שוק ההון אינו משמש כמדחום מוסרי או מתיימר להיות נביא זעם או נחמה. מדובר במנגנון הסתברותי קר ומחושב השואף לתמחר תרחישים עתידיים ולגלם במחיר הנוכחי את הממוצע המשוקלל של ציפיות המשקיעים השונים. המדדים המקומיים שומרים על מומנטום חיובי, מספרים סיפור של עוצמה
כלכלית והם עדות לחוסן מבני שנבנה לאורך עשורים. השאלה כיצד מבטיחים שהאופטימיות לא תהפוך לשאננות מסוכנת
עולם הפוך: הצמיחה יורדת, הביקושים יורדים, האינפלציה עולה, הריבית עולה, לכאורה משקיעים צריכים למכור שקלים לקנות דולרים - אבל דווקא אחרי הודעת קרן המטבע הם קונים שקלים ושער הדולר נחלש. מה קורה כאן?
זאת לעומת 2.9% בתחזית הקודמת. "הסיכונים לצמיחה נוטים כלפי מטה והסיכונים לאינפלציה כלפי מעלה". בין הסיבות: האינפלציה, עליה במתיחות הגיאופוליטית וגם: "חוסר הוודאות המתמשך סביב הרפורמה המשפטית, מהווה סיכון שלילי בולט עבור הצמיחה". בצד החיובי: הקרן מציינת לחיוב את ה"ניהול הפיסקאלי הנבון" של הממשלות
בארגון צופים כי התמ"ג במדינות המפותחות בשנה הקרובה יעמוד בממוצע על 1.3% בלבד בשנה הקרובה, מחצית מהצמיחה של 2022; המדינות המתפתחות צפויות להציג צמיחה של 3.9% ב-2023; מה המצב בישראל?
הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית יתכנסו בשבוע הבא בכדי לדון במצב הכלכלה העולמית ברקע עליות הריבית ברחבי העולם והאינפלציה שלא מסרבת לרדת - צפי לצמיחה העולמית הנמוכה ביותר מאז 1990
הקרן גורסת שהכלכלה העולמית תצמח השנה ב-2.9%, זה מייצג שיפור של 0.2% לעומת תחזית אוקטובר. לפי החישוב שלה, 84% מהמדינות יתמודדו השנה עם אינפלציה נמוכה יותר בהשוואה ל-2022
העלאות הריבית צפויות להשפיע על הכלכלות הגדולות באסיה בשנה הקרובה ולהביא לבריחת הון ועליית החוב; פתיחת הכלכלות האסייתיות עשויה להגבי במידה רבה את הפעילות הכלכלית ולעצור את ההאטה
עוד תחזית קודרת לשווקים: לאחר שג'יימי דיימון אמר שהשוק יכול לרדת ב-20% נוספים, גם מנהל קרן המטבע הלאומית מצטרף אליו. המשמעות של ירידה של 20% במדד S&P 500 היא הגעה לרמה של 2,800 נקודות - המחיר של מאי 2020. אבל האם אנחנו קרובים ל-2008? לדעתו התשובה היא לא. מה ההבדל לדעתו?