
בנקאי בכיר הגיש לביהמ"ש חוות דעת שזורה בפברוקי AI
אבי בזורה, לשעבר מנכ"ל בנק ירושלים ודירקטור בבנק לאומי, ציטט פסיקה וספר שאינם קיימים והפנה בצורה שגויה לסעיפים בחוק. בית המשפט מחק את חוות הדעת
הבנקאי הבכיר אבי בזורה הגיש לבית משפט השלום בנוף הגליל חוות דעת ובה שורה של פברוקי בינה מלאכותית. בזורה היה בעבר מנכ"ל בנק ירושלים, דירקטור בבנק לאומי ויו"ר חברת האשראי החוץ-בנקאי גיבוי (שקרסה). מאז 2024 הוא מנכ"ל חברת Pai Pay פיננסים. השופטת שאדן נשאף אבו-אחמד החליטה בצורה חריגה להוציא את חוות דעתו מתיק בית המשפט.
עופר אברגל תובע 360,000 שקל מעו"ד ליטל מרדכי, בטענה שהתרשלה בתפקידה כנאמנת והעבירה סכום זה לחשבון בת-זוגו לשעבר, עדנה יעקב, במקום לחשבונו שלו. מרדכי שלחה הודעת צד ג' לבנק מזרחי-טפחות ולבנק מרכנתיל דיסקונט, והגישה את חוות דעתו של בזורה. נשאף אבו-אחמד מתארת אותה:
"בחלק א' מובאת סקירה של הרקע הכללי ותמצית העובדות המשמעותיות לפרשה, כפי שאלו נמסרו למומחה על ידי הנתבעת ובא-כוחה ועל בסיס מסמכים שונים אותם בחן המומחה. חלק ב' מוקדש לבחינת המדיניות והרגולציה הבנקאית, תוך סקירת הרקע לקביעת אחריות הבנקים בניהול חשבונות נאמנות ודרכי יישומו של חוק שירותי תשלום במערכת. בחלק ג' מפרט המומחה את שרשרת הכשלים, הליקויים והמחדלים המקצועיים שאפיינו את התנהלותם של הבנקים המעורבים בהעברת הכספים, לשיטתו, בעוד שחלק ד' והאחרון של חוות הדעת מציג סיכום תמציתי של הדברים ופירוט מסקנותיו של המומחה".
את "הלכת אהרוני" לא ניתן לאתר
בין היתר כתב בזורה: "בפסק דין של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בפני כבוד השופטים דנציגר, זילברטל ושהם בתאריך 16.1.14 בעניין ערעורי בנק הפועלים על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א 1793/04 שניתן ע"י השופט קרת-מאיר ביום 1.2.2011 והמשיבים עו"ד רון נעים וחברת סולכור חברה לשיווק וקניות בע"מ קבע בית המשפט אחריות רחבה על הבנק בו מתנהל חשבון הנאמנות.
"... בספרו 'משפט מסחרי' כתב פרופ' ריקרדו בן-אוליאל על חובת הנאמנות של המערכת הבנקאית: 'יש הבדל מהותי בין חובת הנאמנות על פי פס"ד צבאח ובין חובת הנאמנות על פי הדין האנגלי'. ובתום כל אלה הוסיף 'המסקנה המשפטית היא שבנקים מחוייבים לנהוג על בסיס שלושה עקרונות: א. חובת תום הלב לפי סע' ..לחוק... ב. חובת הזהירות לפי פק'... חובת הנאמנות לפי הפסיקה".
מרכנתיל טען שבפסקאות אלו ובמקומות נוספים הסתמך בזורה על הזיות AI. נאשף אבו-אחמד אומרת, כי בדקה בעצמה את חוות הדעת ומצאה, כי ת"א 1793/04 אינו עוסק בסוגייה אליה מתייחס בזורה; המספר הנכון הוא בש"א 13023/07 שניתן בידי בית המשפט המחוזי ולא בידי בית המשפט העליון. בזורה גם הפנה לספר של בן-אוליאל שאינו קיים; ול"הלכת אהרוני" (ע"א 136/14) שגם אותה לא ניתן לאתר. בזורה הפנה בצורה שגויה לשורה של סעיפים בחוק שירותי תשלום. נאשף אבו-אחמד מציינת, כי מרדכי הייתה אמורה להגיש את התייחסותו של בזורה לטענות נגד חוות דעתו, אך לא עשתה זאת.
חלפה העת לגלות סבלנות
נאשף אבו-אחמד אומרת: "הגשת חוות דעת מומחה המבוססת על מקורות בדיוניים, חקיקה מסולפת ופסיקה שאינה קיימת, מהווה הטעיה חמורה של ביהמ"ש ושימוש לרעה בהליכי משפט, בין אם היא מוגשת על ידי אנשי מקצוע שהם עורכי דין, ובין אם היא מוגשת על ידי רשות מינהלית או על ידי בעלי הדין עצמם.
"לדעתי, גישה זו רלוונטית גם לאנשי מקצוע נוספים בהליך המשפטי לרבות מומחה מטעם בעל דין המגיש חוות דעת מטעמו לביהמ"ש, ובמצב כזה אין להמתין עד לשמיעת הראיות בתיק לתקיפתה של חוות הדעת המוגשת באופן האמור. לפיכך, הגשת חוות דעת המבוססת על הזיות של בינה מלאכותית מהווה פגם מהותי, המצדיק את הוצאתה המיידית מהתיק עוד לפני שלב ההוכחות. כידוע, חלפה העת לגלות סבלנות כלפי כתבי בי-דין שגויים הנובעים משימוש בלתי מבוקר בבינה מלאכותית, ועל הפונים לבתי המשפט מוטלת החובה לבדוק בקפדנות כי התקדימים והאסמכתאות שהם מציגים אכן קיימים במציאות".
נאשף אבו-אחמד מסכמת: "משנמצא כי לב חוות הדעת והנספחים המצורפים אליה נשענים על 'הזיות בינה מלאכותית' מובהקות ועל עיוות מוחלט של לשון חוק שירותי תשלום, פסיקה שאינה קיימת או פסיקה המוצגת באופן מעוות, אין היא יכולה לשמש כראיה בהליך. שזירת מקורות פיקטיביים אלה שוללת מחוות הדעת כל ערך מקצועי, מאיינת את מהימנותה כליל, מקשה על ניהול הליך ענייני בפלוגתאות שבתיק, ומחייבת את הוצאתה המלאה מן התיק". מרדכי חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל.
- 1.שביט 19/10/2026 10:13הגב לתגובה זוהוסר