"הרבה יותר קשה ללמד סקרנות, עצמאות מחשבתית ורצון ללמוד"

האם בשנים האחרונות חלה ירידה או עלייה ברמת עורכי הדין החדשים? מהם הגורמים לכך?

"אני לא חושב שנכון לדבר על ירידה ברמת עורכי הדין הצעירים. אנחנו פוגשים בכל שנה מועמדים מצוינים, עם יכולות גבוהות, שאפתנות ורצון אמיתי ללמוד ולהתפתח. השינוי המשמעותי בעיני הוא לא בהכרח ברמת המועמדים, אלא בדרישות המקצוע ובדרך שבה הם יצטרכו ללמוד אותו.

"בעבר, חלק גדול מהלמידה של עורכי דין צעירים התבסס על משימות משפטיות. היום, כשהטכנולוגיה משנה את אופי המשימות האלה, האחריות שלנו כמשרדים היא לוודא שהדור הבא לא רק יודע להשתמש בכלים החדשים, אלא גם מפתח את החשיבה ושיקול הדעת המשפטי והאסטרטגי שמאחוריהם. עורך דין שמקבל בתוך שניות ניתוח משפטי של סוגייה מורכבת מפלטפורמת AI, צריך לדעת לזהות מתי הניתוח שגוי, מה חסר בו ומה המשמעות שלו עבור הלקוח.

"אפשר ללמוד להשתמש בכלי טכנולוגי חדש בתוך זמן קצר. עם זאת, פיתוח אינטואיציה משפטית, הבנה של האינטרסים של הלקוח והידיעה מתי צריך להפעיל שיקול דעת עצמאי, זה כבר תהליכים  שדורשים ניסיון, הכוונה ועבודה לצד עורכי דין טובים. בעיני, זה אחד האתגרים המרכזיים בהכשרת הדור הבא. זו אחריות משמעותית שמוטלת על המשרדים".

האם אתם מעדיפים בוגרי אוניברסיטאות או בוגרי מכללות בקבלה להתמחות? האם אתם מזהים הבדלים ביניהם?

"אנחנו בוחנים את המועמדים לפי היכולות המקצועיות והאישיות שלהם, ולא לפי המוסד שבו למדו. הרקע האקדמי חשוב במיוחד, אבל הוא רק חלק מהתמונה - חשובים גם יכולת החשיבה העצמאית, הסקרנות, היוזמה והמוטיבציה להתפתח.

"אנחנו בהחלט מזהים הבדלים בין מוסדות לימוד, אך לא בהכרח בחלוקה המסורתית בין אוניברסיטאות למכללות. המוסד שבו למד המועמד יכול ללמד אותנו משהו על המסלול שעבר, אבל לא בהכרח מלמד אותנו איזה עורך דין הוא יהיה בעוד חמש שנים. אחד התחומים שבהם השוני בולט כיום הוא האופן שבו מוסדות שונים משלבים כלים טכנולוגיים ובינה מלאכותית בהכשרה המשפטית.

"בהקשר זה, סקר שפרסם השנה Thomson Reuters Institute מצא, כי כמעט שליש מהסטודנטים למשפטים בארה"ב שהשתתפו בו סבורים שמוסד הלימודים שלהם אינו מקנה להם את מיומנויות ה-AI הנדרשות לקריירה העתידית. זה ממחיש עד כמה ההכשרה האקדמית נמצאת בעצמה בתקופת שינוי.

"מבחינתנו, חשוב שהמועמדים יגיעו עם יסודות משפטיים חזקים, אבל אנחנו לא מצפים מהם להגיע עם כל הכלים שיידרשו להם בהמשך הדרך. אנחנו יכולים ללמד מתמחה לעבוד עם מערכת חדשה או להכיר תחום משפטי שטרם התנסה בו. הרבה יותר קשה ללמד סקרנות, עצמאות מחשבתית ורצון ללמוד. אלה הדברים שאנחנו מחפשים כבר בשלב הגיוס, ועל הבסיס הזה אנחנו בונים את ההכשרה המקצועית, לרבות שימוש מושכל בכלי AI. בעולם שבו הידע והטכנולוגיה משתנים במהירות, היכולת ללמוד ולהפעיל שיקול דעת חשובה לא פחות מהידע שאיתו מגיעים ביום הראשון".

