מאבק השליטה באלרון עובר לדירקטוריון: ליסיה בכר מנוח הוחלפה, דן הוז חוזר כיו"ר זמני
דן הוז, מי שעמד בראש אלרון בתקופה שבה החברה הייתה בידי דסק"ש, חוזר לכיסא היו"ר, הפעם כיו"ר זמני. המינוי נולד מתוך מהלך חריג: דירקטוריון חברת ההשקעות החליט ברוב קולות להעביר מתפקידה את ליסיה בכר מנוח, שכיהנה כיו"ר מאז שקבוצת אריאלי השתלטה על החברה. את הבקשה לכנס את הישיבה הגישו שני דירקטורים מטעם בעלת השליטה, אוון רנוב ואריק בנטוב, שהם גם שותפיה של בכר מנוח בשליטה.
המבנה הזה הוא לב הסיפור. אריאלי אי.אל, החברה שדרכה נרכשה השליטה, מחזיקה כ-58% ממניות אלרון, ושלושת השותפים מחזיקים בה בחלקים שווים, כשליש כל אחד. כלומר, שניים מהשלושה הצביעו נגד השלישית, והדירקטוריון, שבו שבעה חברים ומהם ארבעה עצמאיים, אישר את ההצעה. בכר מנוח נשארת בדירקטוריון כדירקטורית מן המניין.
טענות לניגוד עניינים, ותשובה של "טובת החברה"
לפי הדיווח של אלרון לבורסה, בכר מנוח העלתה בישיבה, בכתב ובעל פה, טענות על עיתוי ההחלטה, על ניגוד עניינים ועל שיקולים זרים של שני הדירקטורים. רנוב ובנטוב דחו את הטענות ואמרו שהמניעים שלהם עסקיים ונשענים על שיקולי טובת החברה. בכר מנוח כבר שלחה מכתב התראה לפני נקיטת הליכים, כך שייתכן שהמחלוקת תגיע לבית המשפט.
יחד עם החלפת היו"ר הצטרפו לדירקטוריון שני חברים חדשים: עידו הלר, לשעבר שותף בכיר ב-PwC ישראל, שמונה כדירקטור בלתי תלוי, ועורך הדין יניב רוג, שמכהן בדירקטוריונים בקבוצת אלון רבוע כחול. האסיפה הכללית של אלרון, שכונסה להיום, אמורה לאשר את דנה גרנר, לשעבר סמנכ"לית הכספים של סלברייט, כדירקטורית חיצונית לשלוש שנים. היא מחליפה את רונית ריץ-בואנו, שסיימה את כהונתה.
החוב שמאחורי הסכסוך
השורש של המשבר נמצא אצל בעלת השליטה ולא אצל אלרון עצמה. אריאלי השלימה בספטמבר 2024 את רכישת כ-58% ממניות החברה מידי דסק"ש, תמורת כ-53 מיליון דולר. חלק מהעסקה מומן בהלוואה של כ-90 מיליון שקל מהפניקס בית השקעות, שבת האם שלו היא הפניקס, ומניות אלרון שועבדו כבטוחה.
כל עוד המניה החזיקה מעמד, החוב נראה סביר מול שווי הבטוחה. אבל מניית אלרון ירדה בכמחצית בשנה האחרונה, ושווי השוק של החברה עומד היום על כ-150 מיליון שקל. לפי זה, חבילת השליטה שווה כ-90 מיליון שקל, בערך כגובה ההלוואה המקורית. כך הופרו אמות המידה הפיננסיות של ההלוואה, והפניקס דרשה פירעון, הזרמת הון או מימוש המניות המשועבדות. הרקע המלא מופיע בכתבה אריאלי מחפשת פתרון לחוב - ומה יקרה לשליטה באלרון?
בהמשך גייסו שניים מהשותפים כ-20 מיליון שקל והעבירו אותם להפניקס, וכך קטן החוב ונקבעה ארכה עד סוף אוקטובר. היתרה עדיין פתוחה, והחודש מתקרב לסיומו. רנוב ובנטוב טענו בעבר שבכר מנוח התנגדה למתווה ההסדר וניסתה לקדם מכירה של המניות המשועבדות לגורם שלישי במחיר נמוך. היא, מנגד, הגישה תלונה במשטרה וטענה שהשניים איימו עליה ועל משפחתה.
מה עובר על בעלי המניות מהציבור
לציבור יש כ-36% ממניות אלרון, ולגופי הפניקס עוד כ-5%. בחברה שבה בעלת השליטה ממנפת את מניותיה, כל ירידה במניה מגדילה את הסיכוי למימוש הבטוחה ולהחלפת שליטה, והסכסוך בין השותפים מוסיף לכך אי ודאות סביב הניהול.
התזמון רגיש גם בגלל האסטרטגיה. תחת בכר מנוח הסיטה אלרון את המיקוד ממכשור רפואי ותוכנה, התחומים שבהם רשמה בעבר אקזיטים כמו גיוון אימג'ינג וקרטיהיל, אל דיפנס טק, דיפ טק וסייבר, בשיתוף עם רפאל. החברה מימשה שש החזקות וביצעה כ-20 השקעות חדשות בהיקף של כ-12 מיליון דולר, וחילקה דיבידנדים של כ-30 מיליון דולר בשנתיים. במקביל אישרה תוכנית רכישות דרך RDC, החברה המשותפת לה ולרפאל, שעשויה להגיע עם השותפים לעד 300 מיליון דולר בחברות דיפנס טק.
- אריאלי מחפשת פתרון לחוב - ומה יקרה לשליטה באלרון?
- אלרון מתרחבת לרכישות בדיפנס-טק: עד 300 מיליון דולר יחד עם רפאל
מכפיל הרווח של אלרון עומד על כ-5, נמוך יחסית לחברת החזקות טכנולוגית, ונראה שהשוק מתמחר בו בין היתר את הסיכון סביב השליטה. השאלה הקרובה היא אם אריאלי תודיע עד סוף החודש על הסדר ליתרת החוב, ומה ייצא ממכתב ההתראה של בכר מנוח. להרחבה על הכיוון שהחברה בחרה: אלרון מסכמת שנה של מימושים ומכוונת לעסקאות נוספות ב-2026.
