רגע לפני הבחירות. האם הריבית תרד?
בנק ישראל יפרסם ביום רביעי ב-16:00 את החלטת הריבית האחרונה לפני הבחירות של יום שלישי הבא. הריבית עומדת על 3.25%, ורוב הכלכלנים מעריכים שכך היא גם תישאר, אף שמדד ספטמבר השאיר מקום להורדה נוספת. מה שעשוי לעכב את אמיר ירון וחברי הוועדה הוא בעיקר מה שקורה בעולם ובשוק הנפט, הרבה יותר מהקרבה לקלפי.
מדד ספטמבר ירד ב-0.5%, יותר מהירידה של 0.3%-0.4% שציפו לה החזאים. בגלל השוואה לחודש חלש אשתקד, האינפלציה השנתית דווקא טיפסה מעט, מ-1.5% ל-1.6%, והיא קרובה לגבול התחתון של יעד 1%-3%. סעיף התחבורה הוזל ב-2.5%, אבל שכר הדירה עלה ב-0.4% והירקות קפצו ב-6.6%. בבנק ירצו לראות אם הירידה מחזיקה גם בחודשים הבאים, ובעיקר מה קורה במחירי השירותים ובציפיות.
מחירי הדירות ממשיכים לרדת. במדד של יולי-אוגוסט נרשמה ירידה של 0.6% לעומת התקופה הקודמת, ו-1.8% בהשוואה שנתית. המדד הזה אינו חלק ממדד המחירים לצרכן, אבל הוא מעיד על ביקוש חלש ועל משקי בית שמתקשים לשאת בעלות המימון. שכר הדירה, שכן נכלל במדד, ממשיך לטפס.
מתחילת השנה הורידה הוועדה את הריבית ארבע פעמים, ברבע אחוז בכל פעם, מ-4.25% ל-3.25%. ההורדה האחרונה, בתחילת ספטמבר, עברה ברוב של ארבעה מול אחד, והפרוטוקול שפורסם אחריה הראה שהחבר המתנגד העדיף לחכות ולבדוק איך ההורדות הקודמות והתייקרות המימון בעולם משפיעות על המשק. מאז האינפלציה המקומית התמתנה, אבל הסיכונים מבחוץ גדלו.
הידעת?מי בעצם מצביע על הריבית בבנק ישראל?
האינפלציה בארה"ב טיפסה בספטמבר ל-3.7%, מ-3.4% בחודש הקודם, בעיקר בגלל זינוק של 9.1% במחיר הבנזין. מדד הליבה עלה ל-2.6%. הפד כבר העלה את הריבית בספטמבר לטווח של 3.75%-4%, והשוק מתמחר אפשרות שהיא תישאר גבוהה זמן רב. הפער בין הריבית כאן לזו שבארה"ב כבר מטה את הכף לטובת הדולר. הורדה נוספת בישראל עלולה להרחיב אותו, להחליש את השקל ולייקר את היבוא, אם כי שער החליפין מושפע גם מגורמים אחרים.
ברבעון השני התאוששה הפעילות מהפגיעה של תחילת השנה, אבל חלק מהקפיצה בתוצר נבע מגורמים חריגים. בניכוי הייצור של חברות ישראליות בחו"ל, התוצר היה גבוה בכ-3.8% בלבד מרמתו בסוף 2025, במונחים שנתיים. שוק העבודה עדיין הדוק והשכר הנומינלי עולה בקצב של כ-6%. במצב כזה הורדה נוספת עלולה להגביר את הביקוש המקומי בדיוק כשהבנק רוצה לוודא שהאינפלציה התייצבה.
התוכן והמידע של נתוני המחשבון והכלי האינטראקטיבי
מחיר הנפט הגבוה והמתיחות באזור מאיימים לייקר את הדלק ואת היבוא. תקציב 2027 הוא נעלם נוסף: הממשלה שתקום אחרי הבחירות תצטרך להחליט איך לממן את הוצאות הביטחון ומה לעשות עם הגירעון, ובבנק המרכזי ירצו לראות קודם איך ההחלטות האלה ישפיעו על הביקוש. כך הבחירות נכנסות לשיקולי הוועדה, דרך התקציב שיבוא אחריהן.
ובכלל - האם נגידים נוטים לשנות ריבית לפני בחירות? השיקולים אמורים להיות מקצועיים בלבד, ובפועל בהינתן השינויים ההיסטוריים לפני בחירות נאה שאכן כך.
לפני 20 שנה יום לפני הבחירות העלה הנגיד סטנלי פישר את הריבית ברבע אחוז, ל-5%. גם ב-2022 הקלפי לא עצרה את הבנק: כארבעה שבועות לפני הבחירות, בעיצומו של המאבק באינפלציה, הריבית עלתה ב-0.75% בבת אחת והגיעה ל-2.75%.
- בריטניה לא מצטרפת בינתיים לפד' ול-ECB: הריבית נשארה על 3.75%
- גם בבנק ישראל התלבטו: חבר בוועדה התנגד להורדת הריבית
הידעת?כמה זמן החזיקה הריבית הנמוכה בתולדות ישראל?
בחמש הפעמים האחרות הריבית נשארה במקומה. הורדה ל-3% שהיא כאמור התרחיש הפחות סביר, אל עדיין אפשרי - תוריד את הפריים מ-4.75% ל-4.5%. במשכנתא של 500 אלף שקל ל-20 שנה במסלול פריים, ההחזר החודשי ירד בכ-70 שקל, ואפשר לבדוק את ההשפעה על תמהיל אחר במחשבון תמהיל המשכנתא. בעלי פיקדונות וקרנות כספיות ירגישו את הצד השני, עם תשואה שתרד בהדרגה.
הורדת ריבית מגיעה במלואה למסלול הפריים, והרכיב הקבוע במשכנתא לא זז. המחשבון מחשב את ההשפעה על משכנתא עם תמהיל ממוצע. להרחבה: למה ההחזר יורד בהדרגה עם כל הפחתה.
בשוק חלוקים לגבי ההמשך. חלק מהתחזיות רואות את הריבית יורדת לאזור 2.75%-3% בתוך שנה, ואחרות מעריכות שהיא תישאר על 3.25% לאורך 2027. לצד ההחלטה יפרסם הבנק גם תחזית מעודכנת של חטיבת המחקר, שתכלול את מסלול הריבית הצפוי.
