השופט נגד הפיצוי: מחיקה מהדהדת לייצוגית נגד ספאם

כשעורכי הדין עמית זילברג ולירון פרמינגר הגישו תובענה ייצוגית נגד טורקדו ואחרים בטענה כי נשלחו להם מסרונים פרסומיים אסורים, נדמה היה שמדובר בעוד הליך שגרתי המתגלגל בבתי המשפט מכוח חוק הספאם. ואולם ככל שהתקדם ההליך - בייחוד לאחר שהוגש לבית המשפט הסדר פשרה מוסכם - נהפכה הפרשה למקרה חריג נגד תופעת השימוש לרעה במנגנוני תובענות ייצוגיות, תוך ניסיון לקבל תגמול אישי במסווה של הליך ציבורי.

השופט ליאור גלברד מבית משפט השלום בתל אביב לא חסך במלים, וכתב בפסק דינו כי, "הסדר הפשרה שהוגש לאישור בית המשפט אינו ראוי, הוגן וסביר", ואף חתר תחת תכליות חוק תובענות ייצוגיות וחוק הספאם. במרכז הסדר הפשרה עמד פיצוי נטען בשווי כולל של 1.5 מיליון שקל שיינתן לחברי הקבוצה בצורת הטבות והדרכות דיגיטליות, אך בית המשפט קבע שמדובר בהטבות נטולות ערך ממשי, שאין להן כל קשר לפיצוי הולם על הפרת הדין, ושנועדו בעיקר לשמש את המשיבים ככלי שיווקי.

ההליך החל בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו זילברג ופרמינגר נגד טורקדו, איתנים פיננסים וגורמים נלווים, בטענה למשלוח מסרונים פרסומיים מבלי שהמבקשים נתנו הסכמה לכך, ובניגוד לחוק התקשורת. במרכז הבקשה תואר מסרון שיווקי שקיבל כל אחד מהם, ובו הוצע קורס משכנתאות בתוספת מחשב נייד במתנה. כשהשיב אחד המבקשים למסרון, יצרה עמו קשר נציגה מבלי שצוינה זהות השולח, והציעה לו שירותים תוך לחץ כבד. רק במהלך השיחה התברר כי מדובר בשירותים של איתנים, שזוהתה רק בדיעבד.

כבר בדיון המקדמי הביע השופט ספקות

אף שהוגשה בקשה לאישור התביעה כייצוגית, הצדדים מיהרו להגיע להסדר פשרה שהוגש לבית המשפט. על פי ההסדר, יינתן פיצוי בדמות גישה להרצאה דיגיטלית, ספר אלקטרוני, קורסים מקוונים ושירותי ייעוץ, שכל כולם עוסקים בנושא המשכנתאות ומגיעים ישירות מהמשיבה. כן הוסכם על תשלום שכר טרחה לעו"ד תום שנפ, בא-כוח המבקשים, בסכום כולל של 80 אלף שקל בתוספת מע"מ, וגמול של 20 אלף שקל לכל אחד מהמבקשים.

• ייצוגית: דיסקונט ישקיע 3.2 מיליון שקל באבטחת מידע
• האם סנאפצ'ט פוגעת בפרטיות של קטינים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כבר בדיון המקדמי שנערך במאי, הביע השופט ספקות קשים לגבי ההסדר. "לא היה ברור מהתצהיר מה מייצגת אותה קבוצה של 9,765 אנשים שעליהם מבוסס ההסדר", כתב, "והתקבלו תשובות לא ברורות ואף סותרות מצד באי כוח הצדדים". בית המשפט אף התרשם כי, "המבקשים ובאי כוחם לא בחנו את ההטבות שמוצעות", כולל הקורסים והספר הדיגיטלי, וממילא לא נמסרו נתונים המעידים על שוויין או על הרלוונטיות שלהן לציבור.

ואולם מעבר לכך, הביקורת המרכזית התמקדה בשאלה העקרונית: האם ניתן לראות במשלוח נוסף של מסרונים עם "הטבות" מצד הגורם ששיגר את הספאם משום פיצוי ראוי? לדעת בית המשפט, התשובה ברורה. "הליך שנועד להרתיע ממשלוח דברי פרסומת שלא כדין... מוביל למשלוח מסרונים מטרידים נוספים מאותו גורם שאין לנמענים כל קשר עמו", נכתב. "ומהו הפיצוי? שירותים מאותו גורם... שהנמענים אינם מעוניינים בהם". בכך, קבע השופט, נהפך הפיצוי לכלי שיווקי של המשיבות ולא לסעד אמיתי לנפגעים.פסק הדין פירט שורת כשלים חמורים: היעדר הבהירות לגבי מספר חברי הקבוצה; שימוש בהטבות שאמורות להיות חסרות עלות ממשית למשיבות; ניסוח לקוי של מנגנוני ההטבה כך שאיפשרו פרשנות נוחה בלבד למשיבים; והצגת התחייבויות עתידיות של חברה שכבר אינה פעילה, מה שהפך את אותם סעיפים להסכמים ריקים מתוכן.

מקרה קיצוני שמצדיק נקיטת צעדים דרסטיים

השופט גלברד הדגיש בפסק הדין שפורסם כי מדובר במקרה קיצוני שמצדיק נקיטת צעדים דרסטיים. הוא קבע שהמבקשים ובא כוחם לא שמרו על טובת חברי הקבוצה ולא פעלו בתום לב: "הכשל מקבל משנה תוקף כאשר לא מדובר בהטבות שניתן לומר עליהן שהן בגדר מוצרי צריכה בסיסיים", כתב. בית המשפט מתח ביקורת גם על היעדר בדיקה של ההטבות בידי המייצגים, ואף על עצם הטענה כי ניתן "לשפר" את ההסדר לאחר שהוגש: "לא ניתן להשלים עם הגשת הסדרי פשרה כ'בלון ניסוי' על מנת לבחון אם הסדר רע 'יעבור' את משוכות ההליך", הוא קבע בנחרצות.

• הזכיין שילם ביוקר על חוסר תום לב של בעל הזיכיון
• השביל נחסם, והתביעה של תושב נס הרים נדחתה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
• חוב של 30 אלף שקל תפח ל-300 אלף שקל - בית המשפט ביטל את...

בהתאם, פסק בית המשפט על מחיקת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, תוך קביעה כי המבקשים ובאי כוחם לא יוכלו להגיש את הבקשה שוב או ליהנות מתמורה כלשהי בקשר אליה. עוד חויב כל אחד מהם בתשלום הוצאות משפט בסכום של 2,500 שקל לטובת קופת המדינה - סכום כולל של 7,500 שקל. גם טענת המבקשים שלפיה הסתמכו על הסדר דומה שאושר בתיק אחר, נדחתה. השופט הדגיש כי לא ניתן להישען על החלטות קודמות כדי להתחמק מהחובה לבדוק ולנסח הסכמים כהלכה. לדבריו, "המשמעות של קבלת הטענה היא מתן הכשר למייצגים להתפרק מהאחריות המוטלת על כתפיהם... מדובר בתוצאה רעה שלא ניתן להלום".

מה ההבדל בין פשרה להסדר הסתלקות בתובענה ייצוגית, ומדוע זה רלוונטי כאן?

הסדר פשרה מחייב את אישור בית המשפט, חל גם על כלל חברי הקבוצה ויוצר מעשה בית דין. לעומתו, הסתלקות היא ויתור על ההליך, לעתים תוך קבלת פיצוי אישי למבקש, והיא לא מחייבת את יתר חברי הקבוצה. המבקשים טענו שהגישו הסדר פשרה דווקא כדי לאפשר פיקוח שיפוטי, אך השופט קבע כי בכך גברו עליהם החובות, ולא ניתן להסתתר מאחוריהן בטענה לתום לב בלבד.

האם זו הפעם הראשונה שבית משפט מחק תובענה ייצוגית בגלל פגם בהסדר פשרה?

לא. היו תקדימים שבהם בתי המשפט דחו הסדרים או אף מחקו תביעות ייצוגיות במקרים של שימוש לרעה בהליכי משפט. עם זאת, החומרה של קביעותיו של השופט גלברד, בפרט בדבר ניסוח ההסדר, השימוש ב"הטבות" ככלי שיווקי, וחיוב אישי בהוצאות - הופכים את המקרה הזה לבולט במיוחד.

למה דווקא "הטבות" כמו קורסים או הרצאות מעוררות התנגדות שיפוטית כה חריפה?

