היי, תגיד, יש מה לדאוג? קרן הפנסיה שלי שם

"היי, תגיד, יש מה לדאוג? קרן הפנסיה שלי שם". זו כנראה השאלה הראשונה שעולה אחרי העסקה שבה גילעד אלטשולר וקלמן שחם מוכרים את השליטה באלטשולר שחם פיננסים, שמנהלת כ-145 מיליארד שקל עבור כ-2 מיליון חוסכים. התשובה הקצרה היא שלא. לפחות לא בגלל עצם המכירה. הכסף של החוסכים לא עובר לווישור ולא נכנס לחשבון של בעלי השליטה החדשים. מה שמחליף ידיים הוא הגוף המנהל, לא כספי הפנסיה והגמל עצמם.

גם בצד ההשקעות לא צפוי כרגע שינוי חד. גילעד אלטשולר מזוהה עם בית ההשקעות כבר עשרות שנים, אבל גוף שמנהל 145 מיליארד שקל אינו תלוי באדם אחד. מאחוריו פועלים מנהלי השקעות, אנליסטים, ועדות השקעה וצוותים מקצועיים שלמים. לאה פרמינגר, סמנכ"לית ההשקעות, נשארת בתפקידה, וגם יתר צוות ההשקעות צפוי להמשיך. יאיר לוינשטיין נשאר בחברה ואף צפוי להגדיל את החזקתו לכ-25%.

במילים אחרות, בבוקר שאחרי השלמת העסקה מנהלי ההשקעות לא ימכרו את כל תיקי המניות, הכסף לא יעבור לקופות אחרות והפנסיה של החוסכים לא תשתנה בן לילה. מבחינת מי שמקבל את הדוח הרבעוני, השינוי המיידי עשוי להיות הרבה פחות דרמטי ממה שנדמה מהכותרות.

אם כבר לדאוג - התשואות היו הבעיה עוד קודם

הנקודה החשובה יותר היא שאלטשולר שחם מגיעה לעסקה אחרי כמה שנים מורכבות. במהלך התקופה הזו יצאו ממנה כ-142 מיליארד שקל מקופות הגמל, ולמעלה מ-20 מיליארד שקל נוספים מקרנות הפנסיה. חלק גדול מהכסף עבר למתחרים לאחר תקופה שבה התשואות של אלטשולר שחם היו חלשות יחסית.

מבחינת החוסך, זו היתה סוגיה משמעותית הרבה יותר מזהות בעל השליטה. בסופו של דבר, מה שקובע את גובה החיסכון לאורך זמן הוא בעיקר שילוב של תשואה, רמת סיכון, דמי ניהול והמסלול שבו הכסף מושקע.

אחת הסיבות לפיגור היתה מדיניות ההשקעה של אלטשולר שחם, שהחזיקה לאורך זמן חשיפה גבוהה יחסית לשווקים בחו"ל ונמוכה יותר לישראל. כאשר הבורסה בתל אביב הציגה ביצועים חזקים, הגישה הזאת פגעה בתוצאות היחסיות של החברה. בתקופה האחרונה המגמה השתנתה בחלק מהמסלולים, והחשיפה הגבוהה יותר לארה"ב ולדולר סייעה לאלטשולר שחם לחזור למקומות גבוהים יותר בטבלאות.

וזו בדיוק הבעיה עם תשואות: הן משתנות. סגנון השקעה שנראה לא מוצלח בתקופה אחת יכול להפוך ליתרון בתקופה אחרת, ולהפך. בית השקעות שמוביל השנה יכול להידרדר בדירוג בשנה הבאה, וגוף שפיגר במשך כמה שנים יכול לחזור לצמרת. לכן מעבר בין קרנות רק משום שאחת מהן נמצאת כרגע במקום הראשון בטבלת התשואות הוא לא בהכרח החלטה טובה.

