הסבתא שינתה את הצוואה ההדדית: הנכד יקבל 10,000 שקל במקום חלק אביו
סבתא מחיפה שחתמה עם בעלה ב-2013 על צוואות זהות, שחילקו את הרכוש בין חמשת ילדיהם, שינתה את דעתה עשר שנים אחר כך. אחד הבנים נפטר, ובצוואה חדשה שערכה ביוני 2023 השאירה את הנכסים לארבעת ילדיה החיים. לנכד, בנו היחיד של הבן שנפטר, הורישה 10,000 שקל. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע עכשיו שהצוואה המאוחרת תקפה, אף שהצוואה הראשונה הייתה צוואה הדדית.
השופטת הילה גורביץ עובדיה דחתה את כל טענות הנכד: שהסבתא לא הייתה רשאית לשנות את הצוואה ההדדית, שלא הייתה כשירה ושהושפעה מילדיה. הילדים שזכו בתיק לא יקבלו ממנו הוצאות משפט, כי לדברי השופטת העדויות שלהם לא הותירו רושם אמין.
מה היה כתוב בצוואות של 2013?
בספטמבר 2013 חתמו בני הזוג על שתי צוואות בנוסח זהה. לפיהן, אחרי מות הראשון ייכתב ספר תורה לבית כנסת בעיר, וכל השאר יעבור לבן הזוג שנשאר. אחרי מות השני הרכוש יתחלק בין הילדים: לאחד חנות וכמה דירות, לשני מחסן שמשמש דירת חדר וגג, ולבן החמישי דירה משלו. יתרת הרכוש, כולל שתי דירות נוספות, נועדה להתחלק שווה בשווה בין חמשת הילדים. פסק הדין אינו נוקב בשווי הנכסים.
הסב נפטר ב-2019, ובית הדין הרבני נתן צו קיום לצוואתו. ב-2023 נפטר הבן החמישי, ובנו היחיד, הנכד, ירש אותו. באותה שנה, ביוני, הגיעה הסבתא למשרד נוטריון וערכה צוואה חדשה.
בצוואה החדשה הסבירה מדוע הנכד מקבל סכום סמלי. לדבריה, הוא "לאורך השנים לא היה בקשר איתי ועם בעלי ז"ל וגם לא עם ילדי, מעולם לא התעניין בשלומנו". והמשפט הבא: "למרות זאת, ולזכרון טוב, אני מצווה שמתוך עזבוני יקבל" הנכד 10,000 שקל.
למה הנכד טען שהצוואה החדשה בטלה?
הנכד התנגד לצוואה המאוחרת וביקש לקיים את זו של 2013. לטענתו, הצוואות של סבו וסבתו היו הדדיות: נערכו באותו יום, בנוסח זהה, מתוך תוכנית משותפת. חוק הירושה מגביל את השינוי של צוואה הדדית אחרי שבן הזוג כבר נפטר. מי שנשאר ורוצה לבטל אותה צריך לוותר על מה שקיבל מהעיזבון של בן הזוג, או להחזיר אותו. הסבתא לא עשתה את זה.
עוד טען הנכד שסבתו לא ידעה להבחין בטיבה של צוואה, ושהצוואה נכתבה בהשפעה בלתי הוגנת של ילדיה. הוא טען גם שמדובר בצוואה דתית שיש לפרש לפי ההלכה, ושהפנייה לבית המשפט האזרחי נועדה לעקוף את בית הדין הרבני. ארבעת הילדים השיבו שהצוואות אינן הדדיות בכלל, כי נכתבו במסמכים נפרדים ואף אחת מהן לא מזכירה את השנייה.
איך צוואה הדדית השתנתה בכל זאת?
בשאלה הראשונה השופטת דווקא קיבלה את עמדת הנכד. "לטעמי זהות ההוראות מקימה חזקה כי הצוואות הן צוואות הדדיות", כתבה, והוסיפה שלא נדרשים כותרת מיוחדת או מסמך אחד. אבל בסעיף 4 של אותן צוואות הופיעה הוראה שהכריעה את התיק. הסבתא שמרה לעצמה את הזכות לחזור בה "עד רגע לפני מותי", בין היתר "ע"י שטר צוואה אחר, חוקי ומחייב".
החוק מאפשר לבני זוג לקבוע בצוואה ההדדית הוראה שונה מזו שבחוק, והשופטת קבעה שזה בדיוק המקרה. לכן הסבתא הייתה רשאית לשנות את צוואתה גם אחרי מות בעלה "ללא כל מגבלה - כפי שעשתה בפועל". גם הטענה הדתית נדחתה: לפי השופטת, בית הדין הרבני מחיל אף הוא את חוק הירושה, ואי אפשר לעקוף את האיסור שבו על הסכמים בעניין ירושה עתידית.
