בן 40 עם 50 אלף שקל בלבד: כמה עוד אפשר לתקן?
טווח ההתמצאות בגיל 40 עומד על פי שלושה מההכנסה השנתית, כלומר 550 עד 600 אלף שקל לשכר ממוצע, ו-50 אלף הם פחות מעשירית מזה. אבל החשבון של 27 השנים הבאות מראה שהיתרה הקיימת אחראית לפחות מעשירית מהסכום שיהיה בפרישה - מה שקובע בגיל הזה הוא הזרם, הרבה יותר מהמלאי
נתחיל מהחלק הקשה. טווח ההתמצאות בגיל 40 עומד על פי שלושה מההכנסה השנתית ברוטו, כשהמדידה כוללת הכל: פנסיה, קרן השתלמות, חסכונות והון עצמי בדירה, בניכוי כל חוב. לשכר הממוצע במשק מדובר בשווי נקי של 550 עד 600 אלף שקל. 50 אלף הם פחות מעשירית מזה.
ועכשיו החלק שמפתיע את רוב האנשים, והוא חשבון פשוט. מגיל 40 נשארו 27 שנות עבודה עד גיל הפרישה. ה-50 אלף הקיימים, בתשואה שנתית ממוצעת של כ-7%, יהפכו לכ-310 אלף שקל. ההפקדות הפנסיוניות של אותן 27 שנים, על שכר ממוצע, יגיעו לקרוב לשלושה מיליון שקל.
משמעות הדבר: היתרה שקיימת היום אחראית לפחות מעשירית ממה שיהיה בקרן בגיל 67. בגיל 40 מה שקובע הוא הזרם, הרבה יותר מהמלאי. זה ההבדל הגדול בין פער בגיל 40 לפער בגיל 60, והוא גם הסיבה שנכון להסתכל על המספר הזה בפרופורציה.
אבל יש תנאי
החשבון הזה מניח עבודה רציפה עם הפקדות מסודרות מגיל 40 ועד 67. לכן השאלה האמיתית בגיל הזה היא פחות כמה יש ויותר מדוע יש כל כך מעט. שלוש תשובות שכיחות: שנים של עצמאות בלי הפקדות, משיכות פיצויים בכל מעבר עבודה, וחובות שמקזזים את הצבירה במאזן.
הבדל בין השלוש משנה את הטיפול. מי שהפער שלו נובע משנים בלי הפקדות צריך לפתוח הוראת קבע ולנצל את הטבת המס, שמחזירה בקירוב שליש מההפקדה עד תקרות שנתיות. מי שמושך פיצויים צריך לעצור את ההרגל הזה, מפני שכל 50 אלף שנמשכים בגיל 40 שווים כ-310 אלף בפרישה. ומי שנמצא בחובות יקרים מטפל בהם ראשון, לפני כל חיסכון, מפני שהריבית עליהם גבוהה מכל תשואה סבירה.
מה עושים בחמש השנים הקרובות
המטרה הריאלית בגיל 40 היא להגיע לגיל 45 עם מספר שנראה אחרת לגמרי, וזה אפשרי. הפקדה נוספת של אלף שקל בחודש מוסיפה בחמש שנים כ-72 אלף שקל, ועל פני 27 שנים היא מוסיפה קרוב למיליון. במקביל, קרן השתלמות שנשמרת סגורה במקום להימשך כל שש שנים היא המנוף השני בעוצמתו, מפני שהרווחים בה פטורים ממס.
ועוד דבר שכדאי לדעת בגיל 40: זה הגיל שבו השכר של רוב האנשים עדיין עולה. כל עליית שכר שעוברת אוטומטית לחיסכון במקום להוצאה עושה את רוב העבודה בלי שינוי ברמת החיים. מי שמעלה את ההפקדה בכל פעם שהמשכורת עולה מגלה אחרי עשר שנים שהצבירה הכפילה את עצמה כמה פעמים.
והסתייגות ההוגנת: המספרים כאן נומינליים, ואינפלציה שוחקת חלק מכוח הקנייה לאורך שלושה עשורים. גם התשואות משתנות משנה לשנה, והממוצע ארוך הטווח הוא הנחת עבודה סבירה, רחוקה מהבטחה. מה שנשאר נכון בכל תרחיש הוא היחס: בגיל 40, מה שעוד יופקד גדול בהרבה ממה שכבר נצבר.
ויש צד נוסף שקל לפספס: הדיור. בגיל 40 המדידה כוללת הון עצמי בדירה, ולכן מי שרכש דירה בשנים האחרונות עם משכנתא גדולה יראה שווי נקי נמוך במיוחד, גם אם ההתנהלות שלו תקינה לגמרי. במקרה כזה המספר יעלה מעצמו עם השנים, ככל שהמשכנתא נפרעת, ואפשר פשוט להמשיך.
וסייג אחרון על הסכום עצמו: 50 אלף שקל בגיל 40 שיושבים במזומן, בפיקדון או בעובר ושב עובדים הרבה פחות חזק מאותו סכום במסלול מנייתי לאורך 27 שנה. ההבדל בין השניים על פני התקופה הזאת מגיע למאות אלפי שקלים, וזו החלטה שלוקחת חמש דקות.
להרחבה: כמה כסף צריך להיות לכם בגיל 40? וגם כמה פנסיה צריכה להיות לכם בגיל 40?. ולצד השני של המטבע: יש 500 אלף שקל בגיל 40 - מה אפשר לעשות איתם?.
