פסיכולוג
צילום: Pixabay

טיפול בדיכאון בזמן ההריון השאיר סימן במוח התינוק: מה גילו סריקות של 109 תינוקות

נשים בהריון עם תסמיני דיכאון קיבלו שמונה מפגשים של שיחות טיפוליות קצרות, ותינוקותיהן נסרקו בגיל שישה שבועות. אצלם אזור ההיפוקמפוס הימני במוח היה קטן בכ-5%, וחצי שנה אחר כך הם הגיבו בפחות מצוקה מול צעצוע מפחיד. מה בדיוק נמצא, למה תוצאה כזו מפתיעה, ומה עוד לא יודעים
ענת גלעד |

שמונה מפגשים של שיחה עם מטפלת, שעה פחות או יותר כל אחד, באמצע ההריון. זה כל מה שקיבלו מאות נשים עם תסמיני דיכאון שהשתתפו בניסוי בדנוור, קולורדו. כשהחוקרים סרקו אחר כך את המוח של התינוקות שנולדו להן, הם מצאו הבדל באזור שקשור לזיכרון ולוויסות רגשות. המחקר פורסם השבוע בכתב העת Nature Communications.

הניסוי התחיל עם 234 נשים שבבדיקת שגרה אצל רופא הנשים התגלו אצלן סימנים של דיכאון, בשליש הראשון או השני של ההריון. בהגרלה, חצי מהן קיבלו טיפול קצר שנקרא פסיכותרפיה בין-אישית: שמונה מפגשים שמתמקדים במערכות היחסים של האישה, בהפחתת מריבות ובחיזוק התמיכה שהיא מקבלת מבני הזוג, המשפחה והחברים. החצי השני קיבל ליווי רגיל משופר, הסבר על דיכאון בהריון, כלים להתמודדות עם התסמינים והפניות לשירותי טיפול בקהילה. שתי הקבוצות המשיכו במעקב הרפואי הרגיל, שיכול לכלול גם תרופות.

בתוצאות הראשונות, שפורסמו כבר ב-2023, השיחות עבדו היטב: שיעור הנשים שעמדו באבחנה של דיכאון קליני ירד מכ-37% בתחילת הדרך לכ-6% בהמשך ההריון. בעבודה המשך נמצא שהנשים שטופלו נטו יותר ללדת בזמן, ובבדיקה מאוחרת יותר שהשיפור החזיק לאורך השנה הראשונה אחרי הלידה.

מה ראו בסריקות

מתוך המשתתפות, 109 תינוקות עברו סריקת MRI בגיל כשישה שבועות. אצל התינוקות של האמהות שקיבלו את השיחות הטיפוליות, ההיפוקמפוס הימני היה קטן בכ-5% בהשוואה לקבוצה השנייה. בצד שמאל של המוח לא נמצא הבדל מובהק, וגם לא באמיגדלה, האזור שמעורב בפחד ובתגובות רגשיות חזקות.

בגיל חצי שנה הגיעו התינוקות למעבדה לבדיקה פשוטה: מולם הופעל רובוט צעצוע רועש ובלתי צפוי, והחוקרים מדדו כמה מצוקה הם מביעים, בכי, פרצוף מבוהל או ניסיון להתרחק. תינוקות עם היפוקמפוס קטן יותר בלידה הגיבו בממוצע בפחות מצוקה. מחקרים קודמים קשרו תגובה שלילית חזקה בגיל הינקות לסיכון גבוה יותר לחרדה ולדיכאון בהמשך החיים.

הידעתהשם היפוקמפוס הגיע מסוסון ים
האנטום האיטלקי ג'וליו צ'זרה ארנציו תיאר את האזור במאה ה-16 ונתן לו את השם היפוקמפוס, סוסון ים ביוונית, בגלל הצורה המעוקלת שלו. לכל אדם יש שניים, אחד בכל צד של המוח, והם חיוניים ליצירת זיכרונות חדשים.

"בזכות המבנה של ניסוי אקראי יכולנו לבדוק אם טיפול בדיכאון בזמן ההריון באמת משנה משהו בהתפתחות המוח המוקדמת של התינוק", אמרה ד"ר קתרין דמרס מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת קולורדו, החוקרת הראשית. רוב מה שידוע עד היום על הקשר בין מצב הרוח של האם לבין מוח העובר מבוסס על מחקרי תצפית, שבהם אי אפשר להפריד בין הדיכאון עצמו לבין עוני, תזונה, גנטיקה ומצב משפחתי. כאן ההגרלה מאזנת את כל אלה, וההבדל בין הקבוצות הוא הטיפול.

היפוקמפוס קטן יותר נשמע כמו חדשות רעות, ואצל מבוגרים זה אכן סימן מוכר שמופיע בדיכאון ממושך. להרחבה: דיכאון עוצר ייצור תאי מוח חדשים - המחקר שמצא את התקיעה בהיפוקמפוס. אצל תינוקות בני שבועות המצב עשוי להיות הפוך, לפחות לפי ההשערה של החוקרים. לדבריהם, ייתכן שסטרס בתקופת ההריון גורם למוח להתפתח מהר מהרגיל, וצמיחה מואצת כזו נראית יותר גדולה בסריקה אבל לא בהכרח טובה יותר. גם מחקרים על ילדים שגדלו בתנאי מצוקה מצאו סימנים להבשלה מוקדמת של מערכות רגשיות במוח.