• עורך דין דרש 30% מהגבייה, וגם דירות: העליון לא אישר
• "הטיפול בכישרון הופך לצורך קריטי"

מה דעתך לגבי אורך ההתמחות הרצוי?

"אני חושב שיש יתרון להתמחות של שנה וחצי. שנה היא פרק זמן קצר יחסית במקצוע שלנו, במיוחד בתחומים שבהם אנחנו עוסקים, שבהם עסקאות מורכבות ותהליכים משפטיים עשויים להימשך חודשים ארוכים. יש חיסרון מסוים בכך שמתמחה יכול לעבוד במשך חודשים על עסקה מורכבת, להכיר את המסמכים ואת הצדדים, ואז לסיים את ההתמחות לפני שהוא רואה כיצד העסקה הושלמה. דווקא השלבים האחרונים של עסקה, שבהם צריך להתמודד עם מחלוקות, פשרות והחלטות מסחריות, הם לעיתים השלבים המלמדים ביותר.

"התקופה הנוספת מאפשרת למתמחים להעמיק, להיחשף לשלבים שונים של העבודה ולצבור ביטחון ועצמאות. לא מדובר רק בלמידה של עוד נושאים, אלא גם בהזדמנות להבין כיצד הדברים מתנהלים בפועל, מתחילת הדרך ועד לקבלת ההחלטות.

"יחד עם זאת, אפשר בהחלט להכשיר עורכי דין טובים גם בשנה. האחריות שלנו כמשרדים היא לוודא שהתקופה הזו מנוצלת היטב, שהמתמחים משתלבים בעבודה משפטית משמעותית ושהם מקבלים את ההדרכה והליווי הדרושים להם".

מה כולל מסלול ההתמחות אצלכם במשרד?

• סכסוך בעלים בחברת אול-אין לשירותי סלולר וטענות לגניבת פעילות
• ייצוגית של 20 מיליון שקל נגמרה בגמול של 1,600 שקל

"אצלנו המתמחים הם חלק מהצוות המשפטי כבר מתחילת הדרך. הם לא יושבים בצד ומחכים שיתנו להם משימות, אלא משתלבים בעבודה על תיקים ועסקאות, משתתפים בדיונים מקצועיים ונחשפים גם לשיקולים המשפטיים וגם לשיקולים המסחריים שמלווים את העבודה.

"אנחנו עובדים בצוותים קטנים, עם מעורבות ישירה של השותפים. מבחינת המתמחה, המשמעות היא הזדמנות לעבוד באופן שוטף לצד עורכי דין מנוסים, לשאול שאלות, לקבל משוב ולהבין איך מתקבלות החלטות מקצועיות. חלק משמעותי מהעבודה שלנו הוא בינלאומי, כך שהמתמחים נחשפים כבר בשלב מוקדם לעבודה מול לקוחות ויועצים משפטיים במדינות שונות ולסטנדרטים של עבודה משפטית בינלאומית.

"לצד העבודה השוטפת אנחנו מקיימים הכשרות מקצועיות ומלווים את המתמחים גם ברכישת כלים חדשים, לרבות שימוש אחראי בכלי AI. אנחנו לא מצפים שמתמחה יידע הכל ביום הראשון. אנחנו כן מצפים ממנו לגלות אחריות, לשאול שאלות, לחשוב באופן עצמאי ולרצות להשתפר. התפקיד שלנו הוא לתת להם את הכלים ואת ההזדמנות לעשות את זה".

