מכוניות שרופות ליד שער סן-דני בפריז אחרי המהומות בצרפת 1710
צילום: Guallendra / ויקישיתוף, רישיון CC0

3,000 עסקים נפגעו במהומות בצרפת, והחשבון עובר לביטוח ולאג"ח

כ-550 אלף מפגינים, כ-2,400 עצורים ועוצר לילי בפריז. הממשלה מגבשת סיוע לעסקים, חברות הביטוח נערכות לגל תביעות, והתשואה על אג"ח צרפת לעשר שנים קרובה ל-5%
גיא טל |

המהומות בצרפת מתחילות לדעוך, אבל הנזק הכלכלי ממשיך לגדול. הממשלה הטילה עוצר לילי על כמה אזורים בפריז, הגבילה הפגנות בערים נוספות והתחילה לגבש תוכנית סיוע לאלפי בעלי עסקים שנפגעו בגל האלימות של סוף השבוע. לפי ההערכה המעודכנת נפגעו לפחות 3,000 בתי עסק מהצתות, מביזה ומוונדליזם, פי שניים מהאומדן הראשון שפורסם ביום ראשון. הנזק צפוי להגיע למאות מיליוני דולרים, וענפי הביטוח, הקמעונאות והתיירות כבר מרגישים אותו.

ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו הורה לרשויות המקומיות להגביל את התנועה במוקדים שבהם יש חשש שהאלימות תתחדש. בכמה אזורים בפריז נכנס לתוקף עוצר מ-23:00, ובמרסיי נאסרו הפגנות ביום שני. המשטרה תגברה את הכוחות באזורי המסחר והתיירות. הצעדים באים אחרי שבכירים במערכת הביטחון הודו שהעריכו את היקף המחאה בחסר.

משרד הפנים נערך לכ-200 אלף מפגינים, ובפועל יצאו לרחובות ביום שבת כ-550 אלף. במהלך היום נעצרו 2,397 חשודים, וביום ראשון בערב נעצרו בפריז עוד 108. רוב המפגינים מחו על יוקר המחיה, על מחירי הדלק ועל המצב בבתי הספר ובבתי החולים, ולצדם פעלו קבוצות אלימות שניצלו את ההפגנות לביזה ולהצתות.

שר הפנים לוראן נונז הודה בכשלים במודיעין ובהיערכות המשטרה, והציע להתפטר. הנשיא עמנואל מקרון ביקש ממנו להישאר בתפקיד ולתחקר את הכשלים. מקרון עצמו נמצא בביקור במדינות המפרץ, שאחת ממטרותיו היא להבטיח לצרפת אספקת אנרגיה בתקופה של דלק יקר.

רשת קרפור דיווחה על פגיעה ב-50 סניפים, ו-20 מהם נבזזו. גם חנויות של מותגי יוקרה, בהן ברברי וקנזו, ספגו נזק. במרכזי הקניות של פריז ובאזורי התיירות בעלי העסקים מוציאים כסף על אבטחה פרטית, על החלפת חלונות ועל מלאי חדש, כדי לחזור לפעילות.

התוכן והמידע של נתוני המחשבון והכלי האינטראקטיבי
מה קורה בשווקים? - עדכונים שוטפים על השווקים
סוף התוכן מהמחשבון והכלי האינטראקטיבי

הממשלה כבר נפגשת עם נציגי רשתות השיווק, העסקים הקטנים, הבנקים וחברות הביטוח. על הפרק: סיוע בשיקום העסקים, הקלות בתשלומים ואפשרות להעביר עובדים להעסקה מצומצמת בסבסוד המדינה, עד שהעסקים יחזרו לפעול.

גל המהומות של 2023 נותן מושג על היקף החשבון. חברות הביטוח שילמו אז כ-890 מיליון דולר (793 מיליון אירו) על כ-16,400 תביעות, כ-54 אלף דולר בממוצע לתביעה. כשני שלישים מהכסף הגיעו לעסקים ולנכסים מסחריים, וכרבע לרשויות המקומיות, על נזק למבני ציבור ולתשתיות.

הידעת?מי משלם בצרפת על נזק שגרם המון מתפרע?
המדינה. החוק הצרפתי קובע שהמדינה אחראית לנזקים שנגרמו מעבירות של התקהלויות והמונים, חמושים או לא, גם כשלא הוכחה שום רשלנות של המשטרה. המדינה יכולה לתבוע אחר כך את מי שגרמו לנזק, ובמקרים מסוימים גם את העירייה. בתי המשפט צמצמו את הכלל עם השנים: כשהפורעים התארגנו מראש כדי לבזוז, בלי קשר להפגנה עצמה, האחריות של המדינה עשויה שלא לחול.

הפעם מספר העסקים שנפגעו כבר עולה על זה של 2023. צרפת אישרה בתקציב 2026 מנגנון ביטוח חדש לנזקי מהומות, עם השתתפות של חברות הביטוח וערבויות מדינה שעשויות להגיע לכ-4.5 מיליארד דולר (4 מיליארד אירו) בשנה, אבל הוא עדיין ממתין לאישור הנציבות האירופית. לכן הפיצוי על המהומות הנוכחיות ייקבע לפי התנאים של הפוליסות הקיימות.

בעל עסק שהחנות שלו הוצתה עשוי לקבל פיצוי על המבנה ועל המלאי, לפי הכיסוי שרכש. ימי העבודה שאבדו הם סיפור אחר: הפיצוי עליהם תלוי בכיסוי לאובדן רווחים ובהגדרות של הפוליסה. חנות שנסגרה בגלל הגבלות התנועה באזור, בלי שנגרם לה נזק, עשויה למצוא את עצמה במצב ביטוחי שונה לגמרי מחנות שנבזזה.

מלונות היוקרה בפריז מדווחים על ביטולי הזמנות ועל אורחים שקיצרו את השהות. בענף אומרים שהביטולים עדיין מוגבלים בהיקפם, אבל חוששים שיתרחבו לקראת סוף השבוע הבא, כשמתוכננות הפגנות נוספות.

המחאות בצרפת החלו על רקע יוקר המחיה והקיצוצים המתוכננים בתקציב, והפכו מהר מאוד למשבר ביטחוני וכלכלי. הממשלה נדרשת להוציא יותר דווקא כשהיא מנסה לקצץ כ-48 מיליארד דולר (43 מיליארד אירו) בתקציב 2027.

הידעת?על מה הוגשו רוב תביעות הביטוח במהומות 2023?
על רכבים. כ-46% מכ-16,400 התביעות היו על מכוניות, ובאותו גל הוצתו יותר מ-12 אלף רכבים. העסקים הגישו כ-41% מהתביעות, אבל נזק לחנות או למבנה מסחרי יקר בהרבה, ולכן הם קיבלו את רוב הכסף. הרשויות המקומיות הגישו כ-4% מהתביעות וקיבלו כ-27% מהפיצויים. העלות לחברות הביטוח הגיעה לפי ארבעה מזו של גל המהומות בפרברי צרפת ב-2005.

ביום שני ירד מדד קאק 40 בפריז בכ-1.1%, מניית קרפור איבדה 2.2% ומניית חברת הביטוח אקסה ירדה ב-1.3%. התשואה על אג"ח ממשלת צרפת לעשר שנים טיפסה לכ-4.94%, והפער מול אג"ח גרמניה התרחב לכ-1.48 נקודות אחוז.

הזינוק בתשואות האג"ח הצרפתיות מעיד על החשש הגובר מהמצב התקציבי. החוב הציבורי של צרפת מתקרב ל-119% מהתוצר, והגירעון השנתי צפוי להגיע לכ-5.4%. כל הוצאה נוספת של הממשלה צריכה מימון, וברמת הריבית הנוכחית המימון הזה יקר.

מקרון מסיים את כהונתו, והבחירות לנשיאות ייערכו באפריל 2027. תנועת האפודים הצהובים וקבוצות סטודנטים כבר קראו להמשיך במחאה בשבת הקרובה, ואיגודי העובדים מתכננים יום שביתה בתחילת נובמבר. הממשלה מתכוננת לתגבר את האבטחה גם באירועים הבאים, ובמקביל תצטרך להחליט מאיפה לממן את שיקום העסקים, בזמן שהיא מנסה לצמצם הוצאות.

קיראו עוד ב"גלובל"

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה