לקראת השיחות: טראמפ מהמר על כאב כלכלי לאיראן - איראן מהמרת על כאב כלכלי לארה"ב

האסטרטגיה של ממשל טראמפ ברורה עכשיו הרבה יותר. אחרי שהעימות הצבאי הישיר לא הצליח לכפות על איראן את מה שוושינגטון רצתה, הבית הלבן עובר לשלב השני: חניקה כלכלית. המטרה היא לפגוע ביכולת של איראן לייצא נפט, לאחסן נפט, לייצר מטבע זר ולממן את עצמה, עד שהמשטר יגיע למסקנה שהמשך ההתנגדות יקר מדי. אם המלחמה לא שברה את האיראנים, אולי המחסור במזומנים יעשה את העבודה.

על הנייר יש בזה היגיון. נפט הוא עורק החיים של הכלכלה האיראנית. אם יצוא הנפט נתקע, אם הספינות מפחדות להיכנס, אם חברות ביטוח מסתלקות ובנקים נזהרים, הלחץ מצטבר מהר. בוושינגטון בונים בדיוק על נקודה אחת מסוימת - הרגע שבו טהרן תיתקל ב"תקרת המכלים": מצב שבו אין איפה לאחסן עוד נפט, ולכן צריך להתחיל לסגור בארות. זו כבר לא אובדן הכנסה מיידי בלבד, אלא פגיעה שעלולה להכביד על הייצור גם בעתיד. טראמפ מנסה להפוך את הזמן לאויב של איראן.

יכול להיות מאוד שכאן מתחילה הבעיה - ההנחה שכאב כלכלי יוליד כניעה פוליטית מהירה היא הנחה אמריקאית קלאסית - ולעיתים גם יהירה. איראן היא לא עוד מדינה שמתמוטטת מירידה חדה בתזרים. מדובר במשטר שחי שנים תחת סנקציות, למד לנהל שוק אפור, רשתות הברחה, סחר עקיף, עסקאות מול שחקנים לא רשמיים ותנועת נפט בדרכים עוקפות. ב-2018, כשטראמפ החיל סנקציות קשות על איראן, הכלכלה האיראנית התכווצה ב-6% ב-2019, האינפלציה הגיעה ל-40%, המטבע קרס - והמשטר נשאר במקומו. אז אולי כעת זה הרבה יותר גרוע וכל זה כשיש כעס ותסכול ורצון בחלק גדול מהעם להחליף את המשטר, ועדיין - לא בטוח שהמשטר יפול כל כך מהר. 

צריך גם להבין את ההיגיון הפנימי בטהרן. מבחינת המשטר, כניעה מהירה תחת לחץ כלכלי אמריקאי אינה רק עניין של נפט מול מזומנים. זו שאלה של הרתעה, יוקרה והישרדות פוליטית פנימית. משטר שמשדר שנשבר כלכלית בתוך זמן קצר ייראה חלש לא רק כלפי וושינגטון, אלא גם כלפי הציבור שלו, וכלפי כל מי שחי על המיתוס של עמידה מול המערב. גם אם המחיר הכלכלי כבד, ההיגיון הפוליטי הפנימי מושך לכיוון ההפוך. בפועל, זה דווקא מחזק את המשטר בשלב זה מול מתנגדיו בבית. הם לא יוצאים לרחובות כי המשטר נחוש לנצח והוא יחסל אותם ברגע שיבחין בהתנגדות.

• בדרך להארכת הפסקת האש - האם זה יהיה טוב לשווקים?
• סין תוקפת את החסימה האמריקאית בהורמוז: "זה פוגע באינטרסים העולמיים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נזק כלכלי ענק לאיראן

ההפסדים של איראן עשויות להתקרב לכ-270 מיליארד דולר בעקבות המלחמה - המשק האיראני הפסיד כ-200 מיליארד דולרים; דמי חסות מהורמוז לא יצילו אותם

אם המצור מתרחב לכלי שיט של "צי הצללים" ולכל ספינה שמסייעת לאיראן, ואם ארה"ב תתקדם לעבר מעבר ותפיסה של אוניות גם מחוץ למזרח התיכון, זה ישפיע עוד יותר על הכלכלה האיראנית. כל שרשרת היצוא האיראנית - ממכלית ועד חברת סחר ועד בנק ועד מבטח,  תתחיל לחשב מסלול מחדש. לפי הערכות שונות, ייתכן שמדובר ב-80% מהתשתית הפיננסית שנבנתה סביב הנפט האיראני מאז 2018.

