
היועהמ"ש לשעבר של בזק בינלאומי הפסיד לרשות המיסים בביהמ"ש העליון
העליון ביטל את הגמול ושכר הטרחה שנפסקו לעודד כהנא בייצוגית נגד רשות המיסים. קובע: עיצום כספי אינו עילה לייצוגית; מחלוקת בנוגע למשמעות של הודעת חדילה
בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של רשות המיסים וקבע, כי לא הייתה לעודד כהנא - מי שהיה בעשור שעבר סמנכ"ל והיועץ המשפטי של בזק בינלאומי - עילה לתביעה ייצוגית נגדה. השופטת יעל וילנר ביטלה את חיובה של רשות המיסים לשלם לכהנא גמול בסך 25,000 שקל ושכר טרחה של 550,000 שקל לעורך דינו, אייל בליזובסקי.
בפסק הדין גם קובע לראשונה בית המשפט העליון, כי עיצום כספי אינו יכול להוות עילה לתביעה ייצוגית נגד רשויות המדינה. השופטות יעל וילנר ורות רונן, שהסכימו לקבל את ערעורה של הרשות ולדחות את ערעורו של כהנא על גובה הסכומים, נחלקו בשאלה האם הודעת חדילה של הנתבעת בבקשה לתביעה ייצוגית מהווה "הודאה" בטענות נגדה. השופט חאלד כבוב סבר בדעת מיעוט שיש לדחות את ערעורה של הרשות.
ראו עוד: כבוב מותח ביקורת על פסק דין של ביהמ"ש העליון לו הוא שותף
עיקול בלא התראה ועיצום בעיכוב
בשנת 2015 הודיעה הרשות לכהנא, כי למרות שהוא שכיר - עליו להגיש דוח שנתי, בשל גובה משכורתו. לאחר מכן התריעה בפניו שהוא ייקנס אם לא יגיש את הדוחות, ואכן הוטל עליו עיצום כספי והרשות עיקלה את משכורתו. ב-2017 הטילה עליו הרשות עיצום נוסף בסך 10,000 שקל, שלאחר השגתו הופחת ל-3,000 שקל.
- מה הקשר בין "בוטיק הציפורניים" לבין פריקת מכולות?
- עובד לשעבר ברשות המיסים תבע 450,000 שקל - ויקבל 20,000 שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כהנא ביקש לאשר תביעה ייצוגית נגד הרשות בשתי עילות: עיקול בלא התראה, והטלת עיצום כספי למעלה משלוש שנים אחרי שנוצרה העילה לכך. בהמשך תיקן כהנא את הבקשה, כך שהיא עסקה בעיקול בעקבות הודעות שלא נשלחו לכתובתו העדכנית של הנישום, ובהטלת עיצום בעיכוב של 18 חודשים. בית המשפט המחוזי מרכז (השופט שמואל בורנשטיין) קיבל את הבקשה, דחה את התביעה לגופה משום שהרשות הודיעה על תיקון הליקויים ופסק את הגמול ושכר הטרחה.
במרכז הערעור עמדה השאלה, האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית נגד רשות של המדינה בשל עיצום כספי. זאת, מאחר שהחוק קובע רשימה סגורה של עילות ובהן "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה, או תשלום חובה אחר". וילנר אומרת, שיש לבחון האם עיצום כספי הוא "תשלום חובה אחר", ומזכירה את הפסיקה לפיה יש לפרש בזהירות מילים אלה.
וילנר: עיצום אינו "תשלום חובה אחר"
מצד אחד, אומרת וילנר, ברור שמדובר בתשלום הנכפה על האזרח ולכן הוא "חובה". מצד שני, הפסיקה אומרת שיש לבחון את התשלום על פי מהותו, וכבר נקבע שקנס אינו "תשלום חובה אחר". מס ואגרה נועדו לממן את פעילות המדינה, בעוד קנס הוא עונש על הפרת חוק - וכך גם עיצום כספי. לכן, לא ניתן לתבוע את המדינה בגינו.
