בית המשפט קבע: מנגנון "מי שמציע יותר זוכה" נשאר בתוקף, ובעלי המניות ייצאו להתמחרות חדשה

אחרי כמה שנים של מאבק משפטי, בית המשפט הכלכלי בחיפה מספק הכרעה עקרונית שחשובה הרבה מעבר לסכסוך המסוים בין הצדדים. השופט מוחמד עלי קובע כי מנגנון ההתמחרות שנחתם בין משה טופולסקי לבין משפחת שטרית, מנגנון פשוט יחסית שבו מי שמציע מחיר גבוה יותר קונה את הצד השני, נשאר בתוקף גם אחרי מיזוג, גם אחרי הקמת חברה חדשה, וגם אחרי שורה של הסכמים שנחתמו בהמשך הדרך. במילים אחרות, מבחינת בית המשפט, הצדדים יכולים להתווכח על הרבה דברים, אבל לא על עצם קיומו של מנגנון היציאה. הוא נשאר חי וקיים.

המשמעות המעשית -בתוך 60 יום תתקיים התמחרות חדשה בין הצדדים, לפי המנגנון שנקבע בהסכם בעלי המניות. אם הם לא יגיעו להסכמה על מי ינהל את ההליך, בית המשפט ימנה בעל תפקיד מטעמו.

שותפות ותיקה, סכסוך חדש

כדי להבין את ההכרעה צריך לחזור למבנה השותפות. חברת טופולסקי, שפועלת בתחום ייבוא, שיווק ואספקת חומרי גימור לבנייה, מוחזקת בידי שני צדדים, חברת כוכב שטרית אחזקות עם 55% וחברת טופולסקי סחר והשקעות עם 45%. לאחר פטירתו של שמעון שטרית ב־2023 עברו מניות כוכב לבנו דוד שטרית, בעוד משה טופולסקי ממשיך להחזיק ולנהל את החברה השנייה. ב־2019 התמזגה פעילות טופולסקי עם פעילות רצף תעשיות מוצרי בנייה, והכול הוזרם לחברה חדשה, טופולסקי רצף, או בקיצור TR, שבה טופולסקי מחזיקה 75% ורצף 25%. כאן בדיוק מתחיל הבלבול וגם המאבק.

הסכם בעלי המניות שנחתם ב־2018 כלל סעיף לפיו כל צד יכול היה בכל עת לשלוח הודעת התמחרות. מרגע זה שני הצדדים אמורים לשבת, להציע מחיר, ומי שנותן יותר קונה. מי שמציע פחות מוכר. זה מנגנון חד, אגרסיבי, אבל גם כזה שנועד לפתור מבוי סתום בלי למרוח את החברה במשך שנים. בסוף 2022, אחרי שינויי הניהול בצד של שטרית, היחסים עלו על שרטון. באפריל 2024 טופולסקי ניסה להפעיל את המנגנון, שטרית סירבה להופיע, וטופולסקי קבע שהוא הזוכה. משם התיק עבר לבית המשפט.

• 75 שנה עם תאריך לידה שגוי: בית המשפט הורה לתקן - אבל רק חלקית
• פסק דין שמזכיר למה עדכון מוטבים חשוב לא פחות מצוואה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השאלה האמיתית לא היתה המחיר, אלא אם הסעיף בכלל שרד

הוויכוח המרכזי לא נסב על עצם הסכסוך, אלא על שאלה משפטית עמוקה יותר. האם אחרי כל ההסכמים שנחתמו ב־2019, לרבות הסכם העקרונות, הסכם המייסדים, התוספת להסכם 2019 והקמת החברה הממוזגת, מנגנון ההתמחרות עדיין חי. משפחת שטרית טענה שלא. מבחינתה, ברגע שנחתם הסכם מייסדים חדש שלא כלל אזכור מפורש לסעיף ההתמחרות, המשמעות היא שהצדדים עברו למערכת יחסים חוזית חדשה והסעיף הישן נשאר מאחור. טופולסקי טען בדיוק ההפך. לדבריו, ההסכמים המאוחרים דווקא שמרו במפורש על המנגנון.

