השופט נגד הפיצוי: מחיקה מהדהדת לייצוגית נגד ספאם
פסק דין חשוב של בית משפט השלום בתל אביב חושף את חוליי הליכי הפשרה בתביעות הספאם: שופט השלום ליאור גלברד דחה על הסף הסדר פשרה בין מבקשים לחברת שיווק פיננסי בעקבות שורת כשלים חמורים, והטיל על התובעים ובא כוחם הוצאות אישיות לטובת קופת המדינה. הפיצוי שהוצע
לחברי הקבוצה? הרצאה דיגיטלית, ספר משכנתאות ועוד קורסים, שמעלים את השאלה אם מדובר בפיצוי או שיווק במסווה
כשעורכי הדין עמית זילברג ולירון פרמינגר הגישו תובענה ייצוגית נגד טורקדו ואחרים בטענה כי נשלחו להם מסרונים פרסומיים אסורים, נדמה היה שמדובר בעוד הליך שגרתי המתגלגל בבתי המשפט מכוח חוק הספאם. ואולם ככל שהתקדם ההליך - בייחוד לאחר שהוגש לבית המשפט הסדר פשרה מוסכם - נהפכה הפרשה למקרה חריג נגד תופעת השימוש לרעה במנגנוני תובענות ייצוגיות, תוך ניסיון לקבל תגמול אישי במסווה של הליך ציבורי.
השופט ליאור גלברד מבית משפט השלום בתל אביב לא חסך במלים, וכתב בפסק דינו כי, "הסדר הפשרה שהוגש לאישור בית המשפט אינו ראוי, הוגן וסביר", ואף חתר תחת תכליות חוק תובענות ייצוגיות וחוק הספאם. במרכז הסדר הפשרה עמד פיצוי נטען בשווי כולל של 1.5 מיליון שקל שיינתן לחברי הקבוצה בצורת הטבות והדרכות דיגיטליות, אך בית המשפט קבע שמדובר בהטבות נטולות ערך ממשי, שאין להן כל קשר לפיצוי הולם על הפרת הדין, ושנועדו בעיקר לשמש את המשיבים ככלי שיווקי.
ההליך החל בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו זילברג ופרמינגר נגד טורקדו, איתנים פיננסים וגורמים נלווים, בטענה למשלוח מסרונים פרסומיים מבלי שהמבקשים נתנו הסכמה לכך, ובניגוד לחוק התקשורת. במרכז הבקשה תואר מסרון שיווקי שקיבל כל אחד מהם, ובו הוצע קורס משכנתאות בתוספת מחשב נייד במתנה. כשהשיב אחד המבקשים למסרון, יצרה עמו קשר נציגה מבלי שצוינה זהות השולח, והציעה לו שירותים תוך לחץ כבד. רק במהלך השיחה התברר כי מדובר בשירותים של איתנים, שזוהתה רק בדיעבד.
כבר בדיון המקדמי הביע השופט ספקות
אף שהוגשה בקשה לאישור התביעה כייצוגית, הצדדים מיהרו להגיע להסדר פשרה שהוגש לבית המשפט. על פי ההסדר, יינתן פיצוי בדמות גישה להרצאה דיגיטלית, ספר אלקטרוני, קורסים מקוונים ושירותי ייעוץ, שכל כולם עוסקים בנושא המשכנתאות ומגיעים ישירות מהמשיבה. כן הוסכם על תשלום שכר טרחה לעו"ד תום שנפ, בא-כוח המבקשים, בסכום כולל של 80 אלף שקל בתוספת מע"מ, וגמול של 20 אלף שקל לכל אחד מהמבקשים.
- עיריית נס ציונה תשיב עשרות מיליוני שקלים
- אושר: רוקחים בחוזה אישי יוכלו להגיש ייצוגית נגד לאומית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בדיון המקדמי שנערך במאי, הביע השופט ספקות קשים לגבי ההסדר. "לא היה ברור מהתצהיר מה מייצגת אותה קבוצה של 9,765 אנשים שעליהם מבוסס ההסדר", כתב, "והתקבלו תשובות לא ברורות ואף סותרות מצד באי כוח הצדדים". בית המשפט אף התרשם כי, "המבקשים ובאי כוחם לא בחנו את ההטבות שמוצעות", כולל הקורסים והספר הדיגיטלי, וממילא לא נמסרו נתונים המעידים על שוויין או על הרלוונטיות שלהן לציבור.
