אינפלציה של 3.4% ונפט סביב 100 דולר: הפד צפוי להעלות את הריבית ביום רביעי
יום רביעי בערב, בשעה 21:00 שעון ישראל, הפדרל ריזרב יפרסם את החלטת הריבית. השוק מגיע אליה עם ציפייה ברורה להעלאה של רבע אחוז, שתיקח את טווח היעד מ-3.5% עד 3.75% אל 3.75% עד 4%. זה אינו אירוע שגרתי. זו הפעם הראשונה זה זמן רב שמשקיעים מגיעים לישיבת הוועדה כשהעלאה כמעט מתומחרת במלואה.
מה שהביא לכאן הוא מדד המחירים לצרכן לאוגוסט. האינפלציה השנתית בארצות הברית עומדת על 3.4%, רחוקה מהיעד של 2%, והיא מסרבת לרדת בקצב שהבנק המרכזי היה רוצה לראות. קווין וורש, שנכנס השנה לתפקיד יושב ראש הפד, בנה בחודשים האחרונים עמדה ציבורית תקיפה מול האינפלציה, ובישיבה הזו הוא נדרש לעמוד מאחוריה. להרחבה: הפד עשוי להעלות ריבית, ו-UBS אומרת שזו דווקא הזדמנות קנייה.
החלק המעניין הוא איך השוק הגיב. ביום שישי, מיד עם פרסום המדד, המניות עלו. הדאו ג'ונס טיפס ב-0.98% ל-52,573 נקודות, ה-S&P 500 הוסיף 0.86% ל-7,657 נקודות והנאסד"ק עלה ב-0.96% ל-26,333 נקודות. משקיעים שמריעים לנתון אינפלציה גבוה נשמעים כמו סתירה, והם אינם. מה שהם מתמחרים הוא בנק מרכזי שמוכן לפעול, במקום כזה שמהסס.
וורש נכנס לתפקיד באמצע ויכוח ציבורי על עצמאות הפד, והישיבה הזו היא מבחן עבורו. בנק מרכזי שמכריז על קו תקיף ואז נמנע מלממש אותו משלם על כך במטבע היקר ביותר שיש לו, האמינות, והחשבון מגיע בדמות ציפיות אינפלציה שממשיכות לטפס.
ברקע יושבים שני מספרים שמקשים על הוועדה. חבית נפט אמריקאי נסחרת סביב 100 דולר, וברנט סביב 104.6 דולר, אחרי שבוע של עליות חדות על רקע ההסלמה מול איראן. אנרגיה יקרה מחלחלת כמעט לכל מחיר במשק, ולכן היא מקשה על הורדת האינפלציה גם כשהריבית עולה. להרחבה: הרחפנים שסגרו את הצינור הסעודי הגיעו מעיראק.
המספר השני הוא תשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית לעשר שנים, שנעלה את השבוע ב-4.97% ונגעה במהלכו כמעט ב-5%. התשואה הזו היא הרצפה של מחירי ההון בעולם. משכנתאות, אשראי עסקי ותמחור מניות מתכווננים אליה, וככל שהיא מטפסת, מניות הצמיחה נמדדות בסרגל מחמיר יותר.
החוזים על הריבית מספרים שהסיפור אינו נעצר ביום רביעי. הם מגלמים סיכוי של כ-50% שהריבית תגיע לטווח של 4% עד 4.25% בישיבת דצמבר, כלומר שתי העלאות של רבע אחוז בשלושת החודשים הקרובים. זה תרחיש אחר לגמרי מזה שהשוק תמחר בתחילת השנה, אז הוויכוח היה על קצב ההורדות. להרחבה: אינפלציה של 3.3% בגוש האירו והשווקים מתמחרים העלאת ריבית.
לצד ההחלטה יתפרסמו גם התחזיות הכלכליות המעודכנות של חברי הוועדה, ובהן מפת הריבית הצפויה לשנים הבאות. החלק הזה עשוי להזיז את השווקים יותר מההחלטה עצמה, מפני שהוא יגלה כמה רחוק חברי הוועדה מוכנים ללכת. באותו יום יפורסמו גם נתוני המכירות הקמעונאיות לאוגוסט, ולמחרת התחלות הבנייה.
לחוסך הישראלי יש כאן נגיעה ישירה, גם בלי להחזיק מניה אמריקאית אחת. רוב החיסכון הפנסיוני כאן חשוף למדדי המניות והאג"ח בארצות הברית, וכל שינוי בריבית הדולרית מגלגל את עצמו אל התשואה של קרנות ההשתלמות, הגמל והפנסיה. בנק ישראל נע השנה בכיוון ההפוך והוריד ריבית, והפער בין שני הבנקים המרכזיים הוא מהגורמים שמזיזים את שער הדולר.
שני דברים יכולים לשנות את התסריט. הראשון הוא הרגעה בחזית מול איראן, שתוריד את מחיר הנפט ותקל על האינפלציה בתוך חודשים ספורים. השני הוא מדד מחירים חלש בהמשך, שיאפשר לפד לעצור אחרי העלאה אחת. בהיעדר שניהם, השוק ייכנס לרבעון האחרון של השנה עם ריבית עולה ותשואות גבוהות, וזו סביבה שמתגמלת חברות עם רווח בפועל הרבה יותר מאשר הבטחות.
