הציפו לקוחות במיליוני הודעות ספאם - וישלמו ביוקר

שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר, נתן באחרונה פסק דין חריף במיוחד נגד שתי חברות שעוסקות בתיווך מקרקעין ובעליהן, שהציפו עשרות אלפי נמענים בהודעות פרסומת - מסרונים ומיילים - ללא הסכמתם. בית המשפט חייב את הנתבעים לשלם 2.5 מיליון שקל לקרן לתובענות ייצוגיות, ונתן צווי מניעה ועשה שמורים להם להפסיק מיד את ההפרות.

מדובר בתובענה ייצוגית שהוגשה עוד בספטמבר 2022. שלושה תובעים טענו כי קיבלו עשרות הודעות פרסומת מהחברות - מסרונים וגם דואר אלקטרוני - מבלי שנתנו הסכמתם לכך מעולם, וללא אפשרות הסרה כנדרש בחוק. הנתבעים ניסו להציג מגוון טענות הגנה, אך רובן נדחו.

אחד הממצאים הבולטים בפסק הדין הוא שהחברות כלל לא הצליחו להציג הסכמה של מי מהתובעים לקבלת הודעות. הם גם לא הביאו עדים מרכזיים שיכלו לתמוך בגרסתם. בית המשפט קבע כי "הנתבעות שלחו הודעות ללא קבלת הסכמתו" של אף אחד מהתובעים, ודחה את הניסיון להטיל אחריות על גורמים אחרים, כמו אחיו של בעל החברות.

במיוחד חמור מבחינת בית המשפט היה שהחברות כבר היו מעורבות בהליך ייצוגי קודם, שהסתיים בהסכם הסתלקות בסוף 2021, ובמסגרתו הן התחייבו "לערוך ריענון נהלים והדרכה" כדי להבטיח שהפרסומות יעמדו בהוראות החוק. אלא שגם אחרי ההתחייבות הזו, ההודעות המפרות המשיכו להישלח. בנוסף, אחד מהתובעים אף קיבל פסק דין לטובתו בתביעה קטנה קודמת, אבל ההודעות לא נפסקו.

• כתב אישום מוגש נגד מנכ"ל ענקית הרכב והיום שבו נשלח הספאם הראשון
• ביטוח ישיר שלחה ספאם לעו"ד, שדרש שוב ושוב להפסיק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מסרונים ב-5:30 בבוקר

עוד עלה מהעדויות כי חלק מהמסרונים נשלחו בשעות לא שגרתיות, כמו 5:30 בבוקר, לעשרות אלפי נמענים בכל פעם. אחד מעובדי החברות אישר בעדותו ששלח הודעות כאלה בשעות מוקדמות, אך הוא לא ידע להסביר מדוע.

הנתבעים ניסו להיתלות בטענת "תקלה נקודתית" שנגרמה כביכול בזמן מעבר למערכת שליחה חדשה ב-2022. אבל בית המשפט דחה את הטענה הזו, בין היתר משום שמחקירת העדים התברר שמדובר בהפרות בהיקף נרחב ולא בתקלה בודדת. בית המשפט ציין כי העד שהיה אמור לתמוך בטענה "לא היה בקיא בהוראות הדין", והעדויות הראו שהחברות שלחו הודעות גם לנמענים שלא נכללו ברשימה ה"מאושרת" שלהן.

גם הטענה שמתקפת סייבר על ספק שירותי תקשורת של החברות מחקה את ראיות ההסכמה, נדחתה. בית המשפט העדיף את הגרסה של עדה שעבדה עבור אותו ספק, ושכתבה בזמן אמת שהמתקפה אותרה בזמן ונמנעה פגיעה רצינית, על פני גרסת הנתבעים שטענו לאובדן של 100 אלף מסמכים.

• שפיטת הנוח'בות: הפעלה ראשונה של החוק הישראלי למניעת השמדת עם
• הכנסת תאשר מחר את החוק להעמדתם לדין של פושעי הנוח'בה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

אחריות אישית של בעל החברות

בעניין בעל החברות עצמו, בית המשפט קבע כי הוא נושא באחריות אישית. עובדיו העידו שהוא היה זה שאישר את תוכן ההודעות ואת שליחתן, והוא עצמו גם אישר בחקירתו שהוא היה אחראי לנוסח של ההודעות. ניסיונו להטיל את כל האחריות על עובדיו נדחה. בית המשפט קבע כי "ממכלול הראיות עולה שהוא זה שגרם לכך שהנתבעות הינן שור מועד בעניין שליחת פרסומים שלא כדין".

לגבי גובה הנזק, בית המשפט קבע את הפיצוי על 5 שקלים בלבד לכל הודעה, בהתאם לגישה של בית המשפט המחוזי בעניין בן פורת. אלא שהיקף ההודעות העצום - התובעים טענו ל-1.5 מיליון הודעות מייל ו-3.7 מיליון מסרונים - הביא לכך שגם בסכום נמוך להודעה, הפיצוי הכולל חורג מהסמכות של בית משפט השלום. לכן החיוב נקבע על 2.5 מיליון שקל, שהוא הרף העליון של סמכות בית משפט השלום, והפיצוי יועבר לקרן לתובענות ייצוגיות.

בנוסף לפיצוי הכספי, בית המשפט פסק גמול לתובעים בסכום של 50 אלף שקל, שכר טרחה לבא כוחם בסכום של 200 אלף שקל כולל מע"מ, והוצאות משפט בסכום של 15 אלף שקל. עם זאת, בית המשפט ציין לחובת התובעים את ניסיונם להמיר את הפיצוי לציבור במימון קורס דיגיטלי - צעד שבית המשפטראה כפוגע באינטרס הציבור לקבל פיצוי הולם.