחקר מבוקר

נשים רבות מתארות חוויה אישית שונה מאוד: יש שמרגישות ירודות מאז שהתחילו גלולה, ויש שמדווחות דווקא על שיפור. החוקרים בדקו אם מאחורי הממוצע מסתתרות שתי קבוצות הפוכות שמקזזות זו את זו. הפיזור שמצאו בתגובות האישיות היה נמוך יחסית בשלושת המדדים. "התוצאות שלנו מערערות על ההנחה הנפוצה שהגלולה משפיעה מאוד לרעה על חלק מהנשים ומאוד לטובה על אחרות", אומרת בוצט. "לא מצאנו עדות להבדלים גדולים בתגובה בין נשים".

ממצא ראשוני אחד הפוך לחשש הרווח. נשים עם רמה גבוהה של נוירוטיות, תכונת אישיות שקשורה לנטייה לדאגה ולתנודות במצב הרוח, נטו להראות השפעה חיובית יותר של אמצעי המניעה על תסמיני הדיכאון ועל שביעות הרצון מהחיים. החוקרים מגדירים זאת כעדות ראשונית שמחייבת בדיקה נוספת. עוד נמצא שההשפעה האישית שחוותה כל אישה לא ניבאה אם תמשיך עם אותו אמצעי מניעה לאורך השנים.

הידעת?הסקר שעליו נשען המחקר התחיל ב-2008
PAIRFAM הוא סקר פאנל גרמני שעוקב אחרי זוגיות, הורות ומשפחה. בסבב הראשון השתתפו יותר מ-12 אלף איש בשלוש קבוצות גיל, והם רואיינו מחדש פעם בשנה.

מה ידענו עד היום

המחקר המוכר ביותר בתחום פורסם ב-2016 בכתב העת JAMA Psychiatry, ונשען על נתוני המרשמים של יותר ממיליון נשים בדנמרק בגילי 15 עד 34. החוקרים הדנים מצאו שנשים שנטלו גלולה משולבת קיבלו מרשם לתרופות נוגדות דיכאון בשיעור גבוה בכ-23% מנשים שלא נטלו, ובקרב מתבגרות הפער היה גדול יותר. גם שם מדובר בקשר סטטיסטי, ומבקרים רבים הזהירו שאי אפשר להסיק ממנו שהגלולה גורמת לדיכאון, משום שנשים שפונות לרופא בבקשת מרשם לגלולה פוגשות את מערכת הבריאות לעתים קרובות יותר.

השינויים ההורמונליים לאורך חייה של אישה נבדקים בשנים האחרונות גם בעזרת מאגרי נתונים גדולים מאוד. חוקרי מכון ויצמן, למשל, ניתחו כ-300 מיליון בדיקות מעבדה ומצאו שגיל המעבר הוא מדרגה חדה ולא ירידה הדרגתית במדדים רבים בגוף.

החוקרים בגרמניה מזהירים מהצגה חד-צדדית של הסיכונים. לדבריהם, דיווחים מוגזמים על תופעות לוואי נפשיות עלולים להבהיל נערות ונשים, וגלים של חשדנות כלפי הגלולה בעבר הובילו לירידה בשימוש ולעלייה בהריונות לא רצויים. דוגמה מוכרת היא בריטניה, שבה אזהרה רשמית ב-1995 על סיכון לקרישי דם בדור חדש של גלולות גרמה לנשים רבות להפסיק את השימוש בבת אחת, ובשנה שאחריה עלה מספר ההפלות.

המחקר הוא תצפיתי ולא ניסוי מבוקר שבו נשים מוגרלות לגלולה או לפלצבו. נשים בוחרות בעצמן אם להתחיל ומתי להפסיק, ואישה שסבלה מתופעות לוואי קשות עשויה להפסיק כבר אחרי שבועות, כך שחלק מהמקרים האלה אולי לא נקלטו בסקר שנתי. השאלונים מדדו תסמינים ותחושות ולא אבחנות פסיכיאטריות של רופא. המדגם כלל נשים בגרמניה, ואין ודאות שהתוצאות יהיו זהות בכל אוכלוסייה.

הידעת?בהלה אחת הורידה את השימוש בגלולה בשליש
אחרי האזהרה הבריטית מ-1995 על גלולות מהדור השלישי, שיעור הנשים בבריטניה שנטלו גלולה ירד בתוך שנתיים מכ-40% לכ-27%. הבהלה עלתה למערכת הבריאות עשרות מיליוני פאונד בהוצאות על לידות והפלות.
שאלות ותשובותשאלות ותשובות על המחקר
האם המחקר מוכיח שהגלולה לא גורמת לדיכאון?
לא באופן מוחלט. זה מחקר תצפיתי, והוא לא מצא השפעה ממוצעת על תסמיני דיכאון, שביעות רצון ודימוי עצמי. ניסוי מבוקר יכול לתת תשובה חזקה יותר.
על מי נערך המחקר?
על עד 5,232 נשים בגרמניה בגילי 16 עד 50, שהשתתפו בסקר PAIRFAM וענו על שאלונים פעם בשנה לאורך עד 14 שנה.
מה ההבדל בינו לבין המחקר הדני הגדול?
המחקר הדני השווה בין נשים שונות ומצא קשר בין גלולה למרשמים לנוגדי דיכאון. המחקר הגרמני השווה כל אישה לעצמה, לפני ואחרי שינוי באמצעי המניעה.
האם יש נשים שמגיבות אחרת?
ההבדלים בין הנשים היו קטנים יחסית. נמצא סימן ראשוני לכך שנשים עם נטייה גבוהה לדאגה דווקא הרגישו מעט טוב יותר.
מה עושה אישה שמרגישה שינוי במצב הרוח?
החוקרים ממליצים לבחור את אמצעי המניעה המתאים באופן אישי. מי שמרגישה שינוי יכולה להתייעץ עם הרופא המטפל על חלופות.

מנגד, המחקר נבנה כדוח רשום: תוכנית הניתוח אושרה מראש על ידי סוקרים, עוד לפני שהחוקרים ראו את התוצאות, וכך קטן הסיכון לבחירה סלקטיבית של ממצאים. בשיטה המקובלת כתבי עת נוטים לפרסם בעיקר מחקרים שמצאו השפעה, ומחקרים שלא מצאו נשארים לא פעם במגירה. התוכנית קיבלה אישור עקרוני כבר ב-2023.

הצוות מדגיש שיש מגוון של אמצעי מניעה, הורמונליים ולא הורמונליים, ושההחלטה איזה מהם מתאים צריכה להיות של האישה עצמה. אישה שמרגישה שינוי במצב הרוח מאז שהתחילה אמצעי מניעה יכולה לבדוק זאת מול הרופא המטפל, גם כשהממוצע באוכלוסייה לא מראה השפעה.

על בסיס אותו מאגר פרסמה הקבוצה השנה מחקר נוסף, באותו כתב עת, שבחן את חיי המין. שם נמצא שאמצעי מניעה הורמונליים קשורים בממוצע לתדירות גבוהה יותר של יחסי מין ולשביעות רצון גבוהה יותר מהם, וההבדלים בין הנשים היו גדולים בהרבה.

קיראו עוד ב"מדע"

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה