מנדלבליט: גורם מטעם ארי הרו מסר את הקלטות נתניהו-מוזס במו"מ לעדות מדינה

גורם מטעמו של ארי הרו מסר לפרקליט המדינה דאז, שי ניצן, את הקלטות השיחות בין בנימין נתניהו לנוני מוזס, שהובילו לכתב האישום בתיק 2000. כך אומר היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, בהמשך עדותו במשפט נתניהו.

מנדלבליט סיפר: "פרקליט המדינה פנה אלי ואמר שנציג של ארי הרו יצר קשר ואמר שיש לו חומר משמעותי להעביר אליו. הוא אמר שעל בסיס זה יש כוונה להיכנס למו"מ לעדות מדינה. הוצג בפני התמליל ושמענו את שתי ההקלטות, ובעקבות זאת הוחלט לערוך דיון פנימי אצלנו ושם הוחלט על בדיקה בעניין.

"מאוד התלבטתי לגבי המשמעות של ההקלטה הזאת. זה בהחלט מקים חשד לעבירות שוחד משני הצדדים, אבל חשבתי שלאור העובדה שנתניהו יזם את ההקלטה, לא בטוח האם הוא רצה שזה יתממש – לא שמשפטית זה מכריע. אין התלבטות האם התיק הזה מקים חשד לעבירה".

לפני כן העיד מנדלבליט על תחילת החקירה בתיק 1000. "היו טענות על זיוף פריימריז מול משה פייגלין ומימון כפול לבחירות, ביביטורס של מימון נסיעות לחו"ל, קבלת טובות הנאה מאנשי עסקים. היה חשד שעוד לא הגיע לרמה של חשד סביר ואישרתי לבדוק. עוד לפני כן היה תיק 2000 - הקלטת השיחה שמעוררת חשד.

"כל הדברים האלה היו בשלב של בדיקה. יצאו לדרך במצב של חשד, שאני סברתי באותו זמן שהוא לא מצדיק חקירה שלמה, אלא בשלב זה בדיקה, צריכים לחזור אלי עם מה שמוצאים ועל בסיס זה מקבלים החלטה. לשמחתי נושאי הבחירות הופרכו, ולעומת זאת החשדות האחרים היה אישור להמשיך לבדוק אותם, עדיין לא חקירה. שלב החקירה מגיע אחרי העדות של הדס קליין. מה שמעורר חשד הוא שמדובר בקו אספקה לפי דרישה ולא בצורה ספוראדית".

מנדלבליט אישר, כי לא ידע שכבר ב-2011 נבדק עניין ביביטורס והיועץ המשפטי שלפניו, יהודה וינשטיין, החליט ב-2014 שלא לפתוח בחקירה. עוד אישר, כי לא ידע שראש לה"ב דאז, רוני ריטמן, טען שנתניהו תפר את תיק הטרדות המין בו נחשד. לדבריו, לא ידע על כך שהעיתונאי בן כספית מסר למשטרה מידע נגד נתניהו.

מנדלבליט אמר, כי "זה לא מצב שבאים ואומרים: חלמתי בלילה ותאשר בדיקה. תמיד יש משהו שעולה אגב דבר אחר או בדרך אחרת, ואז צריך לעצור ולהביא את זה ליועץ כדי לקבוע האם להמשיך". השופט משה בר-עם שאל האם הכוונה למידע שעולה אגב נושא אחר או מתקבל מצדדים שלישיים, ומנדלבליט השיב בחיוב.

לפני כן התנהל ויכוח עז בין התביעה להגנה, לגבי רצונו של הסניגור עמית חדד לחקור את מנדלבליט לגבי מניעיו בהגשת כתב האישום. ההגנה טענה, כי מדובר בשאלות רלוונטיות - בעוד התביעה טענה, כי לא ייתכן לשאול תובע על שיקוליו.

התביעה התנגדה נקודתית לשאלה האם מנדלבליט אמר לראש צוות התביעה בתיק 4000, יהודית תירוש, כי נתניהו עלול לחולל הפיכה משטרית. לאחר התייעצות ממושכת החליטו השופטים: "קיים קושי מהותי בחקירת תובע על מניעיו להגשת כתב אישום. טענה על שיקולים זרים יכולה לבסס טענה להגנה מן הצדק. האיזון הוא לאפשר שאלות במשורה בנושא, לאחר הנחת התשתית העובדתית. ההחלטה בהתנגדות תינתן לאחר שנשמע את התשתית".

• מנדלבליט: האזהרה לנתניהו בחקירותיו במשטרה - "ניסוח פתלתל"
• מנדלבליט: לא הושפעתי מלחצים כלשהם בהחלטות בתיקי נתניהו