דוח ההייטק: 85 מיליארד דולר ביצוא, לצד ירידה במספר עובדי מו"פ בישראל

דוח החדשנות שמפורסם הבוקר מציג שנת שיא להייטק הישראלי עם 85 מיליארד שקלים ביצוא ועוד 84 מיליארד דולר באקזיטים. אבל לצד הצמיחה הדוח מציג גם מגמה של התרחבות פעילות הענף במדינות מחוץ לישראל, ירידה במשקל עובדי המחקר ופיתוח המקומיים והתרחקות של מוקדי ניהול וקבלת החלטות מהמשק הישראלי.

לפי הנתונים המופיעים בדוח, תוצר ההייטק הישראלי הסתכם בשנת 2025 בכ-352 מיליארד שקלים, עלייה של 8.2% לעומת 2024. חלקו של הענף בתוצר המשק עלה ל-18.3%, לעומת 17.7% שנה קודם לכן, כך שלמעשה, ההייטק היה אחראי לכמחצית מצמיחת המשק, כאשר מתוך עלייה כוללת של 2.9% בתמ"ג, כ-1.44% הגיעו מענף הטכנולוגיה.

ברשות החדשנות מדגישים כי עיקר העלייה לא נבע מגידול חד במספר העובדים, אלא מעלייה בפריון. התוצר לעובד בהייטק הגיע לכ-827 אלף שקלים בשנה, הגבוה ביותר במשק, עם עלייה של יותר מ-47 אלף שקלים לעומת השנה הקודמת. מדובר בפער משמעותי גם מול ענפים חזקים אחרים, לרבות שירותים פיננסיים וביטוח, מסחר ובינוי.

עם זאת, למרות ההתאוששות, הדוח מציין כי עדיין קיים פער של כ-19 מיליארד שקלים בין תוצר ההייטק בפועל לבין הרמה שאליה היה מגיע אילו קצב הצמיחה שאפיין את השנים 2008 עד 2022 היה נשמר.

פחות עובדי מו"פ בישראל, יותר פעילות בארצות הברית

אחד החלקים הבולטים בדוח נוגע לשינויים במבנה התעסוקה של ההייטק הישראלי. מספר המועסקים בענף עלה אמנם ל-400 אלף עובדים, כ-11.4% מהמועסקים במשק, אבל קצב הצמיחה בתעסוקה התמתן משמעותית ועמד על 2.5% בלבד, לעומת ממוצע של כ-6% בעשור הקודם. אפשר להוסיף לזה את הפיטורים הגדולים שאנחנו רואים בענף ההייטק באחרונה. בוויקס דווח בימים האחרונים על מהלך פיטורים רחב של בין 800 ל-1,000 עובדים, שהם כ-20% מכוח האדם של החברה, במה שנחשב לסבב הקיצוצים הגדול בתולדותיה. לפי הפרסומים, המהלך מגיע על רקע שחיקה ברווחיות, ירידה חדה במניה וההשפעה הגוברת של כלי AI על תחום בניית האתרים והתוכנה. במקביל, אינטואיט הודיעה מוקדם יותר החודש על פיטורי  3,000 עובדים ברחבי עולם, שהם כ-17% מכוח האדם שלה, מהלך הכולל עובדים במרכז הפיתוח בישראל. לפי הדיווחים, חברה מבצעת ארגון מחדש ומתמקדת יותר בתחומי הבינה המלאכותית, לצד העברת חלק מהפעילות להודו וצמצום שכבות ניהול ותפעול.

לראשונה מזה עשור אף נרשמה ירידה במספר עובדי המו"פ בישראל. לפי הנתונים, מספר עובדי הפיתוח ירד בכ-3,500 עובדים, וחלקם היחסי בענף ירד מ 51% ל 49%.

