הרשת החברתית של הנשיא מגיעה לוול סטריט והיום שבו נשים נכנסו לראשונה לבורסת לונדון

26 במרץ 2024 - טראמפ מדיה מתחילה להיסחר בנאסד"ק

ב-26 במרץ 2024 חברת טראמפ מדיה וטכנולוגיה החלה להיסחר בנאסד"ק תחת הסימול DJT, אחרי השלמת מיזוג עם חברת SPAC בשם Digital World Acquisition. החברה נשענת על פעילות הרשת החברתית Truth Social, שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ השיק בשנת 2022. הפלטפורמה פותחה כחלק ממהלך להקמת חלופה לרשתות חברתיות גדולות, אחרי חסימתו מהן. מספר המשתמשים הפעילים נאמד בכמה מיליונים, נתון נמוך יחסית לפלטפורמות מובילות, וההכנסות השנתיות של החברה הסתכמו בפחות מ-10 מיליון דולר. במקביל, ההוצאות התפעוליות היו גבוהות משמעותית, והחברה הציגה הפסדים של עשרות מיליוני דולרים בשנה.

בנוסף, עצם השימוש במנגנון SPAC איפשר לחברה להגיע לשוק ההון תוך זמן קצר יחסית. מדובר במבנה שמקל על חברות לגייס הון, אך גם מעלה שאלות לגבי שקיפות ותחזיות פיננסיות. במקרה הזה, העניין סביב החברה נבע גם מהזיהוי הישיר עם טראמפ ומהחשיפה הציבורית הרחבה.

ביום המסחר הראשון רשמה המניה עלייה של כ-16% עם מחזורי מסחר של מאות מיליוני דולרים. היקף המניות הזמין למסחר היה מוגבל יחסית, מה שהוביל לתנודתיות גבוהה לאורך היום. חלק משמעותי מהפעילות הגיע ממשקיעים פרטיים, והמסחר התאפיין בתנועות חדות במחיר. שווי השוק של החברה הגיע ביום הראשון לכ-6-8 מיליארד דולר, וטראמפ, שמחזיק ביותר מ-50% מהמניות וכיהן באותה עת בקדנציה השנייה שלו כנשיא ארה"ב, ראה את השווי התיאורטי של החזקותיו מגיע למיליארדי דולרים.

26 במרץ 1999 - וירוס Melissa מתפשט דרך דואר אלקטרוני ופוגע בחברות ברחבי העולם

ב-26 במרץ 1999 החל להתפשט וירוס המחשב Melissa, שנקרא על שם רקדנית שעל שמה נקרא הקובץ הזדוני הראשוני. הווירוס הופץ באמצעות מסמך Word שנשלח בדואר אלקטרוני, ובתוכו קוד זדוני שניצל את תוכנת Outlook כדי לשלוח את עצמו אוטומטית לעד 50 אנשי קשר מכל מחשב שנדבק.

קצב ההתפשטות היה מהיר במיוחד. בתוך ימים ספורים נדבקו עשרות אלפי מחשבים ושרתים ברחבי העולם. בין הארגונים שנפגעו היו מיקרוסופט, אינטל, לוקהיד מרטין וגופים ממשלתיים בארה"ב ובאירופה. עומס חריג נוצר על שרתי דואר, כאשר מערכות רבות קרסו או הושבתו באופן יזום.

מיקרוסופט נאלצה להשבית חלק ממערכות הדוא"ל הפנימיות שלה כדי לבלום את התפשטות הווירוס. גם ארגונים נוספים נקטו צעדים דומים, כולל ניתוק זמני של שרתים מהרשת. הדבר גרם לשיבושים בפעילות העסקית, עיכובים בתקשורת פנימית ופגיעה בשרשראות עבודה.

הנזק הכלכלי הוערך בטווח רחב של כ-300 מיליון דולר ועד יותר ממיליארד דולר. העלויות כללו אובדן ימי עבודה, תיקון מערכות, שחזור נתונים והשקעות מיידיות בהגנה על תשתיות מחשוב. מדובר באחת הפעמים הראשונות שבהן אירוע סייבר השפיע בצורה רחבה על פעילות עסקית גלובלית.

בנוסף, האירוע הוביל לפתיחה של חקירה פלילית בארה"ב, שבמסגרתה נעצר יוצר הווירוס. המקרה סימן שינוי בהתייחסות הרשויות לעבירות סייבר, לצד עלייה בהשקעות של חברות בתחום אבטחת המידע והגנה על מערכות ארגוניות.

26 במרץ 1996 - קרן המטבע הבינל' מאשרת לרוסיה הלוואה של 10.2 מיליארד דולר

ב-26 במרץ 1996 אישרה קרן המטבע הבינלאומית לרוסיה הלוואה בהיקף של כ 10.2 מיליארד דולר, בעת שבוריס ילצין כיהן כנשיא. מדובר באחת מתוכניות הסיוע הגדולות שניתנו עד אז, במסגרת ניסיון לייצב את הכלכלה הרוסית אחרי פירוק ברית המועצות.

