ארה"ב מזהירה את אירופה: הגבלות על ספייסX עלולות להוביל לתגובה "הרסנית"

האיחוד האירופי רוצה לצמצם את התלות בחברות טכנולוגיה אמריקאיות ולפנות יותר מקום לשחקנים מקומיים, אבל בוושינגטון מאותתים שהמהלך עלול לגבות מחיר. שגריר ארה"ב באיחוד האירופי, אנדרו פוזדר, הזהיר כי חברות אירופיות עלולות להתמודד עם תגובה אמריקאית "הרסנית" אם בריסל תקדם צעדים שיגבילו חברות כמו ספייסX בשוק האירופי.

במרכז העימות נמצאת הצעה של הנציבות האירופית לשנות את הדרך שבה מוקצים תדרים לשירותי תקשורת לוויינית ישירה לטלפונים ניידים. הנציבות הציעה במאי מנגנון אירופי חדש להקצאת תחום ה-2 גיגה-הרץ לשירותי לוויין, כחלק מהיערכות לפקיעת ההסדר הקיים ב-2027.

התדרים הופכים לנכס אסטרטגי

 התדרים שמאפשרים לטלפון להתחבר ישירות ללוויין הופכים לחלק מתשתית התקשורת העתידית, עם שימושים מסחריים, ביטחוניים ואזרחיים. הנציבות עצמה מגדירה את הספקטרום הזה כנכס אסטרטגי שיכול לספק קישוריות גם באזורים ללא כיסוי קרקעי. החשש האמריקאי הוא שחלק מהתדרים יישמרו בפועל לחברות אירופיות, באופן שיצמצם את האפשרויות של מפעילים מארה"ב ומסין. ספייסX, שמפעילה את סטארלינק, היא אחת החברות המרכזיות שעלולות להיפגע אם בריסל תעדיף ספקים מקומיים.

פוזדר הציג את האפשרות הזו לא כרגולציה טכנית אלא כמהלך שעלול להיחשב בוושינגטון לאפליה מסחרית. לדבריו, חברות אירופיות צריכות לקחת בחשבון שארה"ב יכולה להגיב, וכי גודל השוק האמריקאי הופך תגובה כזו למסוכנת במיוחד מבחינתן.

הוויכוח סביב ספייסX משתלב במאמץ רחב בהרבה של האיחוד האירופי לבנות עצמאות טכנולוגית. בשנים האחרונות בריסל מנסה להקטין את התלות בחברות זרות בתחומים כמו ענן, בינה מלאכותית, תקשורת לוויינית ותשתיות דיגיטליות קריטיות.

מאחורי הגישה הזו עומדת השאלה עד כמה נכון להסתמך על חברות שאינן בשליטה אירופית עבור שירותים רגישים. האיחוד מקדם במקביל תשתיות לווייניות משלו ומדגיש את הצורך ביכולת אירופית עצמאית לתקשורת ממשלתית מאובטחת.

העימות אינו מוגבל לחלל. לפי פוזדר, גם החקיקה האירופית בתחומי הענן וה-AI עלולה להפוך לבעיה אם המטרה שלה תהיה להעניק יתרון לחברות מקומיות באמצעות החלשת מתחרות אמריקאיות. מבחינתו, הגנה על מידע ממשלתי רגיש היא מטרה לגיטימית, אבל העדפה מסחרית אינה כזו.

הקנסות לענקיות הטכנולוגיה נכנסים לוויכוח

השגריר האמריקאי מתח ביקורת גם על האופן שבו האיחוד מפעיל את חוק השווקים הדיגיטליים נגד חברות הטכנולוגיה הגדולות. הוא העלה את השאלה האם הקנסות הגבוהים שמוטלים על חברות אמריקאיות נועדו בעיקר לשפר את התחרות, או שהם הופכים גם למקור הכנסה עבור אירופה.

מנקודת המבט האירופית, התמונה שונה. בריסל טוענת שהמדיניות נועדה להגדיל את מספר הספקים, לחזק את התחרות ולצמצם תלות במספר קטן של חברות זרות, תוך שמירה על אפשרות כניסה גם למפעילים שאינם אירופיים. הנציבות מדגישה שהמסגרת החדשה לשירותי לוויין אמורה להיות פתוחה גם לחברות מחוץ לאיחוד.

• העימות מחריף: בסנט מזהיר את זלנסקי אחרי ההאשמות על סטארלינק
• טראמפ עשה עבור ארה"ב והעולם המערבי יותר מכל נשיא אמריקני אחר מאז רייגן

ספייסX כבר הזהירה שהגבלות על גישה לתדרים עלולות להשפיע גם על איכות הקישוריות באוקראינה, שבה סטארלינק ממלאת תפקיד מרכזי בתקשורת אזרחית וצבאית מאז הפלישה הרוסית. בכך, דיון רגולטורי על הקצאת תדרים מקבל גם ממד ביטחוני וגיאופוליטי. העימות מגיע גם בזמן שבו אירופה בונה מערכות לוויין ממשלתיות שנועדו לצמצם תלות בספקים חיצוניים. שירות GOVSATCOM האירופי כבר נועד לאפשר למדינות ולמוסדות באיחוד גישה לתקשורת לוויינית מאובטחת, כחלק מתפיסה רחבה יותר של עצמאות אסטרטגית.

בוושינגטון רוצים להפנות את המאבק לסין

פוזדר טוען כי במקום שארה"ב ואירופה יגבילו זו את חברותיה של זו, הן צריכות לפעול יחד מול סין. מבחינתו, התחרות בבינה מלאכותית ובמחשוב קוונטי חשובה מכדי ששני השווקים המערביים הגדולים יבזבזו משאבים על מאבקים רגולטוריים ביניהם.

זו גם נקודת הלחץ המרכזית של האמריקאים: אם חברות אירופיות תלויות בגישה לשוק האמריקאי כפי שחברות אמריקאיות תלויות בגישה לאירופה, כל ניסיון לתת יתרון לשחקנים מקומיים עלול להוביל לצעדי נגד ולפתוח חזית מסחרית חדשה סביב טכנולוגיה.

בריסל רוצה יותר שליטה בתשתיות שלה ופחות תלות בענקיות אמריקאיות, בעוד וושינגטון מאותתת שלא תקבל בשקט רגולציה שתצמצם את הגישה של אותן חברות לשוק האירופי. אם שני הצדדים יתקשו להגיע לפשרה, המאבק על כמה תדרים לווייניים עלול להפוך לעימות רחב הרבה יותר סביב ענן, AI, חלל והגישה של חברות משני צדי האוקיינוס לשווקים של הצד השני.