במקביל נרשמה עלייה בתפקידי מוצר, שהגיעו ל-24% מהמועסקים בענף. לפי דוח רשות החדשנות, ההערכה היא כי ייתכן שהשינוי קשור לכניסה המואצת של כלי בינה מלאכותית, שמייעלים חלק מעבודות הפיתוח ומקטינים את הצורך בגידול חד במספר המתכנתים.

• השכר הממוצע עלה ל-16 אלף שקל אבל התעסוקה יורדת
• שיא בתעסוקה וזינוק בתעשיות הביטחוניות: תמונת המצב של ההייטק הישראלי ב-2025

אבל הנתון המשמעותי יותר נוגע למעבר פעילות לחו"ל. לפי הדוח, רק 62% מעובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות הועסקו בישראל במרץ 2026, לעומת 69% בשנת 2019. עיקר הגידול בתעסוקה מעבר לים נרשם בארצות הברית, לרבות בתחומי מכירות, תמיכה, הנהלה ומו"פ. כל זאת בזמן שעיקר הגידול בפעילות המו"פ של חברות ישראליות נרשם במזרח אירופה ובארצות הברית, בעוד שחלקה של ישראל בפעילות הפיתוח נשחק.

גם חלקם של הבכירים המועסקים בישראל ירד ב-9.6% עד מרץ 2026, בזמן שמספר הבכירים בארצות הברית עלה נתון המצביע על מעבר הדרגתי של מוקדי הניהול וההשפעה אל מחוץ לישראל.

ההאב הרביעי הגדול בעולם להייטק

אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא כאמור הזינוק ביצוא ההייטק לכ-85 מיליארד דולר, המהווים 58% מכלל היצוא הישראלי. למעשה, היצוא אחראי לכ-79% מתוצר ההייטק, לעומת 26% בלבד בשאר ענפי המשק. כלומר, ההייטק הישראלי תלוי במידה רבה בשווקים הבינלאומיים ובשער החליפין. הדוח אף מציג סימולציה שממחישה עד כמה הענף רגיש לתנועות מטבע. לפי הנתונים, ירידה של שער הדולר מרמה ממוצעת של 3.7 שקלים ב 2024 ל-3.45 שקלים ב 2025 מתורגמת לפגיעה של כ-21 מיליארד שקלים בתוצר ההייטק, שהם כ 1.1% מהתוצר הכולל של המשק.

במקביל, ישראל ממשיכה להחזיק במעמד בולט בזירת ההייטק העולמית. בשנת 2025 היא דורגה כהאב הרביעי בעולם בגיוסי הון לסטארטאפים, אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק ובוסטון, ולפני לונדון, פריז וסינגפור. היקף גיוסי ההון הגיע לכ-14.6 מיליארד דולר, עלייה של 30% לעומת 2024.

אבל מאחורי ההתאוששות בגיוסים מסתתר גם שינוי במבנה השוק. מספר סבבי ההשקעה הקטנים, בעיקר עד 10 מיליון דולר, ירד לשפל של עשור. כלומר, חלק גדול מהכסף זורם לחברות גדולות ובשלות יותר, בעוד שחברות צעירות מתקשות יחסית לגייס.

• אנבידיה מתחייבת ל-6.5 מיליארד דולר בפוטוניקה: מניות האופטיקה זינקו מעל 100%
• סמסונג שולחת שבבים חדשים: המניה קפצה 6.5%

במקביל, תחום הבינה המלאכותית ממשיך לתפוס נתח הולך וגדל מהשוק. כ 35% מכלל ההשקעות הופנו לחברות AI, כאשר גם תחומי הסייבר, התוכנה הארגונית והפינטק ריכזו יותר מ-60% מההון שגויס.

יותר אקזיטים, יותר רכישות, וגם יותר הון זר

שוק האקזיטים רשם התאוששות משמעותית במהלך 2025. לפי הדוח, בוצעו 198 אקזיטים של חברות ישראליות, מתוכם 189 עסקאות מיזוג ורכישה, בהיקף כולל של כ-18.5 מיליארד דולר. כאשר כוללים גם עסקאות גדולות שהוכרזו ב 2025 ואושרו ב 2026, היקף האקזיטים מגיע לכ-84 מיליארד דולר. במקביל, שווי ההנפקות זינק ב 319% והגיע לכ-1.6 מיליארד דולר.

הדוח מצביע גם על התבגרות מסוימת של האקוסיסטם המקומי. חברות ישראליות רכשו 81 חברות זרות במהלך השנה, ו-49% מהחברות הישראליות שנמכרו נרכשו בידי חברות ישראליות אחרות.

ההייטק המקומי ממשיך להישען במידה רבה על הון זר, כאשר 47% מהמימון למו"פ העסקי בישראל מגיע ממקורות זרים, לעומת ממוצע של 9% בלבד במדינות ה OECD. בנוסף, 70% מהשקעות ההון סיכון בישראל בשנת 2025 הוגדרו כהשקעות זרות.

הנתונים בדוח מצביעים על כך שההייטק הישראלי עדיין מהווה מנוע הצמיחה המרכזי של המשק, עם התאוששות בהשקעות, גידול ביצוא ועלייה מחודשת במספר הסטארטאפים החדשים שהוקמו בישראל.

השרה גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה: "בתקופה של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים, תעשיית ההייטק הישראלית ממשיכה להוכיח את עוצמתה ואת תרומתה האסטרטגית למדינת ישראל. הנתונים בדוח ממחישים כי החדשנות הישראלית איננה רק מנוע צמיחה כלכלי, אלא נכס לאומי בעל משמעות עמוקה לעתידה של המדינה, לחוסנה ולמעמדה הבינלאומי. תפקידנו הוא להמשיך וליצור את התנאים שיבטיחו את היתרון הטכנולוגי של ישראל גם בעשורים הבאים.”

יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל: "היתרון הגדול של ישראל מעולם לא היה בגודל השוק או במשאבי טבע, אלא ביכולת לחשוב אחרת, לקחת סיכונים ולהפוך רעיונות פורצי דרך למציאות. הדוח מצביע על כך שרוח היזמות הישראלית נשארת חזקה הגם שעומדים לפתחנו אתגרים מאקרו כלכליים מצרפיים - מתנודתיות שער הדולר, דרך השמירה על רווחיות ותעסוקה, ועד לצורך להוביל במרוץ הגלובלי בתחום ה AI . עכשיו המשימה היא להבטיח שהיתרון הזה לא יישחק בעולם שבו התחרות על טכנולוגיה, הון ואנשים הופכת אגרסיבית יותר משנה לשנה. עלינו להמשיך לשאוף לעידוד הצמיחה הכלכלית דרך השקעה מסיבית במו"פ, הרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים, ומיקוד אסטרטגי בבניית חברות הייטק גדולות ומבוססות כחול לבן .כקטר הכלכלי שלה, מדינת ישראל חייבת להמשיך להציב את החדשנות בראש סדר העדיפויות הלאומי, לא רק עבור המשק, אלא עבור החוסן והעתיד של המדינה כולה".

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: “הנתונים בדוח מראים שההייטק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה ויכולת התאוששות יוצאת דופן, אבל גם מציבים מראה מול האתגרים האמיתיים של הענף. ההייטק הישראלי נמצא היום בצומת. מצד אחד, בזמן שמדינות רבות בעולם האטו, ישראל ממשיכה לייצר חברות פורצות דרך, למשוך השקעות ולהוביל בחזית הטכנולוגיה העולמית. מצד שני, חלק מהפעילות, מהעובדים ומהכסף זז החוצה מישראל. זאת אולי לא מגמה שמרגישים ביום אחד, אבל לאורך זמן היא עלולה לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארט-אפ. האתגר הגדול שלנו עכשיו הוא לא רק להמשיך לייצר חדשנות, אלא לוודא שהחדשנות הזאת ממשיכה לייצר ערך, מקומות עבודה וצמיחה כאן בישראל.”