הפנסיה היא ההכנסה החודשית שמחליפה את השכר אחרי הפרישה, ובישראל היא נשענת על הפקדה חודשית מחייבת של העובד והמעסיק לקרן פנסיה, לביטוח מנהלים או לקופת גמל. גובה הקצבה נקבע משילוב של היקף ההפקדות, התשואה לאורך עשרות שנים, דמי הניהול, ולצידם מקדם
ההמרה שמחלק את הצבירה למספר תשלומים. הבדלים קטנים בדמי הניהול או במסלול ההשקעה מצטברים לפערים של מאות אלפי שקלים, ולכן בדיקה תקופתית של החיסכון הפנסיוני משתלמת. קריאה
נכונה של הדוח השנתי היא הצעד הראשון.
הריבית האמריקאית אינה קובעת את הפריים בישראל, אבל היא משפיעה על הדולר, על השווקים ועל עלות המימון. למה תשואה דולרית גבוהה יכולה להסתיים בהפסד שקלי, ומה משתנה בחיסכון גם בלי פעולה מצדכם
אנחנו יודעים פחות או יותר כמה נרצה להוציא בפנסיה על דיור, אוכל, רכב וטיולים. מה שכמעט אף אחד לא יודע הוא כמה תעלה לו הבריאות בגיל מבוגר. הבעיה הגדולה לא תמיד התרופה או הניתוח, אלא הרגע שבו כבר אי אפשר להסתדר לבד וצריך מטפל, עזרה בבית או מסגרת סיעודית.
שם החשבון יכול לקפוץ מהר מאוד
כ-145 מיליארד שקל של כספי גמל ופנסיה מנוהלים באלטשולר שחם, ועכשיו בעלי הבית מתחלפים: גילעד אלטשולר וקלמן שחם יוצאים, ווישור נכנסת. מבחינת החוסכים, לפחות כרגע, אין סיבה להילחץ. הכסף נשאר באותן קופות, צוות ההשקעות ממשיך לעבוד, לאה פרמינגר נשארת בתפקידה
ויאיר לוינשטיין אף מגדיל את חלקו. השאלות החשובות באמת הן מה יקרה לתשואות, למדיניות ההשקעה ולדמי הניהול
המועצה הלאומית לכלכלה מציעה להשאיר לצעירים כ-500 שקל יותר בנטו בחודש באמצעות ביטול חובת ההפקדה שלהם לפנסיה עד גיל 40; המעסיקים ימשיכו להפקיד והעובדים יוכלו לחסוך מרצונם. לפי המחקר שעליו נשענת ההצעה, הקצבה הממוצעת תרד בכ-2,100 שקל בחודש - והתחזית מבוססת
על עבודה עד גיל 70
הכלכלן הראשי באוצר מצביע על חיסכון עודף ועל הצורך לצמצם הטבות מס. הדיון הזה מגיע אחרי שנים של אזהרות שהפנסיה לא תספיק, אף שההפקדות ודמי הניהול הנמוכים משנים את התמונה. איזון אחר יכול לחזק את הצריכה והמשק, בתנאי שהכסף שמתפנה יגיע למשפחות
הקרן אינה מחזיקה מזומן אלא אגרות חוב ממשלתיות, וכל פדיון שלה מעביר חוב מהחזקה פנימית להחזקה ציבורית שצריכה למצוא קונה בשוק; ובמקביל, ביטול תקרת השכר מכניס כסף אבל גם מגדיל את ההתחייבות העתידית, מפני שהקצבה מחושבת לפי מה ששילמת
הקרן שמשלמת את קצבאות הזקנה בארצות הברית צפויה להתייבש ב-2032, ואז ייכנס לפעולה קיצוץ אוטומטי של 22% שקבוע בחוק; ההצעה שצוברת תאוצה בקונגרס היא לבטל את תקרת ההכנסה לתשלום דמי הביטוח, צעד שלפני עשור היה סוגר את כל הגירעון והיום יסגור כשני שלישים ממנו; בישראל
התקרה המקבילה עומדת על 51,910 שקל בחודש
מחשבון חדש מעמיד את הנטו ביד מול מה שהכסף היה שווה בפרישה, ומוסיף את הנזק הסמוי לפטור על הקצבה. לעובד בן 41 עם 9 שנות ותק, אותם 160 אלף שקל היו הופכים ל-727,901 שקל בגיל 67
מחשבון חדש מתרגם הפרש בדמי ניהול לצבירה ולקצבה החודשית. על חיסכון של 350 אלף שקל עם 27 שנים לפרישה, ירידה מ-0.8% ל-0.3% מהצבירה מוסיפה 430,480 שקל ביום הפרישה
מחשבון עלות מעביד חדש עוקב אחרי הכסף מהעלות המלאה ועד לחשבון הבנק. בשכר ברוטו של 18 אלף שקל העלות למעסיק היא 21,725 שקל והנטו לעובד 13,621 שקל, ומתוך הפער 3,749 שקל חוזרים לעובד כחיסכון
בעולם מדברים יותר ויותר על סוף עידן הפרישה ועל אנשים שיעבדו עד גיל 70, 75 ואפילו מעבר. זה נשמע הגיוני: תוחלת החיים עולה, מערכות הפנסיה מתקשות והממשלות מעלות את גיל הפרישה. אלא שבאותו זמן קורה משהו הפוך - שוקי המניות הגדילו מאוד את החסכונות, מאות אלפי אמריקאים
כבר מחזיקים יותר ממיליון דולר בחשבון הפנסיה, וגם בישראל פנסיית החובה ושנים של עליות בשווקים שינו את התמונה. אולי העתיד אינו לעבוד עד שמתים, אלא עולם שבו חלק יעבדו יותר כי הם חייבים, וחלק יוכלו להפסיק מוקדם יותר כי יש להם הרבה יותר כסף