קרן המטבע מעלה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% - הגבוהה ב-OECD
התחזית ל-2026 עלתה בנקודת אחוז לעומת ההערכה הקודמת, וב-2027 צופה הקרן צמיחה של 4.4%; ישראל מקדימה את דנמרק, דרום קוריאה ופולין בקצב הצפוי השנה, מנגד, פיץ' מותירה את דירוג האשראי על A עם תחזית שלילית ומזהירה כי חוסר הכרעה בבחירות עלול לעכב צעדים לצמצום
הגירעון, בזמן שהחוב הציבורי צפוי להמשיך לעלות
קרן המטבע הבינלאומית שיפרה באופן חד את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2026. לפי התחזית העולמית שפורסמה השבוע, התוצר הישראלי צפוי לגדול השנה ב-4.5%, לעומת הערכה קודמת של 3.5%. מדובר בקצב הגבוה בקרב מדינות ה-OECD לפי נתוני התחזית הנוכחית, כשדנמרק צפויה לצמוח ב-3.7%, דרום קוריאה ב-3.3% ופולין בקצב נמוך יותר.
העלאת התחזית מגיעה חודשים ספורים אחרי שקרן המטבע העריכה במסגרת הדוח השנתי על ישראל כי הצמיחה תסתכם ב-3.5%. באותו דוח הקרן העריכה שהפעילות תתחזק ככל שהיצע העובדים ישתפר, היקף גיוס המילואים יצטמצם והפעילות במשק תחזור בהדרגה לקצב רגיל יותר. התחזית החדשה מעידה שההתאוששות ב-2026 מתקדמת בקצב מהיר יותר מכפי שהקרן העריכה באמצע השנה.
הצמיחה גבוהה, אבל החוב ממשיך לעלות
הצמיחה החזקה מגיעה אחרי כמה שנים שבהן המלחמה פגעה בהיצע העבודה, בהשקעות, בבנייה ובפעילות העסקית. לכן חלק מהעלייה הצפויה משקף חזרה של פעילות שנפגעה בתקופה הקודמת.
בצד התקציבי, הנתון האחרון של משרד האוצר מצביע על גירעון של 3.2% מהתוצר ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר, מתחת ליעד הממשלתי לשנת 2026. גם בנק ישראל ציין בחודשים האחרונים כי הגירעון נשאר מתחת ליעד, בין היתר על רקע גביית מסים גבוהה וקצב הוצאה אזרחי מתון יותר בחלק מהשנה.
אלא שהחוב הציבורי נשאר גבוה לעומת השנים שלפני המלחמה. קרן המטבע העריכה ביולי יחס חוב לתוצר של 70.1% ב-2026 ושל 70.7% ב-2027. רמה כזאת מצמצמת את הגמישות התקציבית של הממשלה במקרה של הוצאות ביטחון נוספות, האטה בצמיחה או ירידה בהכנסות ממסים.
כאן נכנסת גם האזהרה של פיץ'. חברת הדירוג מותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה A עם תחזית שלילית, ומזהירה מפני עלייה נוספת ביחס החוב לתוצר בשנים הקרובות. לפי התחזיות שהציגה, החוב עשוי להגיע לכ-70.3% מהתוצר השנה, 71.7% ב-2027 וכ-72.1% ב-2028.
שבועיים לבחירות: פיץ' מסתכלת על היום שאחרי
האזהרה של פיץ' מקבלת משקל נוסף כשישראל נמצאת שבועיים לפני הבחירות. החברה מצביעה על אפשרות של תוצאה בלי רוב ברור, שתוביל לתקופה ממושכת של ממשלת מעבר או אפילו למערכת בחירות נוספת. מצב כזה עלול לדחות החלטות תקציביות, צעדים לצמצום הגירעון ורפורמות שנועדו לייצב את החוב. להרחבה: שבועיים לבחירות: פיץ' מזהירה מהמחיר הכלכלי של חוסר הכרעה
הפער בין התחזיות ממחיש את שני הצדדים של הכלכלה הישראלית כרגע. בצד אחד עומדים קצב צמיחה גבוה, שוק עבודה חזק, השקעות בהייטק וגביית מסים שתומכת בתקציב. בצד השני נמצאים חוב גבוה יותר, הוצאות ביטחון גדולות ואי ודאות פוליטית שיכולה להשפיע על היכולת של הממשלה הבאה להעביר צעדים פיסקליים.
גם קרן המטבע ממשיכה להצביע על הסביבה הביטחונית כגורם מרכזי בתחזית. לפי הקרן, התחדשות עימותים משמעותיים עלולה לפגוע בצמיחה, להעלות את הוצאות הממשלה ולהכביד על היצע העובדים. במקביל, המשק הישראלי נשאר תלוי במידה רבה בהייטק, כך ששינוי חד בהשקעות העולמיות בטכנולוגיה ובבינה מלאכותית עשוי להשפיע גם על היצוא, ההשקעות והשקל.