בטווח הארוך הפערים יכולים להצטמצם

מנהלי הפנסיה והגמל הגדולים אינם משקיעים בעולמות נפרדים לחלוטין. רובם מחזיקים שילוב של מניות גדולות בארץ ובעולם, אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, נכסים לא סחירים והשקעות נוספות. קיימים הבדלים בהרכב, בגישה ובתזמון, ולעיתים הם משמעותיים, אבל לאורך זמן חלק מהפערים נוטים להצטמצם.

זה לא אומר שכל הגופים מייצרים אותה תשואה. אפילו פער ממוצע של חצי אחוז בשנה יכול להצטבר לסכום משמעותי מאוד לאורך עשרות שנים. הבעיה היא שחוסכים רבים נוטים לעבור דווקא אחרי שהגוף שלהם כבר פיגר ולעבור לגוף שכבר נהנה מתקופה חזקה, בדיוק לפני שהמגמה יכולה להשתנות.

• ווישור מתקדמת לרכישת השליטה באלטשולר שחם עם לוינשטיין, במיליארד שקל
• אלטשולר שחם בדרך למכירת השליטה בכמיליארד שקל

לכן בפנסיה ובגמל כדאי להסתכל על תקופות ארוכות יותר, על רמת הסיכון, על התאמת המסלול לגיל ולצרכים ועל דמי הניהול. חוסך בן 35 במסלול מנייתי נמצא במצב אחר לחלוטין מחוסך בן 64 שמתקרב לפרישה. השיקולים האלה חשובים הרבה יותר מהשם שמופיע בשורת בעלי השליטה.

אז מה כן כדאי לבדוק עכשיו?

הדבר הראשון הוא צוות ההשקעות. נכון לעכשיו האנשים שמקבלים ומיישמים את החלטות ההשקעה נשארים, ולכן אין אינדיקציה לשינוי חד ומיידי באופן שבו ינוהל הכסף.

הדבר השני הוא מדיניות ההשקעה. ווישור שולטת גם באיילון, שבשנים האחרונות ניהלה תיק עם חשיפה גבוהה יותר לישראל. ייתכן שבעתיד יהיו ניסיונות לשיתוף ידע בין הגופים או לשינוי מסוים בגישה של אלטשולר שחם. אם מהלך כזה יקרה, השאלה החשובה תהיה מה בדיוק משתנה ומה המשמעות עבור המסלול שבו נמצא החוסך.

הדבר השלישי הוא דמי הניהול. בניגוד לזהות בעלי המניות, כאן מדובר בכסף שיורד ישירות מהחיסכון מדי שנה. אם בעקבות השינוי תתקבל הצעה טובה יותר, זה יכול להיות חיובי. אם התנאים יורעו, זו כבר סיבה ממשית להשוות מול המתחרים ולבדוק חלופות.

גם חשוב לזכור שהעסקה עצמה עדיין כפופה לאישורים, ולכן השליטה אינה מתחלפת מחר בבוקר. לפי המתווה, ווישור אמורה לרכוש 45% מאלטשולר שחם פיננסים, יאיר לוינשטיין צפוי להגיע להחזקה של כ-25%, וגילעד אלטשולר וקלמן שחם יוצאים מהשליטה.

• הממונה אישר: רונן גנון משלים את רכישת השליטה במולטי ריטייל ב-173 מיליון שקל
• ציפיות האינפלציה בשפל של ארבע שנים, והורדת הריבית הבאה עדיין מוטלת בספק

לכן מי שמחזיק היום קרן פנסיה או קופת גמל באלטשולר שחם לא צריך למהר להעביר אותה רק בגלל החלפת בעלי הבית. אם התשואות חלשות לאורך זמן, דמי הניהול גבוהים או שהמסלול אינו מתאים לצרכים שלכם, בהחלט יש מקום לבדיקה. אבל העסקה כשלעצמה, לפחות בשלב הזה, אינה סיבה לפאניקה. עבור החוסך, השאלה החשובה פחות היא מי מחזיק במניות של החברה המנהלת, ויותר מה החברה עושה עם הכסף שהוא הפקיד אצלה.