חוק עידוד העלייה: פתרון חלקי לבעיה עמוקה
הטבות מס חדשות לעולים ולחוזרים אך הפערים והסיכונים נותרו משמעותיים
מאזן ההגירה של ישראל לסוף 2025 הוא שלילי ועומד על כ-20 אלף. הגורם העיקרי לכך הוא הגירה של ישראלים לחו"ל. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2025 עזבו את ישראל 69.3 אלף תושבים וחזרו 19 אלף תושבים. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3 אלף. יצוין כי מספר העולים עומד על 24.6 אלף (נמוך בכ-8 אלף משנת 2024), ומספר המגיעים במסגרת איחוד משפחות עומד על 5.5 אלף (נמוך בכ-2.5 אלף משנת 2024).
כדי לעודד עלייה, בסוף חודש מרץ נחקק חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה, שנכנס לתוקף מתחילת ינואר 2026. החוק מתייחס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים שעלו או חזרו לישראל מיום 5 בנובמבר 2025, במטרה לעודד עלייה וחזרה לישראל עד תום שנת המס 2026, על רקע הגידול בתופעות האנטישמיות והאנטי-ישראליות ברחבי העולם וכן כדי לגשר על מספר כשלים שקיימים בחקיקה הקיימת.
כידוע, עולים חדשים או תושבים חוזרים זכאים לפטור ממס למשך 10 שנים על הכנסות ורווחים שהופקו מחוץ לישראל, אלא שככל שאותם יחידים מוטבים המשיכו לפעול מישראל, הם גילו שהפטור לא חל עליהם, ועמדת רשות המסים היא שמדובר בהכנסה חייבת שאינה נהנית מפטור.
לשם כך אימצה רשות המסים, כברירת מחדל, את מבחן הימים, אשר סופר את מספר ימי העבודה בישראל חלקי ימי העבודה בשנה, על מנת לחלץ את חלק ההכנסה שחייב במס בישראל. בנוסף, קבעה רשות המסים כי עבודה מישראל על ידי יחידים מוטבים עבור תאגיד זר עלולה להיחשב ל"מוסד קבע" עבור התאגיד הזר, ולהקים לו חשיפה בחבות מס חברות בישראל.
- הרבה יותר כסף יישאר בכיסיהם של עולים ותושבים חוזרים
- סל קליטה לעולים חדשים - מה הוא כולל ומי זכאי לקבל? עדכון 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סעיף 2 לחוק מנסה לפתור את המוקש הראשון באמצעות פטור ממס על "הכנסה מזכה", קרי, הכנסה מיגיעה אישית (שכר או עסק) שהופקה או נצמחה בישראל. ההטבה חלה על כל יחיד מוטב שהפך לתושב ישראל לצורכי מס מיום 5 בנובמבר 2025 עד לסוף 2026, והיא ניתנת בצורת תקרות פטור משתנות: 600,000 ש"ח בשנת 2026, מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2027–2028, ודעיכה הדרגתית – בשנת 2029: 350,000 ש"ח, עד 150,000 ש"ח בשנת 2030.
ביחס למוקש השני - החשיפה מפני מוסד קבע - והגם שמוסד קבע אינו מוזכר במפורש בחוק, סעיף 3 לחוק קובע כי הכנסת חבר בני אדם תושב חוץ תהיה פטורה ממס במהלך השנים 2026–2030, אם הופקה בישראל בשל יגיעתו של היחיד המוטב בלבד. ההגנה מפני מוסד קבע (סעיף 3 לחוק) לא תחול אם היחיד המוטב הוא בעל מניות מהותי (כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה) בחברה הזרה.
בכל מקרה מדובר בהישג לרשות המסים, אשר הצליחה בצורה מתוחכמת להכניס "בדלת האחורית" לספר החוקים את פרשנותה העקרונית ביחס לתחולת מוסד קבע על יחידים מוטבים, וכן שהוראת השעה מיועדת בעיקר למשיכה של יחידים מוטבים שכירים לישראל, אך לא ליחידים מוטבים אשר מחזיקים ופועלים באמצעות חברות פרטיות. וחבל!
- נשק גרעיני - למי יש ועד כמה זה מסוכן
- המטוס הסיני החדיש שמבהיר: השמיים באסיה כבר לא שייכים רק לצד אחד
- תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
- פרישה בלי לעזוב את המשרד: איך אפשר לעבוד פחות בגיל השלישי...
בנוסף, הגדרה זו מצמצמת את התמריץ המיסויי של עובדים בכירים בחברות משפחתיות או קבוצות חברות זרות לבצע עלייה או חזרה לישראל. משמעות הדבר היא שיזמים ובעלי חברות (שהם לרוב המנוע הכלכלי של העלייה) נותרים חשופים לטענות מוסד קבע ולמיסוי החברה הזרה בישראל, וחייבים בהמשך קבלת ניתוח פרטני של פעילותם מישראל על רקע אמנת המס הרלוונטית ודברי הפרשנות של אמנת המודל של ה-OECD.
החוק גם מחריג פעילויות עסקיות רבות בישראל כגון מסחר במקרקעין, פעילות בשוק ההון ועוד. ברמה הטכנית, הוראת החוק מגבילה שלא לצורך גם בני זוג או קרובים אחרים לעבוד בישראל בחברה ששייכת רק לאחד מהם. כך למשל, בני זוג אשר עשו עלייה בשנת 2026 ורוצים ליתן שירותים מישראל, נדרשים לפתוח שתי חברות נפרדות, בבעלות נפרדת, על מנת להיות זכאים ליישום הטבות החוק.
בנוסף לכל אלה, קיימים עדיין פערים בין משרד הקליטה ורשויות המס מבחינת קביעת מועד ההגעה לישראל והזכאות לקבלת ההטבות.
לסיכום, החוק הוא צעד בכיוון הנכון, המכיר בכך שיש לאפשר ליחידים מוטבים להמשיך בקשר עסקי קודם מחוץ לישראל גם לאחר נחיתתם בישראל, מבלי שהדבר יקים להם חבות חדשה במס ישראלי. עם זאת, כל עוד המחוקק לא יאריך את תוקף החוק לאור המצב הביטחוני, אנו עלולים למצוא את עצמנו עם חוק "על הנייר". המציאות הביטחונית המורכבת בישראל, לצד הקשיים הטבעיים הנלווים להעתקת מקום המושב של המשפחה, עלולים לגרום למשפחות רבות לדחות את מועד העלייה או החזרה שלהן לשנת 2027.
כמו כן, החוק לא חל במלואו על בעלי מניות מהותיים, ובפרט אינו מקנה להם הגנה ממוסד קבע, ובכך אינו נותן מענה למעמד היזמי והעסקי שכה נחוץ לכלכלת ישראל עם סיומו של מבצע "שאגת הארי" ובעיצומה של תקופה היסטורית של חוסר יציבות ואי-ודאות בישראל ובעולם.
מובן כי יש לבחון את יישומו של החוק בנסיבות המקרה הספציפי, בין היתר על רקע מספר הימים הצפוי של היחיד המוטב בישראל בשנות המס הרלוונטיות 2026–2029, וכן על רקע חבויות מס הנצמחות לו במדינת התושבות הקודמת שלו. הדברים נכונים במיוחד לאזרחי ארצות הברית, אשר ממשיכים לחוב ולדווח כתושבי ארצות הברית לצורכי מס, גם אם הם מתגוררים ועובדים מחוץ לארצות הברית (Ex Pat).
