זרק את הכיריים - ואיבד את התביעה שהגיש נגד אלקטרה

הסיפור התחיל במרץ 2020, כשנחמיאס קנה כיריים מזכוכית מדגם סאוטר 8500 שנמכרים בישראל על ידי אלקטרה, שהיא היבואנית והמשווקת של המוצר בארץ. כארבע שנים וחצי לאחר מכן, באוקטובר 2024, התנפץ משטח הזכוכית של הכיריים בבית המשפחה. התובע טען שהאירוע נגרם עקב דליפת גז שמקורה בכיריים עצמם, ומיהר להזמין טכנאי מפזגז. הטכנאי אכן מצא דליפה, בברז חיבור צינור הגז לכיריים. נחמיאס הגיש תביעה על סכום של 2,000 שקל, בטענה שמדובר בכשל במוצר שגרם נזק ואף סיכון בטיחותי ממשי. מכיוון שהזכוכית השבורה לא אפשרה, לטענתו, להשאיר את הכיריים בבית לצורך בדיקה, הוא נפטר מהם.

בצד השני של הדיון עמדה אלקטרה עם טיעון ברור: תקופת האחריות על המוצר פגה במרץ 2021 - כשלוש שנים וחצי לפני האירוע. לטענת החברה, לא הוכח כלל שהתקלה נגרמה בשל פגם בכיריים עצמם, וייתכן שמדובר בכשל חיבור, שימוש לא תקין, בלאי רגיל או גורם חיצוני אחר. החברה הוסיפה כי התובע פנה אליה זמן רב לאחר שהתרחש האירוע - מה שמנע ממנה לבדוק את המוצר בעצמה.

• אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
• אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הרשמת בחנה את כלל הראיות, וקבעה כי אמנם האירוע - ניפוץ הזכוכית ודליפת הגז - הוכח. אבל השאלה האמיתית היתה אחרת לגמרי: האם הוכח שהמקור לאירוע הוא פגם בכיריים עצמם? כאן נתקל התובע בקושי משמעותי. דו"ח הטכנאי שצורף לכתב התביעה מצביע על קיומה של דליפת גז, "אולם אין בו קביעה לפיה מקור הדליפה הוא פגם ייצור או ליקוי מובנה בכיריים", כתבה הרשמת בהחלטתה. "הדו"ח אינו שולל אפשרות של כשל בחיבור, בלאי או גורם חיצוני אחר, ואינו מהווה חוות דעת מקצועית לעניין אחריות היצרן או היבואן". עוד קבעה הרשמת כי העובדה שהתובע פינה את הכיריים מביתו, גם אם היא מובנת מטעמי בטיחות, פועלת לרעתו במישור המשפטי. לדבריה, "תוצאה זו פועלת לחובתו במישור הראייתי, שכן היא מנעה בדיקה עצמאית של מקור התקלה ואינה מאפשרת לשלול גורמים אחרים אפשריים".

ארבע שנים וחצי של שימוש תקין - נגד התביעה

הרשמת ציינה נקודה נוספת שפועלת לרעת התובע: הכיריים שימשו אותו כארבע שנים וחצי ללא שום תקלה. "עובדה זו אינה שוללת כשלעצמה אפשרות לקיומו של כשל, אולם יש בה כדי להחליש את הטענה בדבר פגם מובנה או ליקוי ייצור, אשר מטבע הדברים היה צפוי להתגלות בשלב מוקדם יותר של חיי המוצר", נכתב בפסק הדין שפורסם. לכך נוסף גם פרק הזמן שחלף מאז תום תקופת האחריות. הרשמת הסבירה שאף שפקיעת האחריות אינה שוללת אוטומטית את אחריות היצרן, "חלוף הזמן מגביר את הנטל המוטל על התובע להוכיח כי מדובר בכשל שמקורו במוצר עצמו ולא בתקלה שנוצרה במהלך השימוש".

היא גם הזכירה כי מבחינה חוקית, אחריות בנזיקין מחייבת הוכחה של התרשלות, ובפרט קשר סיבתי בין הפגם הנטען לבין הנזק. "בהיעדר חוות דעת מקצועית או ראיה ישירה לפגם בכיריים עצמם, שעה שקיימים די גורמים חלופיים אפשריים להתרחשות הנזק", קבעה הרשמת. "לא עלה בידי התובע להרים את הנטל המוטל עליו במאזן ההסתברויות". פסק הדין ניתן ללא צו להוצאות.

• הבית שווה 3.5 מיליון, הוא קיבל 50 אלף ש' - בג"ץ: לא נתערב
• אב הוריש את כל האדמות לבן - האחות תבעה אחרי 47 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קנו דירה חדשה מתמ"א 38, קיבלו שנתיים וחצי של סיוט

פסק הדין ממחיש נקודה חשובה לכל מי ששוקל להגיש תביעה צרכנית: שבר במוצר או נזק שנגרם אינם מספיקים בפני עצמם כדי לחייב את היצרן. כדי לנצח בתביעה כזו צריך להוכיח את הקשר הישיר בין הפגם במוצר לבין הנזק. לשם כך, חוות דעת מקצועית היא לרוב כלי הכרחי. בנוסף, אם מדובר במוצר שניזוק, כדאי מאוד לשמור אותו - גם אם זה לא נוח - כי בלי הכיריים, אין איך לבדוק את הבעיה.