הזמין מיקרוגל ב-385 שקל - וגילה שהעסקה בוטלה בלי שביקש: איך זה נגמר בבית המשפט?

מה שנראה בתחילה כמו רכישה שגרתית של מוצר חשמל הפך במהירות לסכסוך צרכני שהגיע לבית המשפט. ב-19 בנובמבר 2025 הזמין שלמה מור מיקרוגל דיגיטלי משולב גריל של חברת MIDEA דרך אתר “ביחד בשבילך”, במחיר של 385 שקל כולל משלוח. ההזמנה אושרה, כרטיס האשראי חויב והמשלוח יצא לדרך ללא בעיות מיוחדות. 

אלא שכאשר השליח הגיע לביתו של מור ארבעה ימים לאחר מכן והוא לא היה בבית לקבל את המוצר - החלה שרשרת אירועים שהסתיימה בהליך משפטי.

לפי פסק הדין, שניתן על ידי הרשמת הבכירה יעל טימנס בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, השליח הציע להשאיר את המיקרוגל ליד הדלת, אבל מור סירב. הסיבה? הוא גר בבניין חדש, לא מכיר את השכנים, ויש בעלי מקצוע שמסתובבים שם. הוא חשש שהמוצר ייעלם או יינזק. השליח, מצדו, התעקש, ולבסוף ניתק את השיחה.

מור לא ויתר. ב-27 לנובמבר 2025 הוא פנה לחברת המילטון חשמל ואלקטרוניקה דרך וואטסאפ וביקש לתאם מועד אספקה חדש. הוא הבהיר שהוא לא רוצה לבטל את העסקה, אלא לקבל את המוצר ששילם עליו. לפי פסק הדין, מור אף כתב במפורש: "שיגיעו מאה פעם עד שיתפסו אותי אבל שיגיעו", וגם "אני לא מעוניין לבטל".

החברה השיבה שלא ניתן לתאם מראש יום ושעה למשלוח: הנוהל הוא שליחת הודעת SMS ביום האספקה, ויצירת קשר של השליח כחצי שעה לפני ההגעה. נציגת החברה ציינה שתנסה לארגן אספקה חוזרת, אבל בפועל לא קרה כלום.

ההזמנה בוטלה "לבקשתו"

ב-4 לדצמבר 2025 שלח מור הודעה נוספת, ציין שלא הגיעו ולא יצרו איתו קשר, ובאתר גם הופיעה שגיאה כשניסה הוא לבדוק את הסטטוס של המשלוח. הוא לא קיבל מענה ענייני. ואז, ב-8 לדצמבר, הגיעה ההודעה שהכעיסה אותו: ההזמנה בוטלה "לבקשתו". בהמשך הגיעה הודעה נוספת שהמוצר חזר לספק ושהעסקה בוטלה.

מור, שמעולם לא ביקש ביטול, הגיש תביעה קטנה על סכום של 6,000 שקל. הוא טען לביטול חד-צדדי בניגוד לחוק הגנת הצרכן, להפרת התחייבות לאספקת מוצר, להטעיית צרכן, ולפגיעה בזכותו לקבל את מה ששילם עבורו. הוא דרש 5,500 שקל פיצוי לדוגמה ו-500 שקל הוצאות משפט, וטען גם לנזקים עקיפים - רכישת מדף וסיר שהתאימו למיקרוגל, ואובדן מחיר מועדון מוזל שהוא לא יוכל לשחזר. 

המילטון מצדה טענה שפעלה בתום לב. לפי החברה, ההזמנה נקלטה ב-20 לנובמבר 2025 ונמסרה מיד לחברת המשלוחים פוקוס. ניסיון מסירה בוצע כבר ב-23 לנובמבר,  בתוך שלושה ימים בלבד. החברה הציגה רישומי הפצה שבהם צוין ב-11:28 באותו היום כי "לקוח סרב לקבל". עוד טענה החברה כי בוצע ניסיון מסירה שני על חשבונה, אך גם בפעם השנייה מור סירב לקבל. בסופו של דבר, החברה זיכתה אותו במלוא הסכום.

הסירוב להשאיר ליד הדלת - לא חוסר תום לב

הרשמת טימנס הכריעה בתיק על סמך כתבי הטענות בלבד, ללא קיום דיון, כפי שמאפשרות תקנות התביעות הקטנות. ומסקנתה היתה ברורה: התביעה נדחית בעיקרה. בפסק הדין נקבע כי סירובו של מור להשאיר מוצר חשמלי מחוץ לדלת אינו מהווה חוסר תום לב. לדבריה, "מדובר במוצר שנרכש בתשלום, וזכותו של צרכן לעמוד על מסירה מסודרת". ואולם מנגד, בית המשפט דחה את טענתו שהחברה חייבת לתאם איתו יום ושעה מראש. מהתכתובות עלה בבירור שמור ידע מראש שהנוהל לא כולל תיאום פרטני.

• שארקנינג'ה עקפה את הציפיות והעלתה תחזית שנתית - המניה נופלת ב-4%
• זרק את הכיריים - ואיבד את התביעה שהגיש נגד אלקטרה

בית המשפט ציין שהנתבעת עמדה בזמני האספקה, ושהקושי בהשלמת המסירה לא כולו היה באשמתה, בין היתר משום שמור הודה שברוב ימות השבוע הוא לא נמצא בבית. כמו כן, העסקה זוכתה במלואה ולא נגרם נזק כספי ישיר. הנזקים הנוספים שנטענו - מדף, סיר ואובדן מחיר מוזל - לא נתמכו בשום אסמכתא.

עם זאת, בית המשפט מצא פגם בהתנהלות החברה בנקודה אחת: הודעת הביטול שנשלחה למור ציינה שההזמנה בוטלה "לבקשתו", אף שמור הבהיר במפורש שאינו מעוניין בביטול. הרשמת טימנס כתבה כי "ראוי היה כי הנתבעת תנסח את הודעת הביטול באופן מדויק יותר", אך היא הוסיפה שפגם זה אינו מצדיק פיצוי כספי מעבר להחזר האגרה. התוצאה הסופית היא שהתביעה נדחתה. המילטון חויבה לשלם למור 60 שקל בלבד - החזר אגרת בית המשפט. לא נפסקו הוצאות נוספות.