ואולם מעבר לכך, הביקורת המרכזית התמקדה בשאלה העקרונית: האם ניתן לראות במשלוח נוסף של מסרונים עם "הטבות" מצד הגורם ששיגר את הספאם משום פיצוי ראוי? לדעת בית המשפט, התשובה ברורה. "הליך שנועד להרתיע ממשלוח דברי פרסומת שלא כדין... מוביל למשלוח מסרונים מטרידים נוספים מאותו גורם שאין לנמענים כל קשר עמו", נכתב. "ומהו הפיצוי? שירותים מאותו גורם... שהנמענים אינם מעוניינים בהם". בכך, קבע השופט, נהפך הפיצוי לכלי שיווקי של המשיבות ולא לסעד אמיתי לנפגעים.פסק הדין פירט שורת כשלים חמורים: היעדר הבהירות לגבי מספר חברי הקבוצה; שימוש בהטבות שאמורות להיות חסרות עלות ממשית למשיבות; ניסוח לקוי של מנגנוני ההטבה כך שאיפשרו פרשנות נוחה בלבד למשיבים; והצגת התחייבויות עתידיות של חברה שכבר אינה פעילה, מה שהפך את אותם סעיפים להסכמים ריקים מתוכן.
מקרה קיצוני שמצדיק נקיטת צעדים דרסטיים
השופט גלברד הדגיש בפסק הדין שפורסם כי מדובר במקרה קיצוני שמצדיק נקיטת צעדים דרסטיים. הוא קבע שהמבקשים ובא כוחם לא שמרו על טובת חברי הקבוצה ולא פעלו בתום לב: "הכשל מקבל משנה תוקף כאשר לא מדובר בהטבות שניתן לומר עליהן שהן בגדר מוצרי צריכה בסיסיים", כתב. בית המשפט מתח ביקורת גם על היעדר בדיקה של ההטבות בידי המייצגים, ואף על עצם הטענה כי ניתן "לשפר" את ההסדר לאחר שהוגש: "לא ניתן להשלים עם הגשת הסדרי פשרה כ'בלון ניסוי' על מנת לבחון אם הסדר רע 'יעבור' את משוכות ההליך", הוא קבע בנחרצות.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בהתאם, פסק בית המשפט על מחיקת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, תוך קביעה כי המבקשים ובאי כוחם לא יוכלו להגיש את הבקשה שוב או ליהנות מתמורה כלשהי בקשר אליה. עוד חויב כל אחד מהם בתשלום הוצאות משפט בסכום של 2,500 שקל לטובת קופת המדינה - סכום כולל של 7,500 שקל. גם טענת המבקשים שלפיה הסתמכו על הסדר דומה שאושר בתיק אחר, נדחתה. השופט הדגיש כי לא ניתן להישען על החלטות קודמות כדי להתחמק מהחובה לבדוק ולנסח הסכמים כהלכה. לדבריו, "המשמעות של קבלת הטענה היא מתן הכשר למייצגים להתפרק מהאחריות המוטלת על כתפיהם... מדובר בתוצאה רעה שלא ניתן להלום".
מה ההבדל בין פשרה להסדר הסתלקות בתובענה ייצוגית, ומדוע זה רלוונטי כאן?
הסדר פשרה מחייב את אישור בית המשפט, חל גם על כלל חברי הקבוצה ויוצר מעשה בית דין. לעומתו, הסתלקות היא ויתור על ההליך, לעתים תוך קבלת פיצוי אישי למבקש, והיא לא מחייבת את יתר חברי הקבוצה. המבקשים טענו שהגישו הסדר פשרה דווקא כדי לאפשר פיקוח שיפוטי, אך השופט קבע כי בכך גברו עליהם החובות, ולא ניתן להסתתר מאחוריהן בטענה לתום לב בלבד.
האם זו הפעם הראשונה שבית משפט מחק תובענה ייצוגית בגלל פגם בהסדר פשרה?
לא. היו תקדימים שבהם בתי המשפט דחו הסדרים או אף מחקו תביעות ייצוגיות במקרים של שימוש לרעה בהליכי משפט. עם זאת, החומרה של קביעותיו של השופט גלברד, בפרט בדבר ניסוח ההסדר, השימוש ב"הטבות" ככלי שיווקי, וחיוב אישי בהוצאות - הופכים את המקרה הזה לבולט במיוחד.
למה דווקא "הטבות" כמו קורסים
או הרצאות מעוררות התנגדות שיפוטית כה חריפה?
מפני שמדובר בהטבות שניתנות על-ידי אותו גוף שלכאורה הפר את החוק. בית המשפט הדגיש שמדובר בהחזרת הפגיעה למקום ממנו באה, תוך הלבשת פיצוי במעטפת פרסומית חדשה. בנוסף, הוא העריך שמדובר בתוכן דיגיטלי שעלות הפקתו שולית, ושאין ראיות לכך שהוא רצוי או מועיל לקבוצה - מה שהופך את הפיצוי לסמלי ואף ציני.