מפני שמדובר בהטבות שניתנות על-ידי אותו גוף שלכאורה הפר את החוק. בית המשפט הדגיש שמדובר בהחזרת הפגיעה למקום ממנו באה, תוך הלבשת פיצוי במעטפת פרסומית חדשה. בנוסף, הוא העריך שמדובר בתוכן דיגיטלי שעלות הפקתו שולית, ושאין ראיות לכך שהוא רצוי או מועיל לקבוצה - מה שהופך את הפיצוי לסמלי ואף ציני.

האם טענת המבקשים ש"הם למדו את הלקח וימשיכו בניהול ההליך" לא מספיקה כדי לאפשר להם הזדמנות נוספת?

השופט סבר שלא. לדבריו, לא מדובר בטעות נקודתית או בכשל ניסוח קל, אלא בשורת ליקויים שמצביעה על היעדר ייצוג הולם ועל התעלמות מהאינטרסים של חברי הקבוצה. לאור זאת, הוא סבר כי אין זה ראוי לאפשר למבקשים ולבא כוחם להמשיך לייצג את ההליך או לנהל אותו מחדש.

האם נקבע אם טורקדו באמת שלחה את הספאם באופן בלתי חוקי?

לא. לא נערך דיון לגופו של עניין בשאלת ההפרה הנטענת, מכיוון שהתביעה לא אושרה כייצוגית. עם זאת, בית המשפט קבע כי מדובר במסרונים שמצויים בקצה החמור של תופעת הספאם, במיוחד משום שלא צוין בהם שם השולח, ולא היתה למבקשים כל היכרות מוקדמת עם החברה או מוצריה.

מה יקרה עכשיו? האם חברי הקבוצה שהיו אמורים ליהנות מההטבות איבדו כל סיכוי לתבוע?

הבקשה הוסרה, אך הדבר לא חוסם הגשה של בקשה חדשה, על-ידי תובעים מייצגים ובא-כוח אחרים. למעשה, בית המשפט קיווה שכך יקרה, כשציין כי עצם פרסום פסק הדין, הכולל מידע על זהות השולחים ופרטי ההודעות, מאפשר לציבור לפעול ישירות.

מה המשמעות של חיוב אישי בהוצאות לקופת המדינה?

זהו צעד נדיר יחסית בתביעות ייצוגיות. המשמעות היא שהשופט ראה בהתנהלות המבקשים ובאי כוחם לא רק רשלנות, אלא פגם מהותי המצדיק סנקציה כלכלית. הסכום אמנם מתון (2,500 שקל לכל אחד משלושת המייצגים), אך המסר הרתעתי חזק.

כן. המבקשים טענו כי הסתמכו על פסק דין דומה שאישר הסדר עם הטבות מסוג זה. אלא שהשופט הדגיש שאין מדובר בתקדים מחייב, וכי עצם העובדה שהסדר אחר אושר בעבר אינה מעניקה חסינות להסדר חדש - ובוודאי לא כשמדובר בעורכי דין שמציגים עצמם כמומחים בתחום.

במקרה אחר, בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר ביוני 2024 הסתלקות מתוגמלת מתובענה ייצוגית שהוגשה נגד כלל בטענה להפליה נגד קשישים. הפרשה החלה בעקבות חסימה שהיתה קיימת באתר האינטרנט של כלל, שלוותה בהודעה שלפיה הגיל המקסימלי לרכישת ביטוח נסיעות לחו"ל הוא 70. לאחר שהוגשה נגד החברה בקשה לתובענה ייצוגית - המודעה הוסרה, והצדדים ביקשו לסיים את ההליך תוך פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לטובת העותר הייצוגי. השופטת מיכל עמית-אניסמן נעתרה לבקשת הצדדים. הטענה המרכזית בבקשה לאישור התובענה הייצוגית נגד כלל, שהוגשה באמצעות עו"ד ערן לב, היתה שחברת הביטוח מפלה אזרחים ותיקים בני 70 ויותר בגלל החסימה של האפשרות שלהם לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל עקב גילם בלבד. העותר הוא דן דרין, לשעבר סגן ראש עיריית תל אביב. לטענתו, הוא נכנס לאתר כלל כדי לרכוש לעצמו ביטוח נסיעות, אך כשהוא מילא את תאריך הלידה שלו שם הוא נתקל בהודעה שלפיה, "הגיל המקסימלי לביטוח הינו 70". בכך האפשרות שלו להמשיך למלא את הטופס נחסמה. בבקשה נטען כי עקב ההפליה הנ"ל - כלל צריכה לשלם פיצוי כספי בהיקף של 26,875,000 שקל.