בנק ישראל עונה לנתניהו: "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות"
בנק ישראל יצא היום (שבת) בתגובה חריגה וחדה לרעיון שהעלה ראש הממשלה בנימין נתניהו: להיערך לסנקציות בנקאיות על ישראל באמצעות מטבעות קריפטו ובלוקצ'יין. אחרי פניות רבות של עיתונאים במהלך השבת, הבנק המרכזי פרסם עמדה שאינה משאירה הרבה מקום לפרשנות: "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות על ישראל".
הדברים של נתניהו נאמרו בראיון טלוויזיוני ביום שישי, ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת. כשנשאל אם הוא חושש מסנקציות כלכליות, השיב: "בטח שאני חושש. צריך להבין שיכולות להיות סנקציות, וסנקציות בנקאיות. אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת. ואתה יודע מה היא. אתה יודע מה זה המטבעות הדיגיטליים, וגם על זה אני עובד. ויש גם דברים אחרים". כשהמראיין חזר ושאל אם הכוונה לבלוקצ'יין כחלופה, אמר ראש הממשלה: "כן, זו אחת מהדרכים. וביקשתי כבר להכין תוכנית לזה". נתניהו לא פירט מה תכלול התוכנית, מי מכין אותה ובאיזה לוח זמנים, וגורמים במשרדים הכלכליים אמרו שלא שמעו עליה.
בבנק ישראל בחרו להשיב בשלושה משפטים. אחרי הקביעה שקריפטו אינו מעקף, הוסיף הבנק: "הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את מערכת היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר העיקריים שלנו ולהתמקד במניעת הסנקציות והשפעתן השליליות על המשק. נושא זה מצוי בתחומי אחריותו של הדרג המדיני ומן הראוי לפעול כדי לקדמו".
המשפט האחרון הוא כנראה החשוב מכולם. הבנק המרכזי מחזיר את הכדור למגרש של הממשלה, ובעצם אומר שהפתרון לאיום הסנקציות הוא מדיני ודיפלומטי, ושום כלי פיננסי חלופי יחליף אותו. זאת גם אינה הפעם הראשונה שהבנק והממשלה מתנגשים בנושא. בעבר הבהיר הפיקוח על הבנקים שבנקים רשאים לנהל סיכוני סנקציות זרות מול לקוחות, בניגוד לעמדת שר האוצר.
להרחבה: בנק ישראל נגד סמוטריץ' - בנקים רשאים לסרב לשרת לקוחות ולמנוע פעולות בגלל סנקציות בינלאומיות
הרקע לדברים של נתניהו מוחשי. לפי מאגר שמפעיל המכון למדיניות העם היהודי, תועדו עד אמצע אוקטובר 139 סנקציות, מגבלות וצעדים מדיניים נגד ישראל ב-64 מדינות וישויות, ו-94 מהם, שאינם בתחום האקדמי, מוגדרים כצעדים בתוקף. בספטמבר הודיעו בריטניה, צרפת, ספרד, אירלנד, נורבגיה ומדינות נוספות על כוונה להגביל סחר עם ההתנחלויות, ובריטניה הוסיפה איסור על מימון, בנייה ושירותי נדל"ן עבורן. החשש הגדול בענף הוא זליגה: בנקים, מבטחים וחברות שילוח באירופה שמעדיפים להתרחק מכל עסקה ישראלית, גם כזו שאינה קשורה לשטחים. באיחוד האירופי עצמו עדיין מונחת על השולחן האפשרות להשעות חלקים מהסכם הסחר עם ישראל.
להרחבה: האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
למה קריפטו אינו פותר את הבעיה? הסיבה הראשונה היא שקיפות. ברשתות ציבוריות כמו ביטקוין ואת'ריום כל העברה נרשמת לעד ופתוחה לכל, וחברות ניתוח מתמחות מסוגלות לעקוב אחרי נתיב הכסף מארנק לארנק. הסיבה השנייה היא נקודות ההמרה. כדי לשלם לספק בחו"ל או לקבל תמורה על יצוא, מישהו צריך בסוף להמיר שקלים, דולרים או אירו למטבע דיגיטלי ובחזרה, וזה קורה דרך בורסות, מנפיקי מטבעות יציבים ובנקים שכפופים לרגולציה ולמשטרי סנקציות. מנפיקים של מטבעות יציבים גדולים כבר הקפיאו בעבר ארנקים שזוהו כקשורים לגורמים תחת סנקציות.
הסיבה השלישית היא היקף. משק פתוח כמו הישראלי מייצא היי-טק, תרופות, שבבים וציוד ביטחוני בעשרות מיליארדי דולרים בשנה, ומושך השקעות זרות דרך קרנות ובנקים בינלאומיים. גופים כאלה פועלים בתוך מערכת סליקה מסודרת, וקשה לראות אותם עוברים לפעול במעקף שמזוהה עם מדינות כמו איראן, רוסיה או צפון קוריאה. נראה שדווקא הניסיון של המדינות האלה מראה שקריפטו עשוי לשמש ערוץ שולי להעברות מסוימות, אבל הוא רחוק מלהחליף מערכת בנקאית מתפקדת.
בנק ישראל עצמו נמצא בתהליך הפוך מזה שתיאר נתניהו: הוא פותח בהדרגה את המערכת הבנקאית לכספים שמקורם בקריפטו, אבל בתוך מסגרת של ציות. בתחילת אוקטובר פרסם הפיקוח על הבנקים נוסח סופי של עדכון להוראה 411, שקובע שבנק אינו רשאי לסרב באופן גורף לקבל כספים מהסיבה היחידה שמקורם במטבעות וירטואליים. במקביל, הבנקים נדרשים לבחון כל עסקה לפי רמת הסיכון שלה, כולל זהות נותן השירות, סוג המטבע ונתיב הכסף. העדכון ייכנס לתוקף במאי 2027.
להרחבה: בנק ישראל מרכך את הכללים: כך תפקידו כספי קריפטו בבנקים
באותו ראיון התייחס נתניהו גם לסיוע הביטחוני האמריקאי, והעריך שישראל תצטרך להתרגל לחיים בלעדיו, כי לדבריו "אמריקה השתנתה". הסכם הסיוע הנוכחי, שנחתם ב-2016, עומד על כ-38 מיליארד דולר לעשור ומסתיים ב-2028. השילוב בין חשש מסנקציות בנקאיות לבין אובדן אפשרי של הסיוע מעלה שאלות לגבי מסגרת התקציב, דירוג האשראי ועלות הגיוס של המדינה בשנים הקרובות.