אבל לאיראנים יש סוג של רזרבה - לאיראן יש על פי הדיווחים כ-160 מיליון חביות נפט שכבר הועמסו על מכליות בים, חלקן לקונים באסיה. הברז לא נסגר בשנייה אחת. בנוסף, מכליות עשויות להמשיך להעמיס גם אם נתקעות במפרץ - מה שמאריך את קו הזמן של המשבר. ייקח זמן עד שלא יהיה מה לעשות בנפט שיופק ואז יעצרו הפקה.

• הזדמנות קנייה במניית ראלקו?
• אבסורד - קרן העושר לא משקיעה במניות נפט וגז למרות שהכסף בקופה מגיע מתמלוגי גז
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה

לטראמפ יש יעד כפול - ובעיה כפולה

היעד של טראמפ הוא לפתוח מחדש את מצר הורמוז, שדרכו עוברים כ-20% מסחר הנפט הגלובלי, וגם לכפות על איראן ויתור על שאיפות הגרעין. שני יעדים שונים מהיסוד ביניהם. פתיחה מחדש של המצר היא עניין תפעולי וביטחוני. ויתור על שאיפות גרעין הוא עניין אסטרטגי ואידיאולוגי. ייתכן שאיראן תגלה גמישות באחד, אבל פחות בשני - ותנסה למכור פשרה טקטית בלי לתת ויתור אמיתי. טראמפ בונה אולי על עסקה כוללת. האיראנים עשויים לכוון לעסקת זמן.

גם לאמריקאים עצמם יש מגבלות. ככל שהמצור מתרחב, כך גובר הסיכון להסתבכות: ספינות נעצרות, נתיבי שיט משתבשים, מחירי ביטוח והובלה עולים, ושוק האנרגיה מגיב בעצבנות. המחיר כבר התגלגל לעלייה חדה במחירי הנפט העולמיים, גם בוושינגטון שואלים אם המהלך שווה את עלותו. מבחינת הציבור האמריקאי זו לא המלחמה של ארה"ב. הם כועסים ומתוסכלים מעליית מחירי הדלק בארה"ב. 

מעבר לכך, העלויות של המלחמה מאוד כבדות - סדר גודל של 1-1.5 מיליארד דולר ליום לחימה, כנראה שכעת בהפסקת האש מדובר על כחצי מכך. יש אומנם עלייה גדולה ברווחים ובמסים מנפט - ארה"ב בדרך לקופה של עשרות מיליארדים: יצוא נפט בשיא של 5 מיליון חביות ביום, אבל זה לא מכפה על כל העלויות הכבדות. 

וזה בדיוק מה שהאיראנים מכוונים אליו - בדיוק כפי שטראמפ מכוון לכאב כלכלי לאיראן - איראן מהמרת על כאב כלכלי לארה"ב. כל יום שעובר עם מחירי נפט גבוהים, זה נזק לצרכן האמריקאי וזה משפיע על דעת הקהל בארה"ב. בסוף - טראמפ הוא נשיא ארה"ב והוא קשוב לציבור שלו. האיראנים מפעילים לחץ בדיוק במקום הזה, ולכן סיכוי טוב שהם יפעלו לדחות כמה שאפשר את השיחות. הם יעבדו על זמן. הם ירצו להפוך את האירוע למתמשך וזה יהיה מבחינתם ניצחון - ככל שארה"ב תיגרר יותר במלחמה הזו שכבר נמשכת 7 שבועות, כך ההפסד הכלכלי שלה יהיה גבוה יותר, והצרכנים האמריקאים יהיו עוד יותר נגדה. 

לאיראן יש גם קלף נוסף. הפעלת החות'ים לחסימת באב אל-מנדב. זו עליית מדרגה גדולה, כי זה שיבוש עוד יותר גדול לשוק הנפט - המחסור יעלה דרמטית, ואיראן יודעת שהיא תזכה לתגובה קשה, אבל היא יכולה לאיים בזה, לנפנף בזה, ולקחת את המלחמה להסלמה. טראמפ ממש לא רוצה מלחמה, הוא רוצה לסיים מהר ככל שאפשר כדי להרגיע את הציבור האמריקאי ולצמצם נזקים.