האם יש מקום להעלות את רף הכניסה למקצוע, למשל באמצעות העלאת ציון המעבר בבחינות הלשכה?

"יש חשיבות עליונה לשמירה על רף מקצועי גבוה, אבל אני לא משוכנע שהעלאת ציון המעבר בבחינות הלשכה היא הדרך הנכונה לעשות זאת. אם מחר יחליטו להעלות את ציון המעבר, האם עורכי הדין שייכנסו למקצוע יהיו בהכרח טובים יותר? אני כלל לא בטוח.

"בעיני, השאלה החשובה היא מה הבחינה בודקת ועד כמה היא משקפת את הכישורים הנדרשים מעורך דין. בחינת ההסמכה צריכה להיות מאתגרת, לדרוש בקיאות מעמיקה בדין ולבחון יכולת ניתוח, חשיבה משפטית והפעלת שיקול דעת. דווקא בעידן שבו כלי AI יכולים לספק מידע וניתוחים משפטיים בתוך שניות, חשוב לוודא שעורך הדין יודע לבחון אותם באופן ביקורתי, לזהות טעויות ולהגיע למסקנות באופן עצמאי.

"גם במקצועות חופשיים אחרים, כמו רפואה וראיית חשבון, יש דרישות הסמכה משמעותיות שנועדו לבדוק כשירות מקצועית לפני קבלת הרישיון. אני חושב שגם אצלנו בחינת ההסמכה צריכה לשמש מסננת מקצועית משמעותית, אבל לא באמצעות העלאה שרירותית של ציון המעבר, אלא באמצעות בחינה שבודקת לעומק את היכולות הנדרשות לעיסוק במקצוע.

"הבחינה היא רק חלק מהתמונה. כדי להעלות את הרמה המקצועית, צריך לבחון את מסלול ההכשרה כולו: מה ואיך מלמדים באקדמיה, אילו סוגיות משפטיות הסטודנטים נדרשים לנתח ואיזה ניסיון הם רוכשים בהתמחות. האחריות להכשרת עורכי דין מצוינים אינה מסתיימת באקדמיה או בבחינות הלשכה. היא מוטלת גם עלינו, המשרדים שבהם הדור הבא לומד את המקצוע הלכה למעשה."

מהן ההשלכות של ריבוי עורכי הדין בישראל?

"אני לא חושב שעצם העובדה שיש בישראל הרבה עורכי דין היא בהכרח בעיה. תחרות היא חלק מכל שוק מקצועי, ובמקרים רבים היא גם משפרת את השירות ומחייבת אותנו להשתפר. השאלה החשובה בעיני היא מה רמת ההכשרה שלהם ואיזה שירות הם יודעים להעניק. כשיש הרבה עורכי דין, היכולת להתבלט לאורך זמן תלויה ברמה המקצועית, בניסיון ובמומחיות שכל אחד מביא איתו.

"אנחנו רואים את זה היטב בעבודה עם לקוחות שמנהלים פעילות עסקית מורכבת, לעיתים בכמה מדינות במקביל. הם לא מחפשים רק מי שיכיר את החוק, אלא מי שיידע להבין את העסק שלהם, לזהות בעיות מראש ולעזור להם לקבל החלטות.

"אני מעריך שבשנים הקרובות נראה הבחנה ברורה יותר בין שירותים משפטיים שגרתיים, שבהם התחרות על המחיר תהיה משמעותית, לבין תחומים מורכבים שבהם הלקוחות יהיו מוכנים לשלם עבור מומחיות, ניסיון ויכולת להתמודד עם מצבים יוצאי דופן. לכן, בעיני, חשוב יותר להשקיע באיכות ההכשרה שלהם ובהתפתחות המקצועית לאורך הקריירה, ופחות בעיסוק במספר עורכי הדין שנכנסים למקצוע".

עו"ד אמנון אפשטיין (צילום: תמר בר-שי)