כמה פנסיה צריכה להיות לכם בגיל 70? כאן השאלה כבר מתחלפת
מגיל הפרישה השאלה מתהפכת: כמה נכנס בחודש וכמה מהר היתרה יורדת, במקום כמה כבר נצבר. מי שפרש עם 1.5 עד 2.6 מיליון שקל מקבל קצבה של 7,500 עד 13 אלף שקל, ומי שמושך מיתרה צריך להכיר מספר אחד - קצב המשיכה שמחזיק את הכסף עד הסוף
בגיל 70 השאלה מתחלפת. עד גיל הפרישה שואלים כמה כבר נצבר; מגיל 67 שואלים כמה נכנס בחודש וכמה מהר היתרה יורדת. ולפני המספרים יש הבחנה שקובעת הכל: יש שני עולמות שונים לגמרי בגיל הזה.
יש גם קבוצה שלישית שקל לשכוח: מי שהמשיך לעבוד אחרי 67 ודחה את תחילת הקצבה. אצלם הכסף עדיין צובר, מקדם ההמרה ממשיך להשתפר, ובגיל 70 הקצבה שתתקבל גבוהה במידה משמעותית מזו שהייתה מתקבלת שלוש שנים קודם. זו למעשה הדרך היחידה שנותרה בגיל הזה להגדיל את הקצבה עצמה.
בעולם הראשון, והוא של רוב הישראלים, הכסף המיר לקצבה חודשית מקרן פנסיה. מרגע ההמרה אין יתרה לעקוב אחריה, והתשלום ממשיך לכל החיים גם אם מגיעים לגיל 95. מי שפרש ב-67 עם צבירה של 1.5 עד 2.6 מיליון שקל מקבל בגיל 70 קצבה של כ-7,500 עד 13 אלף שקל בחודש, ועל זה מתווספת קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי.
בעולם השני נמצאים מי שמושכים מיתרה: קופות גמל, קרן השתלמות וחיסכון פרטי. עבורם המספר הרלוונטי בגיל 70 הוא מה נשאר אחרי שלוש שנות משיכה - בדרך כלל בין 1.2 ל-2.3 מיליון שקל למי שהתחיל בטווח שלמעלה - והשאלה האמיתית היא קצב המשיכה.
כלל האצבע המוכר בעולם מדבר על משיכה של כ-4% מהיתרה בשנה כקצב שמאפשר לכסף להחזיק שלושים שנה. בגיל 70 אפשר להרשות קצב מעט גבוה יותר, בסביבות 4.5% עד 5%, מפני שהאופק קצר יותר. על יתרה של מיליון וחצי מדובר בכ-5,600 עד 6,250 שקל בחודש. מי שמושך 8% בשנה מרוקן את הקופה תוך כ-15 שנה, וזה בדיוק הטווח שבו רוב האנשים עדיין זקוקים לכסף.
הסיכון הגדול בגיל הזה נקרא סיכון רצף התשואות, והוא פשוט להסברה. ירידה של 25% בשווקים בשנה הראשונה של המשיכה מזיקה הרבה יותר מאותה ירידה עשר שנים לתוך הפרישה, מפני שכל משיכה בתקופת השפל ממששת את הקרן עצמה ומשאירה פחות כסף להתאושש. המענה המקובל הוא להחזיק שנתיים עד שלוש של מחיה באפיק נזיל וסולידי, ולמשוך ממנו בשנה רעה במקום למכור מניות בהפסד.
ומה עם מסלול ההשקעה? טעות נפוצה בגיל 70 היא לעבור למזומן ולפיקדונות במלואם. אדם בן 70 בישראל צפוי סטטיסטית לחיות עוד כחמש עשרה עד עשרים שנה, ואופק כזה דורש רכיב צמיחה כלשהו. תמהיל של כ-20% עד 40% מניות, בהתאם לגודל היתרה ולמידת התלות בה, נשמע סביר יותר מאפס.
ארבעה דברים כדאי לבדוק בגיל 70: שכל החשבונות מרוכזים ומוכרים לבני המשפחה; שהמוטבים בכל מוצר מעודכנים ומתאימים למצב המשפחתי הנוכחי; שנוצל הפטור ממס על הקצבה, שרבים מפספסים משום שהוא מחייב בקשה אקטיבית; ושהכיסוי הבריאות והסיעוד מתאים לגיל ולא נשאר כפי שנרכש בגיל 40.
ועוד נושא ששווה שיחה בגיל הזה: הגנה מפני הונאות. בני 70 ומעלה הם היעד המועדף של נוכלים טלפוניים ושל הצעות השקעה מפוקפקות, בדיוק מפני שבגיל הזה מרוכז הכסף בחשבון אחד ונגיש למשיכה מיידית. כלל בית פשוט: כל פעולה שנדרשת מיד, וכל הצעה שמבטיחה תשואה גבוהה בביטחון, מחייבת עצירה ושיחה עם אדם נוסף לפני שעושים משהו.
והמספר שבאמת קובע בגיל 70 הוא הפער החודשי. סכמו את הקצבה, את קצבת הזקנה וכל הכנסה קבועה אחרת, והשוו למה שבפועל יוצא בחודש, כולל הוצאות שנוטות לגדול בגיל הזה כמו תרופות, עזרה בבית ונסיעות למרפאות. פער חיובי אומר שהיתרה יכולה להישאר לירושה או לשמש כרית לשנים יקרות יותר. פער שלילי אומר שהיתרה מתכווצת בקצב שכדאי לחשב עכשיו, ולא בעוד חמש שנים.
להרחבה: כמה כסף צריך להיות לכם בגיל 70? וגם החיים הכלכליים בשנות ה-70. ועל משכנתא שממשיכה אחרי הפרישה: כמה מהקצבה היא באמת לוקחת.