באותה תקופה הכלכלה הרוסית התאפיינה באינפלציה גבוהה של עשרות אחוזים בשנה, ירידה חדה בתוצר וגירעון תקציבי עמוק. המערכת הבנקאית הייתה לא יציבה, ושער הרובל סבל מתנודתיות חריפה. האמון במוסדות הכלכליים היה נמוך, והפעילות העסקית נפגעה.

ההלוואה נפרסה על פני כשלוש שנים, כאשר כל העברה של כספים הותנתה בעמידה ביעדים מוגדרים. בין הדרישות היו צמצום הגירעון, הידוק המדיניות המוניטרית, רפורמות במערכת הבנקאית והמשך תהליך ההפרטה של חברות ממשלתיות.

חלק מהכספים הופנו לחיזוק יתרות המט"ח של הבנק המרכזי, במטרה לייצב את הרובל ולמנוע פיחות נוסף. במקביל, חלק מהסיוע שימש למימון הוצאות שוטפות של הממשלה, לרבות תשלומים לעובדי מדינה ולמערכת הפנסיה.

התוכנית נועדה לאפשר המשך פעילות כלכלית בסיסית ולמנוע הידרדרות נוספת. היא גם שיקפה את המעורבות הגוברת של מוסדות בינלאומיים בכלכלות במעבר לכלכלת שוק, במיוחד במדינות שעברו שינוי מבני עמוק.

26 במרץ 1995 - הסכם שנגן נכנס לתוקף ומבטל גבולות בין שבע מדינות

ב-26 במרץ 1995 נכנס לתוקף הסכם שנגן בשבע מדינות באירופה, בהן גרמניה, צרפת, ספרד, פורטוגל, בלגיה, הולנד ולוקסמבורג. ההסכם ביטל את ביקורת הגבולות הפנימיים ואפשר מעבר חופשי של אנשים וסחורות בין המדינות. המשמעות הכלכלית הייתה הפחתה משמעותית בעלויות מעבר וקיצור זמני הובלה. באותה תקופה היקף הסחר בין המדינות הללו הסתכם במאות מיליארדי אירו בשנה, והסרת הבדיקות בגבולות אפשרה זרימה מהירה יותר של סחורות.

חברות בתחום התעשייה, הלוגיסטיקה והקמעונאות נהנו מהיכולת לנהל שרשראות אספקה יעילות יותר. סחורות יכלו לעבור בין מדינות ללא עצירות לבדיקות, מה שהקטין עלויות תפעול ושיפר זמני אספקה. בנוסף, ההסכם אפשר תנועה חופשית של עובדים בין המדינות. עובדים יכלו לעבור בין מדינות לצורכי תעסוקה ללא צורך בביקורת גבולות, מה שהקל על התאמה בין ביקוש להיצע בשוק העבודה.

היישום כלל גם הקמת מנגנונים לשיתוף מידע בין מדינות והגדרת כללים משותפים לבקרה על גבולות חיצוניים. לצד זאת, בוצעו התאמות תשתיתיות ורגולטוריות כדי לאפשר את המעבר למערכת ללא גבולות פנימיים.

26 במרץ 1973 - שש נשים נכנסות לראשונה לרצפת המסחר בלונדון

ב-26 במרץ 1973 הורשו לראשונה נשים לפעול כסוחרות על רצפת המסחר של הבורסה בלונדון, אחרי 171 שנים שבהן המסחר היה מוגבל לגברים בלבד. שש נשים קיבלו רישיון רשמי והחלו לפעול כסוחרות מורשות במסגרת שינוי בכללי הבורסה. הנשים הגיעו מבתי השקעות וברוקרים שפעלו בלונדון, כאשר חלקן עסקו קודם לכן בתפקידי מחקר, ניתוח או ניהול תיקי השקעות. המעבר למסחר ישיר ברצפה סימן שינוי במבנה התעסוקה בשוק ההון הבריטי.

הבורסה בלונדון הייתה אז אחד המרכזים הפיננסיים המרכזיים בעולם, עם מאות חברות ציבוריות ומחזורי מסחר של מיליארדי ליש"ט בשנה. המסחר התנהל באופן פיזי, כאשר סוחרים נפגשו בזירה וביצעו עסקאות בזמן אמת באמצעות קריאות והצעות מחיר.

כניסת הנשים הגדילה את מספר המשתתפים הפעילים במסחר ושינתה את הרכב כוח האדם בשוק. מדובר במהלך שנבע מעדכון רגולטורי שאפשר גישה רחבה יותר למקצועות הפיננסים.

למרות השינוי, מספר הנשים בתחום נותר בתחילה מצומצם, אך עצם הכניסה לרצפת המסחר יצרה תקדים שאפשר הרחבה הדרגתית של השתתפות נשים בשוק ההון בשנים שלאחר מכן.