כאן בית המשפט הלך בצורה די חדה עם טופולסקי. השופט עלי ניתח את שרשרת ההסכמים וקבע כי לשון ההסכמים ברורה, במיוחד כשמדובר בצדדים עסקיים מתוחכמים ומיוצגים היטב. לדבריו, בהסכם 2019 נקבע במפורש בשתי הוראות נפרדות כי סעיף 10, כלומר מנגנון ההתמחרות, ימשיך לחול גם אחרי הקמת החברה החדשה. גם התוספת להסכם 2019 לא ביטלה אותו אלא רק הוסיפה עליו. במילים אחרות, העובדה שהסכם המייסדים לא הזכיר את המנגנון לא אומרת שהצדדים ויתרו עליו. להפך, מבחינת בית המשפט, הניסיון העסקי והמשפטי שלהם מראה שהם דווקא התעקשו לשמר אותו.

אחת הנקודות היותר מעניינות בפסק הדין היא שבית המשפט לא הסתפק רק בקריאה טכנית של הסכמים, אלא גם בחן את ההיגיון העסקי. השופט קבע כי הצדדים ביקשו למנוע מצב שבו אחד מהם יחבור לרצף ויותיר את השני במיעוט בעייתי. לכן, שימור מנגנון ההתמחרות שירת בדיוק את המטרה הזאת, למנוע מצב שבו שותפות עסקית תקועה תהפוך לשיתוק. זה חשוב כי בהרבה סכסוכי שליטה, בית המשפט מחפש לא רק מה נכתב, אלא למה זה נכתב. כאן הוא מצא רצון ברור לשמר דרך יציאה מסודרת.

• תביעה ב-50 מיליון שקל על התנהלותו של יזם ההיי-טק רן פוליאקין
• אילן שילוח יוכל לעיין בתיק על בוררות בין מיכאל מירילשוילי לאחיו
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• החברה כבר לא פעילה - הבעלים ישלם 3.1 מיליון ש' מכיסו

יחד עם זאת, בית המשפט לא קיבל את כל מה שטופולסקי ניסה לעשות. השופט ביטל את ההתמחרות שכבר נערכה באפריל 2024, מאחר שהיא עסקה רק בשווי מניות טופולסקי ולא בשווי הכולל של ההחזקות, לרבות הזכויות ב־TR. בית המשפט אף קבע שבפועל מתקיימים כאן יחסי נאמנות, כך שהשווי הכלכלי שעליו תיסוב ההתמחרות החדשה צריך לכלול גם את החזקות הצדדים בחברה הממוזגת. כלומר, המנגנון נשאר, אבל ההליך הספציפי שנעשה בוטל.

מסר ברור לשותפים בחברות פרטיות

פסק הדין הזה משמעותי משום שהוא מחזק את התוקף של מנגנוני יציאה בהסכמי בעלי מניות, גם כאשר בהמשך נחתמים הסכמים נוספים, מוקמות חברות חדשות ומבנה ההחזקות מסתבך. בית המשפט בעצם אומר לצדדים עסקיים דבר פשוט, אם בחרתם לנסח מנגנון חד וברור, אל תניחו שתוכלו להיפטר ממנו אחר כך רק כי בהמשך נחתמו עוד מסמכים. כדי לבטל מנגנון כזה צריך לומר את זה במפורש. שתיקה, או היעדר אזכור, לא בהכרח יספיקו.

מבחינת החברה עצמה, שעוסקת בתחום חומרי הבנייה ופועלת במבנה משולב עם רצף, ההכרעה פותחת עכשיו פרק חדש. ההתמחרות החדשה יכולה להוביל לכך שאחד הצדדים ייצא לגמרי מהתמונה, והחברה תעבור לשליטה ברורה יותר. זה יכול לסיים שנים של חיכוך, אבל גם להציף מחדש את השאלה כמה באמת שווה הפעילות כולה, כולל TR, ובאיזה מחיר אחד הצדדים יהיה מוכן ללכת עד הסוף.

בית המשפט הכלכלי בחיפה לא רק פותר עוד סכסוך בין שותפים. הוא קובע עיקרון ברור. מנגנון "מי שמציע יותר זוכה" לא נעלם בגלל מיזוגים, הסכמים או שינויי מבנה, כל עוד הצדדים לא מחקו אותו במפורש. מבחינת טופולסקי ושטרית, המשמעות היא שעכשיו כבר אין שאלה אם תהיה התמחרות, אלא רק איך היא תנוהל ובאיזה שווי. מבחינת עולם העסקים, זאת תזכורת חדה לכך שסעיף שנכתב לפני שמונה שנים יכול עדיין להכריע מי יישאר עם החברה ומי ייצא ממנה.