
יום מחאה אלים בצרפת: מאות עצורים, ביזה בחנויות ותקציב הקיצוצים של לקורנו בעין הסערה
עשרות אלפי מפגינים יצאו בשבת לרחובות פריז, ליון, מרסיי וערים נוספות בצרפת, ביום מחאה ארצי נגד יוקר המחיה שהפך תוך שעות לעימותים עם המשטרה. עד הערב נעצרו לפחות 272 בני אדם ברחבי המדינה. השוטרים ירו גז מדמיע והפעילו תותחי מים בכיכר הרפובליקה בפריז, בליון ובשטרסבורג, וקבוצות של רעולי פנים הציתו מכוניות, ניפצו חלונות ראווה ובזזו חנויות.
איגוד העובדים CGT טען שיותר מחצי מיליון איש השתתפו בהפגנות. הספירה של משרד הפנים נמוכה בהרבה: בשעות הצהריים הוא דיווח על כ-140 הפגנות עם כ-33 אלף משתתפים, אחרי שנערך מראש לאפשרות שעד 170 אלף איש ייצאו לרחובות.
במרסיי פרצו מפגינים ללובי של בניין העירייה, פגעו בתחנה של המשטרה העירונית ובזזו חנויות, ובהן בוטיק של הרמס. בליל נבזזה חנות של אפל, ובליון פרצה שריפה במשרד התיירות שבמרכז העיר. בפריז נסגרו תחנות מטרו רבות לבקשת המשטרה, וכ-100 בני אדם נעצרו בעיר בחשד שהחזיקו נשק או חפצים אסורים. בסנט-אטיין איבד מפגין את כף ידו מרימון של המשטרה, כשבועיים אחרי שנער בן 15 נפצע באותה צורה בעיר לאנס.
מבתי הספר אל הרחוב
הגל הנוכחי התחיל בבתי ספר תיכוניים בפרברים הצפוניים של פריז, שם יצאו תלמידים נגד היעדרויות של מורים ומבנים מוזנחים. בתוך כמה שבועות הוא התפשט לשאר המדינה, ומחאת התלמידים בצרפת נמשכה גם כשהוויכוח על התקציב הלך והחריף. בשבת הצטרפו איגודים מקצועיים, מורים, פעילי אקלים וגם פעילים מתנועת "האפודים הצהובים", שקראה לצאת ליום של "צהוב ונוער". התנועה נולדה ב-2018 במחאה על העלאת המס על הסולר, ובמשך חודשים שיבשה אז את החיים בצרפת.
המפגינים מדברים בעיקר על מחירי הדלק, האנרגיה והמזון, שעלו בחודשים האחרונים בין היתר בגלל המלחמה במזרח התיכון. ה-CGT דורש להעלות שכר וקצבאות, להוריד מחירים ולשמור על השירותים הציבוריים. משרד הפנים מאשים את השמאל הקיצוני בניסיון להצית מהומות, וראש הממשלה סבסטיאן לקורנו מסר שיותר מ-900 שוטרים נפצעו במהלך המחאות. במקביל בודק הגוף שמפקח על המשטרה כשני תריסרים של תלונות על אלימות שוטרים.
תקציב קיצוצים מול רחוב סוער
בתחילת החודש הציג לקורנו את הצעת התקציב ל-2027, שכוללת צעדי התייעלות של כ-43 מיליארד אירו, ומאמץ כולל של כ-54 מיליארד אירו אם הפרלמנט יאשר אותה. ההצעה מקפיאה את שכר עובדי המגזר הציבורי ואת הקצבאות, למעט הנמוכות ביותר, ומגדילה את הכנסות המדינה ממע"מ ביותר מ-7 מיליארד אירו ואת ההכנסות ממס הכנסה בכ-5.7 מיליארד אירו.
הממשלה רוצה להוריד את הגירעון מ-5.4% מהתוצר השנה ל-5% ב-2027. החוב הציבורי עומד על כ-119% מהתוצר, שיא מאז מלחמת העולם השנייה, וצרפת מתכננת לגייס בשנה הבאה סכום שיא של כ-340 מיליארד אירו כדי לממן את הגירעון ולמחזר חובות מתקופת הקורונה. המועצה העליונה לכספים ציבוריים, הגוף שבוחן את התחזיות של הממשלה, העריכה שתחזית הצמיחה של 1% אופטימית, ושיעד הגירעון הוא המינימום שנדרש.
לקורנו עומד בראש ממשלת מיעוט, ושני קודמיו בתפקיד נפלו בפרלמנט על רקע תוכניות קיצוץ. הבחירות לנשיאות צפויות בשנה הבאה, ומרין לה פן מהימין הקיצוני מובילה בסקרים. בשבת היא האשימה את הפורעים ואמרה שהשמאל הקיצוני השתלט על הדרישות של המפגינים. ז'אן-לוק מלנשון, המועמד של השמאל הרדיקלי, צעד בהפגנה בפריז. הנשיא עמנואל מקרון קרא כבר בערב שלפני כן להפגין בדרכי שלום.
האג"ח הצרפתיות כבר משלמות את המחיר
התשואה על אג"ח ממשלת צרפת ל-10 שנים נעה סביב 4.8%, ועלויות הגיוס של המדינה נמצאות ברמה הגבוהה ביותר מזה יותר משני עשורים. בתחילת החודש הגיע הפער מול אג"ח גרמניה לרמה הגבוהה ביותר מאז משבר החובות של גוש היורו, ובסוף השבוע הוא עמד על כ-1.4 נקודות אחוז. צרפת כבר לווה ביוקר מאיטליה, שבמשך שנים נחשבה לחוליה החלשה של הגוש, ובשוק האג"ח יש סימנים שהחשש מתפשט גם למדינות נוספות באירופה.
- מתקפת סייבר בצרפת: האקרים חיממו מקררים בסופרמרקטים וגרמו לשריפות
- 30 אלף מפגינים, מאות עצורים וטיסות שבוטלו: משבר התקציב מטלטל את בלגיה
מדד CAC 40 בפריז מגיב בינתיים בצורה מתונה יותר. בסוף השבוע הוא נסחר סביב 7,950 נקודות, אחרי שבשבוע הקודם ירד אל מתחת ל-7,700.
הבנק המרכזי האירופי לא ממהר להתערב. נגיד בנק צרפת עמנואל מולן אמר בתחילת החודש שהתנאים להתערבות כזאת אינם מתקיימים, ונשיאת הבנק כריסטין לגארד חזרה והבהירה שהפתרון לבעיה של צרפת נמצא במדיניות התקציבית שלה. לבנק יש כלי מיוחד לרכישת אג"ח של מדינות שנפגעות מתנודות לא מוצדקות בשוק, אבל השימוש בו מותנה בעמידה בכללי המשמעת התקציבית של האיחוד. גם האינפלציה מסבכת את המצב, אחרי שהבנק כבר העלה השנה את הריבית.
הדיון על התקציב בפרלמנט יימשך בשבועות הקרובים, ושם תוכרע השאלה אם לקורנו יצליח להעביר את חבילת הקיצוצים של 43 מיליארד אירו, או שייאלץ לוותר על חלק ממנה מול הרחוב והאופוזיציה.