אוניות טובעות בהורמוז, אבל הספינות ממשיכות לעבור - הכסף הגדול שמאחורי הסיכון

אונייה עולה באש וטובעת, אונייה נוספת נפגעת, חברות הביטוח מעלות את התעריפים והסיכון לחיי אנשי הצוות גדל. ובכל זאת, אוניות מסחריות ממשיכות לחצות את מצר הורמוז. הסיבה היא כלכלית: הביקוש לנפט מהמפרץ הפרסי נשאר גבוה, ההיצע של מכליות שמוכנות להיכנס לאזור מוגבל, ומחירי ההובלה עלו לרמות שהופכות חלק מההפלגות לרווחיות במיוחד. בעלי האוניות צריכים להחליט בכל הפלגה אם התמורה מצדיקה את הסיכון, ובינתיים חלקם ממשיכים לפעול באזור.

האירועים האחרונים ממחישים את הסכנה. שתי אוניות מכולות הרשומות בסינגפור נפגעו השבוע בעת מעבר במצר. האונייה GFS Pride נפגעה ב-13 באוקטובר, עלתה באש וטבעה. כל 21 אנשי הצוות חולצו בשלום. למחרת נפגעה האונייה GFS Giselle, אך הצליחה להגיע בכוחות עצמה למקום מבטחים. גם 22 אנשי הצוות שלה ניצלו. זהות הגורם שפגע בשתי האוניות ונסיבות התקיפות המדויקות עדיין נמצאות בבדיקה.

התקיפות מצטרפות לשורה של פגיעות בכלי שיט מסחריים בשבועות האחרונים. שתי אוניות טבעו ליד הורמוז ועלות חכירת מכלית ענק זינקה פי ארבעה. למרות זאת, התנועה הימית נמשכת, אם כי בהיקפים מצומצמים.

הנתונים מלמדים על הירידה בתנועה. בשבוע שהסתיים ב-14 באוקטובר נרשמו 131 מעברים של אוניות במצר הורמוז, לעומת 176 בשבוע הקודם. מדובר בירידה של כ-26% בתוך שבוע. הירידה מושפעת גם מגורמים נוספים, אך היא ממחישה את הזהירות הגוברת בקרב מפעילי האוניות. ועדיין, יותר ממאה מעברים בשבוע באזור שבו אוניות מותקפות מלמדים על החשיבות הכלכלית של הנתיב.

הורמוז הוא אחד מנתיבי האנרגיה המרכזיים בעולם. בתקופות שגרה עובר דרכו נפט בהיקף השווה לכחמישית מצריכת הנפט העולמית, לצד כמויות גדולות של גז טבעי נוזלי. חלק גדול מהנפט מיועד לשווקים באסיה, בעיקר לסין, הודו, יפן ודרום קוריאה. למדינות האלה יש בתי זיקוק, מפעלים ומערכות תחבורה שזקוקים לאספקה רציפה, ולמדינות המפרץ יש אינטרס כלכלי להמשיך לייצא.

מחירי הנפט הגבוהים משנים את החישוב. כאשר חבית נפט מסוג ברנט נסחרת בסביבת 105 דולר, מטען של שני מיליון חביות במכלית ענק שווה כ-210 מיליון דולר. מדובר בערך הסחורה, כמובן, ולא ברווח של חברת הספנות. אבל המחשה זו מסבירה מדוע יצואניות הנפט מוכנות לשלם סכומים גדולים תמורת הובלה וביטחון, ומדוע בעלי מכליות מסוימים מוכנים להמשיך לעבוד בנתיב המסוכן.

בכנס כלכלי שנערך באסיה סיפר שר החוץ של סינגפור על מדינה במפרץ שמפעילה מערך של כ-20 מכליות ענק להעברת נפט דרך הורמוז. לפי הדברים שהציג, אותה מדינה מצליחה להגדיל את הכנסותיה מיצוא הנפט בזכות המחירים הגבוהים, למרות הסיכון לפגיעה בחלק מהמכליות. המודל הזה ממחיש עד כמה התמריץ הכלכלי להמשיך לייצא חזק גם בתקופת מלחמה.

גם בעלי המכליות נהנים מהמצב. דמי החכירה של מכליות ענק הגיעו למאות אלפי דולרים ביום, ובחלק מהנתיבים אף מתקרבים למיליון דולר. לצד ההכנסות הגבוהות יש גם הוצאות חריגות: ביטוח מלחמה, אבטחה, דלק, זמני המתנה, תגמול נוסף לצוותים וסיכון לאובדן כלי השיט. בעלי מכליות כבר הציעו לאנשי צוות תגמול השווה לחצי שנת שכר על הפלגה באזור.

אבל צריך להבחין בין סוגי האוניות. ענף מכליות הנפט פועל בתנאים שונים מענף המכולות. חברות הספנות הבינלאומיות הגדולות שמובילות מכולות התרחקו מהורמוז מאז פרוץ המלחמה בפברואר, והפעילות שנותרה מתבססת בעיקר על מפעילים אזוריים ועל אוניות קטנות יותר. הובלת נפט עשויה להצדיק תשלום חריג על הפלגה מסוכנת. בהובלת מוצרי צריכה, מכונות וחומרי גלם, הלקוחות רגישים יותר למחיר ולזמני האספקה.

• טראמפ שולל פלישה ונשק גרעיני - אבל בוושינגטון בוחנים תקיפת ענק באיראן
• שתי אוניות טבעו ליד הורמוז; עלות חכירת מכלית ענק זינקה פי ארבעה

הפגיעה האפשרית מתרחבת גם לנמלים מחוץ למפרץ הפרסי. נמלי חור פקאן באיחוד האמירויות וסוחאר בעומאן הפכו לחלופות חשובות להובלת סחורות למדינות המפרץ. הם מאפשרים לפרוק מטענים מחוץ למצר ולהעבירם בהמשך בדרכים אחרות. התרחבות התקיפות גם למפרץ עומאן עלולה לפגוע בחלופות האלה, לייקר את הובלת הסחורות וליצור מחסור במוצרים.

בשוק ההון, המחסור במכליות זמינות מיטיב עם חברות שמחזיקות צי גדול ומצליחות להפעיל אותו. העלייה בתעריפי ההובלה כבר הפכה את ענף הספנות לאחד התחומים שמושכים עניין בשוק ההון. עם זאת, התוצאות של חברות מכולות עשויות להיות שונות מאוד מאלה של חברות מכליות נפט, בהתאם למסלולי הפעילות ולסוג המטען.

הסיכון הגדול כרגע נמצא בהתרחבות התקיפות ובפגיעה האפשרית במערכי הייצוא עצמם. ככל שעוד אוניות ייפגעו, בעלי האוניות ידרשו פיצוי גבוה יותר על כל הפלגה, וחלקם עשויים להפסיק את הפעילות באזור. עלייה בהוצאות ההובלה והביטוח יכולה להתגלגל למחירי הדלק והמוצרים, גם במקרים שבהם מחיר הנפט עצמו נשאר יציב. בינתיים, בכל יום שבו המצר ממשיך לפעול, מתקיים אותו חישוב אצל בעלי האוניות: כמה אפשר להרוויח מהפלגה אחת, וכמה עלולים להפסיד אם היא תסתיים בפגיעה בכלי השיט.