חוק הספאם הוא הכינוי המקובל לתיקון בחוק התקשורת בישראל, המסדיר את משלוח דברי הפרסומת באמצעים אלקטרוניים כמו דואר אלקטרוני, הודעות טקסט ושיחות טלפון. החוק נועד להגן על הציבור מפני הצפה בפרסומות בלתי רצויות.
על פי החוק, נדרש לרוב לקבל את הסכמת
הנמען מראש לפני משלוח דבר פרסומת, ולאפשר לו להסיר את עצמו מרשימת התפוצה בקלות. הפרת ההוראות עלולה לחשוף מפרסמים לתביעות, ובכללן תביעות ייצוגיות, ולפיצויים הקבועים בחוק.
לחוק הספאם השלכות מעשיות על עסקים העוסקים בשיווק ישיר ובפרסום דיגיטלי, המחויבים
להתאים את פעילותם להוראותיו. הפסיקה בתחום עיצבה לאורך השנים את גבולות ההיתר והאיסור, והנושא ממשיך להעסיק מפרסמים, צרכנים ובתי המשפט.
פיצוי ללא הוכחת נזק הפך את התחום למוקד תביעות ייצוגיות, ולכן חברות מקפידות על מנגנוני הסרה ותיעוד הסכמה, נושא
שנוגע ישירות לענף הפרסום הישיר ולתחום הצרכנות בישראל.
אדם הגיש תביעה נגד מטרות פיננסיות פמילי אופיס, בטענה כי נשלחו אליו מסרונים, מיילים והודעות וואטסאפ שיווקיות ללא הסכמתו, וגם לאחר שביקש להסיר אותו מרשימת התפוצה. בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב קבע כי החברה לא הוכיחה את קבלת הסכמתו של התובע, ודחה את
הטענה שלה כי הוא פעל בחוסר תום לב, ואף "צבר הודעות" כדי להגיש תביעה נגדה
פסק דין חשוב של בית משפט השלום בתל אביב חושף את חוליי הליכי הפשרה בתביעות הספאם: שופט השלום ליאור גלברד דחה על הסף הסדר פשרה בין מבקשים לחברת שיווק פיננסי בעקבות שורת כשלים חמורים, והטיל על התובעים ובא כוחם הוצאות אישיות לטובת קופת המדינה. הפיצוי שהוצע
לחברי הקבוצה? הרצאה דיגיטלית, ספר משכנתאות ועוד קורסים, שמעלים את השאלה אם מדובר בפיצוי או שיווק במסווה
תביעה שהוגשה על ידי אדם נגד מפלגת העבודה שמה את הזרקור על ההבדל שבין מסרונים מחברות מסחריות לכאלה שמגיעים ממפלגות. אחרי שעבר כמה ערכאות והגיע לעליון, קיבל העותר את התשובה מהשופטים, שלפיה "ישנה הבחנה מהותית וערכית בין ביטוי מסחרי לביטוי פוליטי - שהאחרון
ראוי להגנה רחבה יותר בשל חשיבותו בדמוקרטיה"
תביעה ייצוגית טענה כי פייסבוק הפרה את הוראות החוק כששלחה מסרונים ודוא"ל ו"הזמינה" גולשים לצפות בתמונות של חבריהם, כאשר למעשה מדובר היה בהצעה להירשם כחבר