האם טענת המבקשים ש"הם למדו את הלקח וימשיכו
בניהול ההליך" לא מספיקה כדי לאפשר להם הזדמנות נוספת?
השופט סבר שלא. לדבריו, לא מדובר בטעות נקודתית או בכשל ניסוח קל, אלא בשורת ליקויים שמצביעה על היעדר ייצוג הולם ועל התעלמות מהאינטרסים של חברי הקבוצה. לאור זאת, הוא סבר כי אין זה ראוי לאפשר למבקשים ולבא כוחם להמשיך לייצג את ההליך או לנהל אותו מחדש.
האם נקבע אם טורקדו באמת שלחה את הספאם באופן בלתי חוקי?
לא. לא נערך דיון לגופו של עניין בשאלת ההפרה הנטענת, מכיוון שהתביעה לא אושרה כייצוגית. עם זאת, בית המשפט קבע כי מדובר במסרונים שמצויים בקצה החמור של תופעת הספאם, במיוחד משום שלא צוין בהם שם השולח, ולא היתה למבקשים כל היכרות מוקדמת עם החברה או מוצריה.
מה יקרה עכשיו? האם חברי הקבוצה שהיו אמורים ליהנות מההטבות איבדו כל סיכוי לתבוע?
הבקשה הוסרה, אך הדבר לא חוסם הגשה של בקשה חדשה, על-ידי תובעים מייצגים ובא-כוח אחרים. למעשה, בית המשפט קיווה שכך יקרה, כשציין כי עצם פרסום פסק הדין, הכולל מידע על זהות השולחים ופרטי ההודעות, מאפשר לציבור לפעול ישירות.
מה המשמעות של חיוב אישי בהוצאות לקופת המדינה?
זהו צעד נדיר יחסית בתביעות ייצוגיות. המשמעות היא שהשופט ראה בהתנהלות המבקשים ובאי כוחם לא רק רשלנות, אלא פגם מהותי המצדיק סנקציה כלכלית. הסכום אמנם מתון (2,500 שקל לכל אחד משלושת המייצגים), אך המסר הרתעתי חזק.
כן. המבקשים טענו כי הסתמכו על פסק דין דומה שאישר הסדר עם הטבות מסוג זה. אלא שהשופט הדגיש שאין מדובר בתקדים מחייב, וכי עצם העובדה שהסדר אחר אושר בעבר אינה מעניקה חסינות להסדר חדש - ובוודאי לא כשמדובר בעורכי דין שמציגים עצמם כמומחים בתחום.
במקרה אחר, בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר ביוני 2024 הסתלקות מתוגמלת מתובענה ייצוגית שהוגשה נגד כלל בטענה להפליה נגד קשישים. הפרשה החלה בעקבות חסימה שהיתה קיימת באתר האינטרנט של כלל, שלוותה בהודעה שלפיה הגיל המקסימלי לרכישת ביטוח נסיעות לחו"ל הוא 70. לאחר שהוגשה נגד החברה בקשה לתובענה ייצוגית - המודעה הוסרה, והצדדים ביקשו לסיים את ההליך תוך פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לטובת העותר הייצוגי. השופטת מיכל עמית-אניסמן נעתרה לבקשת הצדדים. הטענה המרכזית בבקשה לאישור התובענה הייצוגית נגד כלל, שהוגשה באמצעות עו"ד ערן לב, היתה שחברת הביטוח מפלה אזרחים ותיקים בני 70 ויותר בגלל החסימה של האפשרות שלהם לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל עקב גילם בלבד. העותר הוא דן דרין, לשעבר סגן ראש עיריית תל אביב. לטענתו, הוא נכנס לאתר כלל כדי לרכוש לעצמו ביטוח נסיעות, אך כשהוא מילא את תאריך הלידה שלו שם הוא נתקל בהודעה שלפיה, "הגיל המקסימלי לביטוח הינו 70". בכך האפשרות שלו להמשיך למלא את הטופס נחסמה. בבקשה נטען כי עקב ההפליה הנ"ל - כלל צריכה לשלם פיצוי כספי בהיקף של 26,875,000 שקל.
דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם
ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.
האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.
אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".
האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו
האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.
- ביקש לבטל מזונות בשל ניכור הורי - מה קבע ביהמ"ש?
- מנעה באופן שיטתי קשר בין בנה הקטין לבין אביו – ותפצה ב-250 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.
