התאזרו בסבלנות: הריבית בישראל נקבעת בוושינגטון

החלטת הריבית של בנק ישראל לא הפתיעה אבל גם התחזית שצורפה אליה לא הפתיעה, לפחות את מי שקרא מה שכתבנו כאן כאן וכאן. לפני זמן קצר הנגיד אמיר ירון והוועדה המוניטרית השאירו את הריבית על 3.25%, בהתאם להערכה גורפת בשוק. זה יותר מכל מראה שישראל לא יכולה להתנתק ממה שקורה בעולם, וזאת למרות שהנתונים המקומיים נראים הרבה יותר טוב. אם בארה"ב מעלים ריבית וכל השיח הוא כמה העלאות נוספות יידרשו כדי להשתלט על האינפלציה, אז אל תצפו שהתוואי כאן ישאר ובטוח בקצב אליו התרגלנו.

בתחזית הקודמת, ביולי, בנק ישראל צפה שתי הורדות נוספות שיביאו את הריבית ל-3% ברבעון השני של 2027. אחת מהן אכן כבר התבצעה בספטמבר, אבל בתחזית הנוכחית שקיבלנו הבנק צופה ריבית ממוצעת של 3% רק ברבעון השלישי של השנה הבאה. בתרגום פשוט, עוד הורדה אחת של רבע אחוז בתוך כשנה, וגם ההגעה לרמה הזאת נדחית ברבעון בהשוואה לתחזית הקודמת.

אם נסתכל על הנתונים אנחנו בהחלט יכולים למצוא סיבות להקל עוד מוניטרית. האינפלציה השנתית עומדת על 1.6% בלבד, מדד ספטמבר הפתיע וירד ב-0.5%, מחירי הדירות יורדים והמשק עדיין מתאושש מהשלכות המלחמה. אפילו תחזית האינפלציה לסוף השנה ירדה ל-1.5%.

אלא כפי שפתחנו, הנגיד לא מסתכל, וליתר דיוק לא יכול להתנתק מהקורה בחו״ל. בארה"ב הפד כבר העלה את הריבית לטווח של 3.75%-4%, והאינפלציה בספטמבר טיפסה ל-3.7%. בתחזיות האחרונות של בכירי הפד הריבית צפויה לעמוד על 4.1% גם בסוף 2027. היינו, בארה"ב לא רק שלא מדברים על הורדות, אלא על ריבית גבוהה לאורך זמן ואפשרות להעלאות נוספות.

וכאן בדיוק הבעיה של בנק ישראל. פער הריביות כבר נוטה לטובת הדולר, והורדות נוספות בישראל עלולות להרחיב אותו וללחוץ על השקל. זה לא תרחיש תיאורטי: מאז החלטת הריבית הקודמת השקל נחלש ב-3.1% מול הדולר. שקל חלש מייקר את היבוא ועלול להחזיר את האינפלציה כלפי מעלה. תוסיפו לזה נפט סביב 110 דולר לחבית, לעומת כ-72 דולר בתחזית הקודמת, ותקבלו סביבה שונה לחלוטין מזו שאפשרה לבנק להוריד ריבית בחודשים האחרונים.

ומעל לכל יש גם את ההיבט הפוליטי. הבחירות בשבוע הבא יקבעו את המדיניות הפיסקלית של הממשלה הבאה, ותקציב 2027 עוד יצטרך להתמודד עם הוצאות הביטחון והגירעון. מעבר לאי-הוודאות הכלכלית, יש גם עניין של עיתוי. הורדת ריבית ימים ספורים לפני הבחירות יכולה להתפרש כניסיון להשפיע עליהן. נכון, היו בעבר החלטות ריבית סמוך לבחירות, ב-2006 סטנלי פישר אפילו העלה את הריבית יום לפני ההצבעה. אבל הפעם מדובר בבחירות מקוטבות במיוחד, וכל החלטה חריגה - ובניגוד לציפיות בשוק - עלולה להיצבע פוליטית. למה שהנגיד יכנס לפינה הזאת, כשגם השיקולים הכלכליים תומכים בהמתנה?

הנגיד פעל היום בדיוק כפי שהיה צפוי וכפי שצריך היה לצפות ממנו. האינפלציה בישראל אמנם נמוכה, אבל הורדת ריבית מתבצעת מתוך שקלול של כל הנתונים. מי שבונה על רצף הפחתות נוסף צריך להתאזר בהרבה סבלנות כי כנראה שזה תלוי יותר בוושינגטון מאשר בירושלים.