הטלפון של 100 דולר נעלם: מרוץ ה-AI על שבבי הזיכרון מייקר את המכשירים הזולים
מהפכת הבינה המלאכותית מגיעה עכשיו לכיס של הצרכן הכי חסכן בעולם. הטלפון החכם שעולה פחות מ-100 דולר, זה שהיה במשך עשור שער הכניסה של מיליארדי אנשים לאינטרנט, נמצא בדרך החוצה מהשוק. בשנה שעברה נשלחו ברחבי העולם כ-173 מיליון מכשירים כאלה, וברבעון השני של 2026 צנחו המשלוחים בקטגוריה הזו בכמעט 60% לעומת התקופה המקבילה.
הסיבה נמצאת במקום שרוב הקונים אינם חושבים עליו: שבבי הזיכרון. יצרניות הזיכרון מפנות את קווי הייצור למוצרים בעלי ערך גבוה שמשרתים מרכזי נתונים ותשתיות בינה מלאכותית, ומה שנשאר לשוק הסלולר מגיע בכמויות קטנות יותר ובמחיר גבוה יותר. בטלפונים שנמכרים מתחת ל-200 דולר הזיכרון מהווה היום כמעט 60% מעלות הרכיבים של המכשיר, ובנקודה הזו כבר קשה להרכיב מכשיר זול ולהישאר עם רווח.
התוצאה נראית היטב אצל היצרנית שבנתה את עצמה בדיוק על הפלח הזה. אצל שיאומי היוו המכשירים שמתחת ל-100 דולר 27.7% מהמשלוחים במחצית הראשונה של 2025, ושנה אחר כך ירד השיעור ל-11.2%. גם הפלח שמתחת ל-200 דולר מתכווץ, מ-60% מהמשלוחים לכ-52.5%, ובסין עצמה פחות מ-20% מהנפח של החברה נמכר היום מתחת ל-200 דולר.
היצרניות עולות מדרגה
היצרניות הסיניות מגיבות בדרך היחידה שנשארה להן, ועולות מדרגה. המחיר הממוצע של מכשיר שיאומי טיפס בכ-30% מאז 2023 והגיע לכ-197 דולר, ואצל אופו העלייה דומה בהיקפה והמחיר הממוצע הגיע לכ-300 דולר. במקביל נגרסות הדגמים הזולים מקווי המוצרים, מה שמעלה את המחיר הממוצע של השוק כולו גם בלי שאף דגם בודד התייקר.
ההשקה של השבוע ממחישה לאן זה הולך. שיאומי הציגה את דגם ה-18 המתקפל, במחיר פתיחה של 10,999 יואן, כ-1,640 דולר. זו אותה חברה שנהגה למכור מכשירים בעשירית מהמחיר הזה, והיא מכוונת עכשיו ישירות לפלח הפרימיום.
ליצרניות הסיניות יש כרית שאין למתחרות: הן מרוויחות כסף גם משירותי אינטרנט, מפרסום וממכירת אפליקציות בשוק המקומי, ולכן הן יכולות לספוג חלק מהתייקרות הרכיבים. גם הכרית הזו מוגבלת, וההערכה בשוק היא שהמחירים יתקשו לחזור לרמות של 2024 ותחילת 2025, פשוט משום שליצרניות הזיכרון אין תמריץ להוסיף קיבולת ייעודית לפלח הזול. גם אם המחסור יתמתן, הפירוש הוא קצב התייקרות מתון יותר ולא ירידה בחזרה.
מה זה אומר למשקיעים ולצרכנים
עבור שוק ההון זו ההוכחה הישירה ביותר לכך שהביקוש לרכיבי בינה מלאכותית אינו נשאר בתוך מרכזי הנתונים. הוא מגיע לשרשרת האספקה כולה, מייקר רכיבים בסיסיים ומשנה את התמחור של מוצרי צריכה שאין להם קשר ל-AI. יצרניות הזיכרון הן המרוויחות הברורות של המהלך הזה, והיצרניות שמוכרות חומרה זולה הן הצד שמשלם. אפלייד מטיריאלס: בום הבינה המלאכותית רחוק מסיומו.
עבור הצרכן הישראלי המשמעות פחות דרמטית בקצה התחתון, משום שהשוק המקומי ממילא נשען על מכשירים יקרים יותר, אבל היא מורגשת באמצע. דגמים שנחשבו לעסקה טובה בשנתיים האחרונות יתייקרו או ייעלמו, וההפרש בין דור לדור יצטמצם. מי שממתין לשדרוג עשוי לגלות שהמכשיר המקביל למה שקנה לפני שנתיים עולה עכשיו יותר.
התמונה הרחבה פשוטה: הזיכרון הפך למשאב שנלחמים עליו, והמרוץ על תשתיות הבינה המלאכותית קובע מי מקבל אותו קודם. כל עוד מרכזי הנתונים מוכנים לשלם יותר מיצרנית טלפונים, המכשיר של 100 דולר נשאר מחוץ לתמונה. הבאג שמייצר לאנבידיה שוק חדש: הסייבר כמנוע הצמיחה הבא.
