דויטשה טלקום, אורנג', טלפוניקה וודאפון בוחנות מהלך משותף שיאפשר להן להציע באירופה שירותי סלולר ישירות מלוויינים. ארבע הקבוצות חתמו על מכתב כוונות לקראת אפשרות להתמודד יחד על תדרים ייעודיים, במהלך שעשוי להפוך את שוק התקשורת הלוויינית לזירה חדשה במאבק של אירופה לצמצום התלות בתשתיות אמריקאיות.

המהלך מגיע בזמן שבו האיחוד האירופי בוחן כיצד לחלק מחדש את תחום התדרים של 2 GHz, שמאפשר לחבר סמארטפונים ישירות ללוויינים. הרישיונות הנוכחיים מוחזקים בידי החברות האמריקאיות ויאסאט ואקוסטאר וצפויים לפוג בשנה הבאה, מה שפותח חלון נדיר לשינוי מאזן הכוחות בשוק.

אירופה רוצה לשמור את התדרים בבית

במאי הציעה הנציבות האירופית להקצות חלק מהתדרים לשחקנים אירופיים. מבחינת בריסל, לא מדובר רק במדיניות טלקום אלא גם בשאלת ריבונות דיגיטלית - מי מחזיק בתשתית שדרכה יעברו בעתיד שיחות, הודעות ונתונים כאשר אין כיסוי סלולרי קרקעי.

הגישה הזו כבר יצרה חיכוך עם ארה"ב. השגריר האמריקאי באיחוד האירופי הזהיר כי חברות אירופיות עלולות להתמודד עם תגובה קשה אם בריסל תקדם מסגרת שתפלה לרעה חברות אמריקאיות, ובהן סטארלינק של ספייסX. סטארלינק מצדה תקפה את הכיוון האירופי וטענה כי הגבלות כאלה עלולות לפגוע באיכות הקישוריות, במיוחד באוקראינה, שם השירות שלה הפך לחלק מרכזי מהתקשורת האזרחית והצבאית מאז הפלישה הרוסית.

החלק המעניין בתוכנית הוא שהחברות האירופיות אינן מתכוונות, לפחות בשלב הזה, להקים מערך לוויינים עצמאי שיתחרה ישירות בסטארלינק. במקום זאת הן צפויות להקים את התשתית הקרקעית הדרושה ולחבור למפעילת לוויינים קיימת. המודל הזה מצמצם משמעותית את ההשקעה הנדרשת, אבל גם חושף את מגבלת העצמאות האירופית. רוב מערכי הלוויינים הגדולים מופעלים כיום בידי חברות אמריקאיות או סיניות, כך שהשאיפה לצמצם תלות חיצונית נתקלת במהירות במחסור באלטרנטיבות מקומיות בהיקף דומה.

יוטלסאט הצרפתית היא המועמדת האירופית הבולטת ביותר, אך הפער בינה לבין סטארלינק עדיין גדול. לסטארלינק יש יותר מ-11 אלף לוויינים במסלול, בעוד שהמערך של יוטלסאט קטן משמעותית, מה שמקשה עליה לספק כיסוי וקיבולת בהיקפים דומים.

הסלולר הלווייני הופך מתוספת לרשת אסטרטגית

השירות הלווייני לא אמור להחליף את הרשתות הקרקעיות אלא להרחיב אותן. החיבור הישיר מהלוויין למכשיר יכול לכסות אזורים כפריים, כבישים, ים ואזורים שבהם פריסת אנטנות אינה כלכלית או אינה אפשרית.

זו גם הסיבה שגולדמן זאקס רואה ביוזמה סימן מרגיע למשקיעים: החברות אינן מנסות להחליף את עסקי הסלולר הקיימים, אלא להוסיף להם שכבת כיסוי משלימה. אם המודל יעבוד, הן יוכלו להציע שירות רחב יותר מבלי לבנות רשת קרקעית בכל נקודה.

מבחינת בריסל, למהלך יש ערך נוסף. אירופה מנסה בשנים האחרונות לצמצם תלות בספקי ענן, שבבים, AI ותשתיות תקשורת שאינם אירופיים, והסלולר הלווייני נכנס עכשיו לאותה רשימה של נכסים שנחשבים אסטרטגיים.

• ספייס אקס השקיעה ברבעון יותר מפי 2 מההכנסות, ומחר מגיע הדוח השני
• זלנסקי מאשים: סטארלינק מגבילה את הצבא האוקראיני בכוונה - מי עומד מאחורי ההחלטה?

בלי לוויינים אירופיים, העצמאות נשארת חלקית

כאן נמצא גם הפרדוקס המרכזי של התוכנית. אירופה יכולה לשמור את התדרים בידי מפעילות מקומיות, אבל אם אותן מפעילות ייאלצו להשתמש במערך לוויינים אמריקאי כדי לספק את השירות, חלק גדול מהתלות שהן מנסות לצמצם פשוט יעבור שכבה אחת למעלה.

המתח סביב אוקראינה המחיש עד כמה השליטה בתשתית עצמה חשובה. כאשר שירותי לוויין הופכים לחלק ממערכות תקשורת לאומיות, השאלה מי מפעיל את הלוויינים ומי שולט בגישה אליהם כבר אינה רק סוגיה מסחרית.