קרן המטבע הבינלאומית היא ארגון בינלאומי המפקח על יציבות המערכת הפיננסית העולמית, מעניק סיוע למדינות במשבר ומפרסם תחזיות והערכות על כלכלות העולם, ובכללן ישראל. דוחותיה והמלצותיה נחשבים לבעלי משקל, ומספקים נקודת מבט חיצונית על מדיניות כלכלית. בעמוד זה מסוקרים
הדוחות וההערכות של קרן המטבע על המשק הישראלי, התחזיות הגלובליות שהיא מפרסמת לגבי צמיחה ואינפלציה, המלצותיה בנושאי מדיניות פיסקלית ומוניטרית, תפקידה בסיוע למדינות בקשיים, הדיון על השפעת התניות הסיוע שלה והדרך שבה עמדות הקרן והערכותיה משמשות מדד חיצוני למצב
הכלכלה הישראלית ומשפיעות על תפיסת המשקיעים ועל הדיון הכלכלי הפנימי לגבי כיוון המדיניות.
קורונה, אוקראינה, מכסים, המזרח התיכון והבינה המלאכותית הפכו את הזעזועים הכלכליים לשגרה חדשה. בקרן המטבע מזהירים כי החוב הגבוה, הריבית, מחירי האנרגיה והפיצול הגיאופוליטי משאירים לממשלות פחות מרחב פעולה לפני המשבר הבא
אחרי 8 שנים של ריבית שלילית, הבנק המרכזי של יפן הבין שהאינפלציה העולמית לא פוסחת גם על ארץ השמש העולה והעלה את הריבית; אז מדוע בקרן המטבע הבינלאומית מזהירים מפני העלאת ריבית ביפן?
עולם הפוך: הצמיחה יורדת, הביקושים יורדים, האינפלציה עולה, הריבית עולה, לכאורה משקיעים צריכים למכור שקלים לקנות דולרים - אבל דווקא אחרי הודעת קרן המטבע הם קונים שקלים ושער הדולר נחלש. מה קורה כאן?
זאת לעומת 2.9% בתחזית הקודמת. "הסיכונים לצמיחה נוטים כלפי מטה והסיכונים לאינפלציה כלפי מעלה". בין הסיבות: האינפלציה, עליה במתיחות הגיאופוליטית וגם: "חוסר הוודאות המתמשך סביב הרפורמה המשפטית, מהווה סיכון שלילי בולט עבור הצמיחה". בצד החיובי: הקרן מציינת לחיוב את ה"ניהול הפיסקאלי הנבון" של הממשלות
בארגון צופים כי התמ"ג במדינות המפותחות בשנה הקרובה יעמוד בממוצע על 1.3% בלבד בשנה הקרובה, מחצית מהצמיחה של 2022; המדינות המתפתחות צפויות להציג צמיחה של 3.9% ב-2023; מה המצב בישראל?
הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית יתכנסו בשבוע הבא בכדי לדון במצב הכלכלה העולמית ברקע עליות הריבית ברחבי העולם והאינפלציה שלא מסרבת לרדת - צפי לצמיחה העולמית הנמוכה ביותר מאז 1990