עשרה חודשי מאסר לשחקן דן תורג'מן על עבירות מס ב-3.8 מיליון שקל

השחקן דן תורג'מן ירצה עשרה חודשי מאסר על עבירות במס ב-3.8 מיליון שקל - קובע בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר קיבל חלקית את ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר עליו בבית משפט השלום בעיר (תשעה חודשי עבודות שירות). הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט המחוזי, לאחר שהמדינה ביקשה לגזור על תורג'מן 15 חודשי מאסר.

תורג'מן עסק בשנים 2012-2007 ביזמות ובשיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה לאמנים ולאנשי רוח בעצמו או באמצעות ת.ד.ע שבבעלותו על מקרקעין בתחום המועצה המקומית בית אריה. הוא הודה במסגרת הסדר טיעון, כי לו עצמו היו הכנסות בסך 700,000 שקל ואילו לחברה היו הכנסות בסך 2 מיליון שקל (שבפועל הועברו לכיסו) משמונה רוכשים להם העניק שירותי בנייה, אך לא דיווח על הכנסות אלו. 

עוד הודה תורג'מן, כי רכש בעצמו נכס בבית אריה, שנרשם של שם שולמית קוטלר המקורבת אליו. הוא מכר את הנכס ב-2014 ודיווח עליו למס שבח כאילו מדובר בנכס יחיד של קוטלר הפטור ממס, וכך התחמק מתשלום 140,000 שקל. באישום השלישי הודה תורג'מן בהעלמת הכנסות ב-2 מיליון שקל מהשכרת שתי דירות בתל אביב בשנים 2018-2011. בסך הכל הודה תורג'מן ב-20 עבירות על סעיף 220 לפקודת מס הכנסה - סעיף העבירות החמורות, שהעונש המירבי על כל אחת מהן הוא שבע שנות מאסר - ובעבירה אחת על חוק מס שבח.

בית משפט השלום קבע מתחם ענישה של 28-12 חודשי מאסר בפועל, אך סטה ממנו כלפי מטה וכאמור גזר על תורג'מן תשעה חודשי עבודות שירות וקנס של 100,000 שקל. המדינה טענה בערעורה, כי לנוכח מידת הפגיעה בערכים המוגנים, נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה המקובלת - המתחם אמור להיות 39-15 חודשי מאסר ויש להטיל על תורג'מן 15 חודשי מאסר (להרחבה: 18 חודשי מאסר לרואה חשבון על עבירות מס). לדעתה, אמנם החקירה נפתחה ב-2018 וכתב האישום הוגש רק אחרי חמש שנים, אך לא היה זה פרק זמן חריג המצדיק הקלה שכזאת בעונש, שכן מדובר בעבירות מורכבות, ובמקרה זה גם השפיעה תקופת הקורונה.

לא היה מקום לחרוג כלפי מטה

סגן נשיא בית המשפט המחוזי, שי יניב, והשופטים יוסי טופף ודנה אמיר אומרים: "נוכח היקף עבירות המס בהן הורשע המשיב, מאפייניהן והתפרשותן על פני 12 שנה - הרף התחתון של מתחם הענישה, אשר נקבע על ידי בית משפט השלום, הוא מתון. אך עיקר הדברים הוא שלא מצאנו, במכלול הנסיבות, הצדקה לחריגה ממתחם העונש, כפי שנקבע על ידי הערכאה הראשונה.

"כפי שציין בית משפט השלום בגזר דינו המפורט, יש לתת את הדעת לכך, שהעבירות התרחשו בין השנים 2007 עד 2018. אולם, בעניין דנן, מועד הגשת כתב האישום נבע בראש ובראשונה מן המועד המאוחר שבו עלה בידי הרשויות לחשוף את מעשי העבירה, מאי 2018. חלוף הזמן הוא אפוא נתון בעל משקל המשליך, בנסיבות העניין, על מידת עונש המאסר לריצוי בפועל. אולם, על רקע נסיבות ההרשעה, אין בו כדי לאפשר סטייה מהאמירה הנורמטיבית, שעליה עמד בית המשפט העליון חזור ושנֹה, שלפיה בכגון דא מתחייבת הטלת עונש מאסר בכליאה.

"בנסיבות הכוללות של העניין, קיבלו הצדדים את המלצתנו לעתירה משותפת מוסכמת, שלה הננו נותנים תוקף, ולפיה עונש המאסר בפועל יועמד על עשרה חודשים בכליאה. למען הסר ספק ייאמר, כי תוצאה עונשית זו היא פועל יוצא, בין היתר, מכך שאין דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין בקבלה את ערעור המדינה. לפיכך, מובן שאין בכך ללמד על מידת הענישה הראויה". עוד הסכימה המדינה, לנוכח נסיבותיו האישיות והכלכליות כבדות המשקל של תורג'מן, להפחית את הקנס במחצית ולהעמידו על 50,000 שקל.