"עדיין לא ברור איך הקלה בדיכאון של האם בהריון מתורגמת לשינויים במוח של התינוק", כתבו החוקרים. שני כיווני הסבר עומדים על השולחן: הורמוני סטרס כמו קורטיזול שעוברים דרך השליה, ודלקת בגוף שמלווה לעתים קרובות דיכאון.

למה צריך להיזהר עם התוצאות

המדידות של מוח התינוקות היו מטרה משנית בניסוי, שתוכנן מלכתחילה לבדוק אם הטיפול מקל על הדיכאון של האמהות. פחות מחצי מהתינוקות נסרקו, וההבדל נמצא בצד אחד של המוח ולא בשני. הקשר בין גודל ההיפוקמפוס לתגובה לרובוט קיים, אבל חלש יחסית, והוא נמדד בגיל חצי שנה בלבד. הצוות מתכנן להמשיך לעקוב אחרי הילדים, כדי לבדוק אם ההבדלים נשמרים ואם הם משפיעים על ההתפתחות הרגשית בגיל הגן ובבית הספר.

הידעתהמוח של תינוק מכפיל את נפחו בשנה הראשונה
מחקר שעקב בסריקות MRI אחרי עשרות תינוקות מצא שנפח המוח הכולל גדל בכ-100% בשנה הראשונה לחיים. בגיל שנתיים הוא כבר מגיע לכ-80% מנפח המוח של אדם בוגר.

"טיפול בדיכאון של האם בזמן ההריון עשוי לעזור לכוון את המוח של התינוק למסלול התפתחות בריא יותר", אמרה פרופ' אליסיה דייוויס מאוניברסיטת דנוור, שהובילה את המחקר יחד עם פרופ' בנג'מין הנקין מאוניברסיטת אילינוי.

הצד המעשי והכלכלי

עד אחת מכל חמש נשים חווה דיכאון בזמן ההריון, ודיכאון כזה מעלה את הסיכון ללידה מוקדמת ולסיבוכים נוספים. חלק גדול מהנשים לא מאובחנות ולא מטופלות. בארה"ב העריכו חוקרים לפני כמה שנים שהעלות של דיכאון וחרדה סביב הלידה שלא טופלו מגיעה לכ-14 מיליארד דולר לכל שנתון של לידות, כשמחשבים אובדן הכנסה, ירידה בתפוקה, לידות מוקדמות וטיפול בילדים בשנים הראשונות.

מרכז ידעמחקרים על המוח ובריאות הנפש
מה קורה במוח בדיכאון ובחרדה, אילו טיפולים נבדקו ומה הנתונים מראים.
מחקרים וכתבות
המחקר שמצא את התקיעה בהיפוקמפוס
השוואה בין סוגי פעילות גופנית והשפעתם על התסמינים
מה באמת נבדק בניסוי של שמונה שבועות
המחקר על הסוד של השכחה
מה נמצא אצל משתמשי התרופות החדשות
שאלות נפוצות
מה זה פסיכותרפיה בין-אישית?
טיפול שיחתי קצר וממוקד, בדרך כלל 8 עד 16 מפגשים, שמתמקד במערכות היחסים של המטופל: מריבות, שינויים בתפקידים, בדידות ואבל. בניסוי החדש נעשה שימוש בגרסה מקוצרת של שמונה מפגשים שהותאמה להריון.
האם המחקר מוכיח שהטיפול משפר את מוח התינוק?
לא. הוא מראה הבדל ממוצע בגודל ההיפוקמפוס הימני וקשר חלש לתגובות רגשיות בגיל חצי שנה. מה המשמעות לטווח הארוך יתברר במעקב ארוך אחרי הילדים.
איפה אפשר לקבל עזרה בישראל?
רופאת הנשים, רופא המשפחה ואחות טיפת חלב יכולים לבצע איתור ולהפנות לטיפול נפשי דרך קופת החולים.

היתרון של הטיפול שנבדק הוא הפשטות שלו: שמונה מפגשים, בלי תרופות, שאנשי מקצוע מתחומי הטיפול השונים יכולים ללמוד להעביר. בישראל, מאז 2013 אחיות טיפת חלב מעבירות ליולדות שאלון קצר לאיתור דיכאון ומפנות לטיפול כשצריך. הניסוי החדש מחזק את הטענה שהאיתור והטיפול כדאיים כבר בזמן ההריון, עוד לפני הלידה. גם תנועה עוזרת לחלק מהמטופלים, ולהרחבה: הליכה, משקולות או יוגה: מה באמת עוזר לדיכאון?. ובצד הכלכלי של ההורות, להרחבה: השנה הראשונה של התינוק יכולה לעלות יותר מ-100 אלף שקל.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה