שמן הדגים הגיע למוח, הזיכרון נשאר במקום: ניסוי של שנתיים ב-365 מבוגרים
תעשיית תוספי שמן הדגים נשענת על הבטחה פשוטה: חומצות שומן מסוג אומגה 3 משתתפות בבניית הקשרים בין תאי העצב, ולכן כמוסה קבועה אמורה לעזור למוח לשמור על חדות. בארה"ב לבדה מוציאים על תוספים כאלה יותר ממיליארד דולר בשנה. ניסוי קליני מאוניברסיטת דרום קליפורניה (USC) בדק את ההבטחה הזאת בצורה ישירה במיוחד, וקיבל תוצאה כפולה: החומר אכן מגיע למוח, אבל הזיכרון של מי שנטלו אותו נשאר ברמה של מי שקיבלו כמוסת דמה.
בניסוי השתתפו 365 גברים ונשים בגילים 55 עד 80, בלי דמנציה, שאוכלים מעט מאוד דגים וצורכים פחות מ-200 מיליגרם DHA. לכל אחד מהם היה לפחות גורם סיכון אחד לדמנציה, כמו השמנה או חוסר פעילות גופנית. הגיל הממוצע עמד על כ-66, ו-58% היו נשים. כמחצית, 47%, נשאו את הגרסה APOE4 של הגן, גורם הסיכון הגנטי החזק ביותר לאלצהיימר שמופיע בגיל מבוגר. המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות: האחת קיבלה 2 גרם DHA, חומצת האומגה 3 המרכזית במוח, והשנייה קיבלה כמוסת דמה, לאורך שנתיים.
הצעד הראשון היה לבדוק אם החומר בכלל עובר את הדרך מהקיבה אל המוח. 181 מהמשתתפים הסכימו לעבור ניקור מותני, והחוקרים מדדו אצלם את רמות ה-DHA בנוזל השדרה. אחרי חצי שנה עלה הריכוז בכ-17% בממוצע בקבוצת התוסף, ובקבוצת הדמה הוא נשאר כמעט ללא שינוי. מבחינה ביוכימית, התוסף עשה את מה שמצופה ממנו. בד בבד, האבחון של אלצהיימר עצמו מתקצר ומתייעל, כפי שמראה בדיקת הדם שמזהה את המחלה בדיוק של כ-90%, וזה עשוי להקל על ניסויים כאלה בעתיד.
הבעיה התגלתה בשלב הבא. במבחני זיכרון וחשיבה שנערכו בתחילת הניסוי ובסופו, קבוצת התוסף השיגה תוצאות דומות לקבוצת הדמה. גם סריקות המוח הראו קצב הצטמקות דומה של ההיפוקמפוס, האזור שאחראי על זיכרון ומשמש סמן מקובל להזדקנות המוח ולסיכון לאלצהיימר. נשאות APOE4 לא שינתה את התוצאה, ושיעור תופעות הלוואי היה דומה בשתי הקבוצות. נדגיש שכ-38% מהמשתתפים פרשו לאורך הדרך, בעיקר בגלל מגפת הקורונה, וזה מקטין את העוצמה הסטטיסטית של הניסוי. המחקר פורסם בכתב העת eBioMedicine.
הממצא מצטרף לתוצאה דומה מניסוי VITAL הגדול, שנוהל בבית החולים בריגהם והנשים ובבית הספר לרפואה של הרווארד. שם קיבלו יותר מ-4,200 מבוגרים בני 60 ומעלה גרם אחד של אומגה 3 ימית, מתוכו 840 מיליגרם EPA ו-DHA, או כמוסת דמה. במעקב של שנתיים עד שלוש שנים, התוסף לא האט את הירידה הקוגניטיבית, אף שרמות האומגה 3 בדם עלו. המאמר, בהובלת ג'ה קאנג, פורסם בכתב העת Alzheimer's & Dementia.
הצוות של USC, בהובלת ד"ר חוסיין יאסין, מנהל המרכז לבריאות מוח מותאמת אישית באוניברסיטה, מנסה להבין למה החומר מגיע למוח ובכל זאת נשאר בלי השפעה נראית. אחת ההשערות היא שהמוח מעבד אומגה 3 בצורה שונה אצל אנשים עם בעיות בריאות, דפוס תזונה מסוים, רקע גנטי או גיל מבוגר. השערה אחרת היא שאומגה 3 פועלת טוב יותר כחלק מתפריט ים תיכוני שלם, שנקשר בעבר לסיכון נמוך יותר לאלצהיימר, ופחות כתוסף בודד. הכיוון הזה מתיישב עם המחקר שמצא כי עשרה דפוסי תזונה שונים נקשרו להזדקנות ביולוגית איטית יותר.
מבחינת הצרכן, מדובר בעוד סימן לכך שתוסף בודד מתקשה להחליף הרגלים רחבים. החוקרים עצמם מציינים פעילות גופנית סדירה, שינה טובה ותזונה מאוזנת כדרכים העיקריות שבהן אפשר להשפיע על הסיכון. עם זאת, הניסוי בדק אנשים בלי פגיעה קוגניטיבית, ולכן ייתכן שאצל מי שכבר מתחילים לאבד זיכרון התוצאה תהיה שונה.
הצעד הבא, לפי הצוות, הוא פיתוח תרופות שיעזרו למוח לנצל טוב יותר את חומצות השומן שכבר מגיעות אליו, וניסויים באנשים עם ירידה קוגניטיבית קלה או אלצהיימר בשלב מוקדם. שילוב של DHA עם טיפולים אחרים הוא כיוון נוסף. במקביל נבחנות במעבדות גישות שונות לגמרי, כמו אנזימים שתוכננו במחשב וחותכים חלבונים של אלצהיימר ו-ALS.
להרחבה:
רק דקירה קטנה: בדיקת דם פשוטה יכולה לזהות אלצהיימר בדיוק של 90% - יותר מאשר מומחים
עשר דיאטות, תוצאה דומה בהאטת ההזדקנות
מספריים מולקולריים: אנזימים שתוכננו במחשב חתכו חלבונים של אלצהיימר ו-ALS
