ממתקים בזמן אנטיביוטיקה? מעקב אחרי 9,419 ארוחות מצא שהמעי נפגע יותר
אנטיביוטיקה היא מהתרופות הנפוצות בעולם, והיא מצילה חיים. אבל היא לא מבחינה בין חיידקים: יחד עם החיידק שגרם למחלה, היא פוגעת גם בחיידקים המועילים שחיים במעי ועוזרים לעכל מזון ולתמוך במערכת החיסון. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature מצא שמה שאוכלים בזמן הטיפול יכול להשפיע על גודל הנזק. חוקרים מבית החולים לסרטן ממוריאל סלואן קטרינג, מאוניברסיטת ניו יורק וממרכז סיטי אוף הופ בקליפורניה רשמו כל פריט מזון ב-9,419 ארוחות שאכלו 173 מטופלים מאושפזים, ומצאו שסוכר שנאכל סביב טיפול אנטיביוטי נקשר לפגיעה קשה יותר בחיידקי המעי.
"עכשיו, כשאנחנו לומדים שהנזק הנלווה של אנטיביוטיקה למיקרוביום קשור לבעיות בריאות ארוכות טווח, חשוב לזהות גורמים שמצמצמים את הסיכונים האלה", אמר ד"ר יונס שלוטר, פרופסור חבר למיקרוביולוגיה באוניברסיטת ניו יורק ומהחוקרים הבכירים במחקר. "המחקר שלנו, שהתבסס על יותר מ-9,000 ארוחות מתועדות, מרמז ששינוי בתזונה בזמן האנטיביוטיקה ואחריה, ובמיוחד הפחתה של ממתקים, יכול לעזור בזה".
למה דווקא מטופלים בהשתלת מח עצם
המשתתפים היו חולי סרטן דם שעברו השתלה של תאי גזע בממוריאל סלואן קטרינג. מטופלים כאלה מאושפזים בדרך כלל כמה שבועות, ובמהלכם מקבלים כימותרפיה ואנטיביוטיקה. התזונה שלהם משתנה מאוד, והמיקרוביום, אוכלוסיית החיידקים במעי, נפגע אצלם קשות. במצב כזה חיידקים מזיקים כמו אנטרוקוקוס פאציום מתרבים בקלות, כי שאר המערכת האקולוגית במעי כמעט נהרסה. בדרך כלל אנטרוקוקוס חי במעי בכמויות קטנות ולא גורם נזק, והבעיה מתחילה כשהוא משתלט על המעי ומשם עלול לחדור לזרם הדם. מבחינת החוקרים, זו גם קבוצה נוחה למחקר: הם מקבלים אנטיביוטיקה לעתים קרובות, וכשהם מאושפזים אפשר לתעד במדויק כל מה שהם אוכלים.
הצוות רשם את התפריט בכל ארוחה ואסף דגימות צואה כמעט כל יום, ולדברי החוקרים זה אחד המחקרים הגדולים והמפורטים מסוגו עד היום. ל-158 מהמטופלים היו דגימות חוזרות לאורך זמן, ועליהן הפעילו החוקרים מודל סטטיסטי בייסיאני, שיטה שמעריכה איך כל קבוצת מזון משפיעה על השינויים במיקרוביום לאורך הימים, תוך התחשבות בתרופות ובגורמים אחרים. מכל קבוצות המזון, זו שבלטה הייתה ממתקים וסוכרים.
מה מצאו אצל המטופלים ובעכברים
הנתון המרכזי: על כל 100 גרם סוכר שנאכלו ב-48 השעות שלפני הטיפול האנטיביוטי, נמדדה ירידה נוספת של 21% בגיוון החיידקים במעי. המדד הזה, שנקרא גיוון אלפא, בודק כמה סוגים שונים של חיידקים חיים במעי. גיוון גבוה נחשב לסימן למעי בריא, כי קהילה מגוונת של חיידקים מתנגדת טוב יותר להשתלטות של חיידקים מזיקים. השילוב של אנטיביוטיקה ותזונה מתוקה נקשר גם להתפרצות של אנטרוקוקוס פאציום, חיידק שגורם לזיהומים שקשה לטפל בהם.
כדי לבדוק אם מדובר בקשר מקרי, החוקרים עברו לעכברים. עכברים שקיבלו את האנטיביוטיקה ביאפנם יחד עם תוספת של סוכר רגיל, סוכרוז, הראו התרבות חריגה של אנטרוקוקוס: ביום השלישי אוכלוסיית החיידק במעי הייתה גדולה פי 16.3, וביום השישי העומס היה גבוה פי 33.4. לפי המאמר, הסוכר גם האריך את תקופת ההשתלטות של החיידק אחרי הטיפול.
"המיקרוביום הופך לגורם חשוב בטיפול בסרטן", אמר ד"ר מרסל ואן דן ברינק, מנהל רפואי בכיר במרכז סיטי אוף הופ ומהחוקרים הבכירים במחקר. "אצל מטופלים שעוברים טיפולים אינטנסיביים כמו השתלת מח עצם, לגיוון הבריא של חיידקי המעי יכולות להיות השלכות חשובות על התוצאות".
"במיוחד אצל חולי סרטן דם, פגיעה במיקרוביום קשורה לתוצאות גרועות יותר, כולל תמותה וזיהומים", אמר ד"ר ג'ונתן פלד, סגן מנהל המרכז לממאירויות המטולוגיות בממוריאל סלואן קטרינג וחוקר בכיר נוסף במחקר. "הצעד החשוב הבא יהיה לתכנן ניסויים קליניים שיבדקו אם שינויים קצרים בתזונה יכולים לשפר את התוצאות אצל המטופלים". הקבוצה של פלד כבר הראתה בעבר, במחקר שפורסם ב-2020 בכתב העת NEJM על יותר מ-1,300 מושתלים, שגיוון נמוך של חיידקי המעי סביב ההשתלה נקשר לתמותה גבוהה יותר.
מה המחקר עדיין לא מוכיח
אצל בני האדם מדובר במחקר תצפיתי. הוא מראה שמטופלים שאכלו יותר מתוקים סביב האנטיביוטיקה סבלו מפגיעה גדולה יותר במיקרוביום, אבל לא מוכיח שהסוכר עצמו גרם לה, ובטח לא שהפחתת סוכר מונעת זיהומים או משפרת את ההחלמה. הניסוי בעכברים מחזק את הכיוון, אבל עכברים הם לא בני אדם. גם האוכלוסייה מאוד מיוחדת: חולי סרטן מאושפזים, שמקבלים כימותרפיה ואנטיביוטיקה רחבת טווח. אדם בריא שלוקח שבוע אנטיביוטיקה נגד דלקת גרון נמצא במצב שונה לגמרי, והמחקר לא בדק אותו.
- למה כל כך קשה לשנות הרגלי אכילה? ניסוי של אוניברסיטת ייל מצא הטיה מפתיעה במוח
- מזון אולטרה-מעובד ופגיעות שקטות במוח: מה מצאו סריקות MRI של כ-8,800 בני 35 עד 69
"העבודה החדשה מזהה סוכרים מהתזונה כגורם שמגביר את הפגיעה של אנטיביוטיקה במיקרוביום, כנראה כי החיידקים העלולים להזיק ששורדים את האנטיביוטיקה נהנים מהסוכרים ומשתמשים בהם כדי להתרבות", אמר ויליאם ג'וגיה, דוקטורנט במעבדה של שלוטר ומחבר שני במאמר. "אבל אם הסוכר מזין את האנטרוקוקוס ישירות, מחליש את החיידקים המתחרים או פועל בדרך אחרת, את זה עוד צריך לברר".
100 גרם סוכר הם כ-25 כפיות, כמות גדולה בהרבה ממה שארגון הבריאות העולמי ממליץ לצרוך ביום. המחקר מומן ברובו על ידי המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית וקרנות מחקר. שלוטר הגיש בקשות לפטנטים בתחום המיקרוביום ומחזיק במניות בחברת Jona Health, ולפי ההודעה הקשרים האלה מנוהלים לפי כללי האוניברסיטה.
מה אפשר לעשות כבר עכשיו
אין עדיין המלצה רשמית לגבי תזונה בזמן אנטיביוטיקה, והחוקרים עצמם מבקשים ניסויים מסודרים לפני שקובעים כללים. מה שבטוח הוא שאין להפסיק או לקצר טיפול אנטיביוטי בגלל המחקר הזה, ושכל שינוי משמעותי בתזונה של מטופל מאושפז צריך להיעשות עם הצוות הרפואי. מצד שני, הורדה של ממתקים ומשקאות ממותקים היא צעד שמומלץ ממילא, והמחקר מוסיף לה סיבה אפשרית נוספת בימים של טיפול. שלוטר מדבר במפורש על התקופה שבזמן האנטיביוטיקה וגם אחריה. המיקרוביום זקוק לזמן כדי להתאושש, ולפי ההסבר של החוקרים, בימים האלה החיידקים ששרדו את התרופה יכולים לנצל את הסוכר כדי להתרבות. המחקר מצטרף לגל עבודות על הקשר בין התזונה, חיידקי המעי והבריאות. להרחבה: האם חיידקי המעי משפיעים על מצב הרוח, ומה ידוע על בני אדם.
הסוכר כבר נמצא בלב מדיניות הבריאות בעולם ובישראל, ממיסוי משקאות ממותקים ועד סימון מזונות. להרחבה: מס הסוכר בוטל לפני שלוש שנים, ומה זה עשה למחירים. בינתיים, החוקרים בניו יורק מתכננים את השלב הבא: ניסוי שבו חלק מהמטופלים יקבלו תפריט דל בסוכרים פשוטים בזמן הטיפול, כדי לבדוק אם המעי שלהם ישמור על יותר גיוון ואם זה יתבטא בפחות זיהומים.
