שתי אוניות טבעו ליד הורמוז; עלות חכירת מכלית ענק זינקה פי ארבעה

שתי אוניות מסחריות טבעו באזור מצר הורמוז, ואונייה שלישית נפגעה, בגל תקיפות שממחיש עד כמה נתיב הסחר החשוב עדיין מסוכן. אוניית המכולות GFS Pride, שהפליגה תחת דגל סינגפור, נפגעה ביום שלישי מעצמים בלתי מזוהים, עלתה באש ולבסוף טבעה. 21 אנשי הצוות חולצו ללא פגע. במקביל דווח על טביעתה של Cape Dao, אוניית מטען שנפגעה בתקיפה עוד בספטמבר, שבה נהרג אחד מאנשי הצוות.

אונייה נוספת, GFS Giselle, נפגעה אך הצליחה להגיע בכוחות עצמה למקום מבטחים. האירועים מגיעים דווקא בתקופה שבה ארה”ב מנסה להגדיל מחדש את היקף משלוחי הנפט דרך המצר, לאחר חודשים של שיבושים. מבחינת חברות הספנות והסוחרים, השאלה כבר אינה רק אם אפשר לחצות את הורמוז, אלא כמה עולה לקחת את הסיכון. 

עלות חכירת מכלית ענק להובלת נפט מהמפרץ הפרסי לסין כבר מתקרבת למיליון דולר ביום, לעומת כ-230 אלף דולר לפני המלחמה. רשות הנמלים והים של סינגפור אישרה כי GFS Pride נפגעה ב-13 באוקטובר, פרצה בה שריפה והיא טבעה לאחר פינוי הצוות. האונייה, בעלת קיבולת של כ-2,824 מכולות סטנדרטיות באורך 20 רגל, שימשה להובלת מטענים מסחריים.

למחרת נפגעה GFS Giselle, גם היא תחת דגל סינגפור. הפגיעה גרמה נזק לגוף האונייה, אך 22 אנשי הצוות נותרו ללא פגע. במקרה של Cape Dao, שהפליגה תחת דגל אנטיגואה וברבודה, הטביעה התרחשה השבוע אך הפגיעה המקורית הייתה ב-23 בספטמבר. יתר אנשי הצוות פונו לאחר התקיפה. מדובר באירועים נפרדים, אך הם מצטרפים לעלייה חדה במספר הפגיעות בכלי שיט מסחריים באזור.

איראן טוענת שמדובר במוקש - אבל עדיין אין אימות

משמרות המהפכה האיראניים הודיעו שאוניית מכולות טבעה לאחר שפגעה במוקש ימי, כשניסתה לעבור בנתיב שלטענתם אינו מורשה. לפי הגרסה האיראנית, האונייה נשאה כ-2,500 מכולות. עם זאת, טהרן לא פרסמה את שמה, ולא ברור אם מדובר ב-GFS Pride. 

הרשויות בסינגפור דיווחו על פגיעה מעצמים בלתי מזוהים, כך שנסיבות הפגיעה המדויקות עדיין אינן ברורות. ההסלמה אינה מוגבלת למכליות הנפט. בשבועות האחרונים נפגעות גם אוניות מכולות ואוניות מטען יבש, שמובילות חומרי גלם וסחורות. לפי נתונים שציטטו אנליסטים של ANZ, כ-24 כלי שיט נפגעו בתקופה של שבועיים עד 11 באוקטובר.

מדובר באחד מגלי התקיפות החריפים מאז תחילת המלחמה בפברואר. מבחינת איראן, השליטה בתנועה הימית היא גם אמצעי להשפיע על ארה”ב. וושינגטון מטילה מצור על נמלים איראניים ומנסה לאפשר המשך מעבר של מכליות מסחריות, בעוד טהרן מבהירה שלא תאפשר חזרה חופשית לשגרה. שני הצדדים מבינים שהמאבק על הורמוז משפיע ישירות על מחירי האנרגיה בעולם.

מיליון דולר ביום למכלית - מי משלם את המחיר?

לפני המלחמה עבר דרך מצר הורמוז כחמישית מהסחר העולמי בנפט ובגז טבעי נוזלי. מאז, חלק מהיצוא מופנה לצינורות ולנמלים חלופיים, בעיקר בסעודיה ובאיחוד האמירויות, וחלק מהמכליות עדיין מצליחות לעבור. בשבועות האחרונים אף נרשמה התאוששות מסוימת ביצוא הנפט מהמפרץ, אבל גל התקיפות החדש מחזיר את החשש משיבושים נוספים.

הפגיעה הכלכלית אינה נמדדת רק במחיר הנפט. חברות הספנות צריכות לשלם יותר על ביטוח מפני נזקי מלחמה, להעסיק צוותים שמוכנים להפליג באזור מסוכן ולעיתים גם לשנות את נתיב ההפלגה. במקביל, אוניות רבות אינן זמינות להובלות רגילות, והמחסור מעלה את מחירי החכירה. לפי נתוני ANZ ו-Clarksons, עלות חכירת מכלית ענק במסלול מהמפרץ הפרסי לסין עלתה לכמעט מיליון דולר ביום, יותר מפי ארבעה מהרמה שלפני המלחמה. גם מחירי המכליות עצמן מטפסים: מכליות משומשות נמכרות במחירים שמגיעים לשיא של כ-240 מיליון דולר. 

• הסימנים מצטברים: ארה"ב וישראל נערכות למערכה נוספת מול איראן
• פאלו אלטו נטוורקס חושפת: הצעת עבודה מנמל התעופה בדובאי הסתירה מתקפת סייבר איראנית

 ההשפעה כבר מורגשת בשוק האנרגיה. מחיר נפט מסוג ברנט נע סביב 105-106 דולר לחבית, והנפט האמריקאי סביב 94 דולר. מורגן סטנלי העלה את תחזית המחיר לנפט ברנט למסירה פיזית ברבעון הרביעי ל-105 דולר לחבית, בין היתר בשל העלייה בעלויות ההובלה. 

הבנק מעריך שגם בתחילת השנה הבאה המחיר יישאר גבוה, סביב 100 דולר. התוצאה היא שגם כאשר מדינות המפרץ מצליחות להוציא יותר נפט לשוק, העלות של העברתו ללקוחות נשארת גבוהה. ההפרש הזה מגיע בסופו של דבר לבתי הזיקוק, לחברות התעשייה ולצרכנים. 

עבור מדינות שמייבאות כמעט את כל האנרגיה שלהן, כמו יפן ודרום קוריאה, ההתייקרות משמעותית במיוחד. גם בישראל, שמתבססת על יבוא נפט ותזקיקים, המשך ההתייקרות עלול להשפיע על מחירי הדלק ועלויות ההובלה. האירועים האחרונים גם מחלישים את הביטחון שנוצר בעקבות חזרתן של חלק מהמכליות לפעילות באזור.

 חברה ששוקלת לשלוח אונייה דרך הורמוז צריכה להביא בחשבון לא רק עיכוב אפשרי, אלא גם פגיעה במטען, באונייה ובצוות. כששתי אוניות טובעות בתוך פרק זמן קצר, המחיר שחברות הביטוח ובעלי האוניות דורשים כדי לקחת את הסיכון עלול לעלות עוד יותר.