מה הראה הסרטון מהמשרד של הנוטריון?
כדי לבדוק את כשירותה של המצווה מינה בית המשפט מומחה רפואי, אבל חוות הדעת שלו נפסלה. המומחה הגיש שלוש גרסאות. בשתיים מהן הופיעו מסמכים ונתונים שלכאורה שייכים לאדם אחר, עם 18 בעיות בריאות, בהן ניתוח מעקפים. בגרסה השנייה נשארו רק שתיים, סוכרת ויתר לחץ דם. השופטת קיבלה את טענת הנכד שאין לתת לחוות הדעת משקל.
הראיות האחרות הספיקו. הנוטריון צילם את הסבתא בטלפון שלו לפני החתימה, והיא מסבירה בסרטון מה היא רוצה ולמה. "שאלתי אותה בוידאו מה רצונה והיא אמרה לי, זהו. קראנו את הצוואה, חתמה, שילמה והלכה", העיד. לפי פסק הדין, הסבתא דיברה בסרטון "באופן חופשי, קוהרנטי וברור", וסיפרה שאין לה קשר עם הנכד בגלל סכסוך הגירושים של הוריו.
היא גם הגיעה למשרד עם שלושה עמודים בכתב ידה. הם נפתחו במילים: "היו לי 5 ילדים ולצערי הרב נפת(ט)ר אחד מילדי ואני רוצה לסדר את חלוקת הרכוש בגיל 120 מחדש רק ל 4 ילדי הנותרים". העמוד השני נשא את הכותרת "תיקון לצוואה הקי(י)מת".
הנוטריון סיפר שהיא הגיעה בכוחות עצמה וישבה איתו כשעה. "אם הייתה לי איזושהי נורה אדומה שהיא לא מרגישה טוב או זה הייתי עוצר את זה במקום, אני לא עושה צוואה למישהו שנראה לי שהוא לא בסדר", העיד. יומיים קודם לכן בדקה אותה רופאה בביתה. הסבתא קיבלה 24 מתוך 30 נקודות במבחן הקוגניטיבי MMSE, עם זיכרון לקוי לטווח קצר, והרופאה כתבה שהיא "בהכרה מלאה ובדעה צלולה" וכשירה לחתום על צוואה.
האם הילדים השפיעו על אמם?
הנכד הצביע על כך שהילדים היו מעורבים בניהול הרכוש של אמם, הזמינו את הרופאה וסייעו בהסעות. השופטת מצאה שהסבתא נעזרה בעובדת זרה בכל פעולות היום-יום, ולכן לא הייתה תלויה בילדיה. הם ביקרו אותה בקביעות, והנתק מהנכד ומאמו נבע מסכסוך ארוך שנים ולא מכך שהילדים הרחיקו אותם. אמו של הנכד אישרה בעדותה שלא היה לה קשר טלפוני עם הסבתא ושלא ידעה את כתובתה.
- החברה והקבלן הכחישו את הליקויים - ויפצו זוג מיחיעם בכ-161 אלף שקל
- העביר לאשתו את כל הדירות כדי להציל את הנישואין - ההסכם בוטל והיא תשלם 70 אלף
"למעשה טענות אלו של הנתבע לא נתמכו מלכתחילה בראיות ונותרו בגדר השערות, כך שהנתבע לא עמד בנטל להוכיחן", כתבה השופטת. היא דחתה גם את הטענה שהאישור הרפואי לא ניתן ביום החתימה, וקבעה שזה פגם צורני שאינו מבטל את הצוואה.
למה הזוכים לא קיבלו הוצאות?
ארבעת הילדים ניצחו בכל ארבעת ההליכים שנפתחו בתיק, אבל השופטת לא פסקה להם הוצאות. "לא ניתן להתעלם מכך שהרושם שהותירו התובעים על בית המשפט היה בלתי מהימן", כתבה. לדבריה, הם יכלו לקצר את ההליך אילו סיפרו מראש שבידי הנוטריון יש סרטון ומסמך בכתב ידה של אמם. גם עדויותיהם על מעורבותם בנכסים שלה לא שכנעו אותה.
הנכד טען בתיק גם שחלק מהרכוש נמכר לפני מות הסבתא כדי להבריח אותו. את זה, ואת חלקו בעיזבון של הסב, הוא יצטרך לברר בהליך נפרד.
