עובד לשעבר ברשות המיסים תבע 450,000 שקל - ויקבל 20,000 שקל

רשות המיסים תפצה ב-20,000 שקל את העובד לשעבר אהרון מימוני, לאחר שביטלה ברגע האחרון את צאתו לקורס והיה עליו לפנות לבית הדין כדי להשתתף בו. מימוני תבע מהרשות 450,000 שקל בשורה של עילות, שאת כל האחרות שבהן דחתה שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, קארין ליבר-לוין.

מימוני הועסק בידי הרשות בנתב"כ ככלבן (מפעיל כלב לגילוי סמים וכספים) בשנים 2022-2017. בפברואר 2022 הוא זומן לקורס יס"מ מתקדם, אך בו ביום ביקשה סמנכ"ל הרשות, אתי גבאי-מורלי, מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לבחון שוב תיק נגד מימוני שנסגר קודם לכן. מימוני פנה לבית הדין, אשר הורה לאפשר לו להשתתף בקורס, לאחר שהפסיד 20% ממנו ולכן לא היה זכאי לתעודת סיום.

חקירה משמעתית שהסתיימה בזיכוי

החקירה נגד מימוני נגעה לעיכובו של אביו, אפרים מימוני המנוח, בנתב"ג בשל חשד למעורבות בהברחת שני שעוני יוקרה ותכשיט. החשד היה, כי מימוני ידע על כוונתו של אביו וסייע לו. המשטרה סגרה את התיק והעבירה אותו לטיפול משמעתי בנציבות. גם שם נסגר התיק, לאחר בחינתו מחדש לבקשת רשות המיסים מימוני הועמד לדין משמעתי וזוכה. בינתיים עזב מימוני את הרשות והתגייס למשטרה.

כאמור, מימוני תבע 450,000 שקל בטענה ללשון הרע, קיום חוזה בחוסר תום לב בשל העיכוב ביציאתו לקורס, פגיעה בשם הטוב ונזק תדמיתי ועוגמת נפש. ליבר-לוין דחתה את הטענה ללשון הרע באומרה, כי המעורבים בבדיקת עניינו של מימוני עשו זאת מתוקף תפקידם (ולכן החוק מגן עליהם), ולא הוכח שדבר החקירה הגיע לאוזניהם של עובדים אחרים. מימוני לא הוכיח שהיה קורבן ל"חרושת שמועות" בשל ביטול יציאתו לקורס, ולא הוכיח שהרשות הכתימה את שמו במשטרה.

• עו"ד חשוד בסיוע להתחמקות ממיסי מקרקעין ב-2.3 מיליון שקל
• ביהמ"ש חסך לחברת משאב מס של 10 מיליון שקל על מכירת מספנות ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עוד אומרת ליבר-לוין, כי התביעה בטענה לפגיעה בשם הטוב הייתה למעשה חלופה לתביעה בטענה ללשון הרע על בסיס אותן ראיות, ולכן אין מקום לקבל אותה. היא מדגישה: "הטלת אחריות על רשות בשל ניהול הליך משמעתי לגיטימי שהסתיים בזיכוי, עלולה ליצור אפקט מצנן שיש בו כדי לפגוע בהתנהלות הרשות, בתדמית השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. תכליתו של הדין המשמעתי היא להגן על טוהר המידות ועל אמון הציבור בשירות הציבורי. 

"ככל שמדובר בעובד ותיק, הממלא תפקיד רגיש, הנחשד בזיקה ישירה לתפקידו, חזקה כי יש לבחון את התנהלותו ביתר שאת. שירות ציבורי שאינו בודק חשדות כנגד עובדיו כשהנסיבות מצדיקות זאת, מתנהל שלא כדין. כפי שפירטנו לעיל זיכויו של עובד מהליך משמעתי אינה מצדיקה קביעה כי מדובר בהליך סרק, אלא שהתנהלות העובד לא הגיעה לרף משמעתי שהצדיק הרשעה אלא זיכוי".

אפשר היה לשוחח עימו מבעוד מועד

מימוני תבע 150,000 שקל בשל העיכוב בצאתו לקורס, ובסעיף זה זיכתה אותה ליבר-לוין ב-20,000 שקל. למימוני לא הייתה זכות קנויה לצאת לקורס, אך אם הרשות החליטה למנוע זאת ממנו - היה עליה לפעול בשקיפות ובהגינות ובהתאם לכללי המינהל התקין. עיתוי הודעת הביטול היה בעייתי - שלושה ימים בלבד לפני תחילת הקורס - ולא ברור מדוע מימוני זומן מלכתחילה, כאשר הרשות ידעה שמתנהלת בדיקה משמעתית בעניינו.

• מרצה שפוטרה בשל התבטאויותיה ב-7 באוקטובר תקבל 210,000 שקל
• כונס הנכסים דרש 118 אלף שקל כשכר טרחה - כמה יקבל בסוף?
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• רמ"ד פנסיה בצה"ל ניצל את תפקידו כדי לנפח את הפנסיה

ליבר-לוין מוסיפה: "חובת תום הלב אינה נסוגה מפני שיקולי נוחות מינהלית, ומעסיק ציבורי המבקש לסטות מהחובות הנדרשות ממנו נושא בנטל כבד להצדיק את הסטייה. לא מצאנו שנטל זה הורם. כך, היה ביכולת הנתבעת לקיים עם התובע שיחה מבעוד מועד ולמסור לו מידע כללי כפי מסרה לו עם ביטול הקורס ערב פתיחתו, מבלי לחשוף פרטים חסויים, כפי שנכון שמעסיק תם לב יפעל". לצד זאת, נדחתה תביעתו לפיצוי על אי קבלת גמול השתלמות, משום שכאמור לא נכח בקורס במלואו.

עוד קובעת ליבר-לוין, כי מימוני לא הציג ראיות להתנכלות וכי הוא בחר מרצנו לעבור למשטרה. "מובן הקושי הכרוך במעבר מתפקיד של חוקר בכיר ברשות לתחילת קריירה במשטרה. ההחלטה לסיים את העסקתו הייתה בידיו, ואין לגלגל תוצאותיה לפתחה של הנתבעת", היא אומרת. לבסוף נקבע, על בסיס הפסיקה ביתר עילות התביעה, כי מימוני אינו זכאי לפיצוי על עוגמת נפש. נציגי הציבור דוד זיו ונתן אברהם הסכימו עם ליבר-לוין. את מימוני ייצג עו"ד חזי יעל, ואת הרשות - עו"ד אביעד בן-יעקב.