- כבוב מותח ביקורת על פסק דין של ביהמ"ש העליון לו הוא שותף
- יונט תקבל עוד 60 אלף שקל, אחרי שניצחה בבית המשפט
- תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
- עובד עירייה התנדב לעזור לקשיש, ויירש את כל רכושו
שאלת העדר ההתראה נפרדת מסוגיית העיצום הכספי, שכן היא אינה נוגעת רק אליה - ממשיכה וילנר. אם הרשות שלחה הודעות לכתובת שאינו זו המעודכנת של הנישום במרשם האוכלוסין, יש לבדוק בצורה קונקרטית את הסיבות לכך - ולפיכך התביעה הייצוגית אינה האכסניה המתאימה.
וילנר ממשיכה וקובעת, כי לא היה מקום לפסוק גמול ושכר טרחה, שכן תביעתו של כהנא נדחית לא רק בשל הודעת החדילה של הרשות - ואזי יש צורך בטעמים מיוחדים כדי לפסוק את התשלומים. הרשות החלה לשנות את נוהל כתובות הנישומים עוד לפני הגשת הבקשה והשלימה את המהלך זמן קצר אחריה, מה שמלמד שהבקשה לא תרמה לשינוי. העובדה שכהנא שינה מהותית את הבקשה מלמדת שבמקור הוא לא בחן אותה באופן מעמיק ויסודי, ולא נדרש ממנו מאמץ מיוחד בהליך כולו.
בשולי הדברים אומרת וילנר, כי העובדה שהרשות שינתה את נוהל הכתובות, אינה מהווה הודאה שהוא היה פגום לפני כן. "במקרים רבים הדין מאפשר לרשות לפעול במספר אופנים, והרשות רשאית לבחור מתוכם את הדרך הרצויה בעיניה. יתרה מכך, גישה שמסיקה כי רשות פעלה שלא כדין רק מאחר ששינתה את דרך פעולתה, תרתיע רשויות מפני התייעלות ופיתוח דרכים חדשות לשיפור השירות לציבור, ובכך תביא לסטגנציה בשירות המדינה. ברי כי תוצאה זו איננה רצויה", היא מוסיפה.
רונן: או חדילה או ניהול הגנה
רונן סבורה, כי הן מס, הן אגרה והן "תשלום חובה אחר" הם תשלומים שיש בצידם תמורה - ישירה או עקיפה. לכן, אם מתברר שתשלום מסוים נגבה שלא כנגד כל תמורה שהיא - ישירה או עקיפה, המסקנה הנובעת מכך היא שהוא אינו מס או אגרה, והוא אף אינו "תשלום חובה אחר", ולא ניתן להגיש תביעה ייצוגית בגינו. זהו דינו של העיצום הכספי, היא קובעת.
כאמור, רונן חלוקה על וילנר בנוגע למשמעות של הודעת חדילה: "שינוי התנהגות של הרשות שאינו כרוך בהודאה בכך שהיא נהגה שלא כדין קודם לכן הוא אפשרי, והרשות רשאית להוסיף ולנהל את הגנתה כנגד בקשת האישור ולהוכיח כי נהגה כדין וכי הקבוצה אינה זכאית משום כך לפיצוי. כן עומדת לרשות אופציה להודיע הודעת חדילה וליהנות מן היתרון הגלום בכך - שבקשת האישור תידחה. אלה שני מסלולי פעולה נפרדים שלכל אחד מהם השלכות משפטיות אחרות".
כבוב סבור, בדעת המיעוט, כי ניתן להגיש תביעה ייצוגית בשל עיצום כספי: "מיסים ואגרות נגבים על מנת לקדם תכליות ציבוריות כלליות צופות פני עתיד. העיצומים הכספיים שלפנינו, אשר נגבו תוך שימוש בסמכות שלטונית, נועדו לשרת את מערכת גביית המס ולטייב אותה; ולא כדי להעניש את הנישום. מדובר, אפוא, בכספים שנגבו במטרה לקדם תכלית ציבורית כללית צופה פני עתיד".
כהנא חויב בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את המדינה ייצג עו"ד יורם הירשברג.