זלנסקי מאשים: סטארלינק מגבילה את הצבא האוקראיני בכוונה - מי עומד מאחורי ההחלטה?

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מחריף את הטענות נגד הגבלת סטארלינק לצבא האוקראיני. לדבריו, ההגבלות על התקשורת הלוויינית בשדה הקרב נראות כמו מהלך מתוכנן, והן פוגעות ביכולת להתמודד עם מתקפות הכטב"מים הרוסיות. הטענה מגיעה כשהיחסים בין קייב לוושינגטון מתוחים במיוחד, ובאוקראינה מנסים לברר מי נתן את ההוראה, מתי המערכת תחזור לפעול במלואה והאם מדובר בשינוי ממושך במדיניות האמריקאית.

הבעיה התגלתה ביום רביעי, כשיחידות בצבא האוקראיני דיווחו על שיבושים במערכות סטארשילד, הגרסה הצבאית של סטארלינק. החיבור נפל ברגע שהכלים שעליהם הותקנו המסופים עברו מהירות של כ-160 קמ"ש. לצבא האוקראיני זו מגבלה משמעותית, כי חלק מהכטב"מים שלו טסים מהר הרבה יותר.

לדברי זלנסקי, ההסברים שקיבלה אוקראינה התמקדו בתקלות בציוד ובמערכת התקשורת. כדי לבדוק אותם שלחה קייב כמה כלי רכב עם מסופי סטארלינק למדינות באיחוד האירופי. שם הם נסעו ביותר מ-180 קמ"ש, במקומות שבהם הדבר מותר, והתקשורת המשיכה לפעול.

הנשיא טוען שהפער בין אוקראינה לאירופה מחזק את החשד שההגבלות מכוונות לאזור מסוים. הבדיקה מראה שהשירות מתנהג אחרת בשני האזורים, אבל היא לא קובעת מי אחראי לכך, וזהות מי שהורה על השינוי עדיין שנויה במחלוקת.

מה סטארלינק עושה בשדה הקרב

אוקראינה משתמשת בסטארלינק לתקשורת בין יחידות, להעברת מידע מהשטח, לשליטה בכטב"מים ולפעילות לוגיסטית. חלק מהכטב"מים מיירטים כלי טיס רוסיים, כולל גרסאות מהירות של השאהד, וחלקם מובילים מזון, מים וציוד לחיילים בעמדות הקדמיות.

כשכטב"ם מהיר מאבד קשר עם המפעיל, המשימה נפגעת. השיבושים הראשונים כבר הובילו לביטול משימות, ובצבא חוששים שהמשך ההגבלות יפגע בהגנה על תשתיות האנרגיה ועל הערים.

לפי משרד הטרנספורמציה הדיגיטלית האוקראיני, מאז תחילת הפלישה הגיעו למדינה יותר מ-50 אלף מסופי סטארלינק. פולין סיפקה חלק גדול מהם, כ-24 אלף עד סוף 2024 לפי הממשלה בוורשה, ושר החוץ הפולני אמר שמדינתו משלמת על המנויים כ-50 מיליון דולר בשנה. גם הפנטגון חתם ב-2023 על חוזה עם ספייס אקס לאספקת שירות לאוקראינה, וההיקף שלו עבר את 40 מיליון הדולר אחרי ההארכה ב-2024.

סטארלינק, סטארשילד ומי מחליט

סטארלינק הוא שירות תקשורת לוויינית מסחרי שמשרת מיליוני לקוחות בעולם. סטארשילד פותח לממשלות ולגופי ביטחון, עם יכולות תקשורת והצפנה שמותאמות לצרכים צבאיים. הוא נשען על תשתית הלוויינים של ספייס אקס, אבל השליטה בחלק מהשירותים הצבאיים נמצאת בידי הממשל האמריקאי.

אילון מאסק כתב שמגבלות המהירות והשימוש בסטארשילד נקבעות בידי הצבא האמריקאי, ובסופו של דבר בידי הנשיא. בעיתונות הבריטית דווח שמאסק הוא שהציע לטראמפ להאט את השירות באוקראינה, אבל גורם בכיר בממשל אמר שהבית הלבן לא היה מעורב בהגבלה ושהממשל יפנה לספייס אקס לבירור. טראמפ עצמו אמר שאינו חושב שהוא או מאסק אחראים לכך.

• AST ספייסמוביל הפכה למניה הכי שנויה במחלוקת בוול סטריט - יותר מטסלה
• מאסק מאיים על אפל: איך סטארלינק עלולה לפגוע במכירות האייפון

הפרשה חושפת שוב את התלות של צבא בתשתית תקשורת ששולטות בה מדינה אחרת וחברה מסחרית. הקשר בין זלנסקי למאסק כבר עמד למבחן כשאוקראינה ביקשה להרחיב את השימוש בסטארלינק לעומק שטח רוסיה, וגם אז שאלת הגבולות הגיאוגרפיים של השירות הפכה לסוגיה מדינית.

גם קודם לכן זה קרה. בספטמבר 2022 ביקשה אוקראינה להפעיל את סטארלינק מול חופי קרים, לקראת מתקפה של כלי שיט בלתי מאוישים על הצי הרוסי בסבסטופול. מאסק סירב, וכתב מאוחר יותר שהשירות מעולם לא פעל באזור ושהיענות לבקשה הייתה הופכת את ספייס אקס לשותפה למהלך מלחמתי גדול. בביוגרפיה של מאסק שיצאה ב-2023 נטען תחילה שהוא כיבה את השירות כדי לסכל את המתקפה, והגרסה תוקנה בהמשך: האזור היה חסום לשירות מראש, והוא סירב להפעיל אותו.

החלופות: אירופה, ראסוויט וחבילה יקרה יותר

באירופה, האירועים מחזקים את הצורך במערכות תקשורת וחלל עצמאיות. האיחוד האירופי כבר משקיע בתשתיות לווייניות, ובמקביל איירבוס, לאונרדו ותאלס מתכננות להקים פעילות חלל משותפת שתוכל להתחרות בחברות האמריקאיות הגדולות.

החלופה האירופית הזמינה כבר היום היא וואנווב של יוטלסאט הצרפתית, עם כ-630 לוויינים במסלול נמוך, פחות מעשירית מצי סטארלינק. ב-2025 פעלו באוקראינה פחות מאלף מסופים שלה, מול עשרות אלפי מסופי סטארלינק. רשת הלוויינים הריבונית של האיחוד, איריס 2, מוערכת בכ-10.6 מיליארד יורו, והשירותים הממשלתיים שלה צפויים להתחיל לפעול ב-2030.

אוקראינה בוחנת גם חלופות מסחריות של חברות אירופיות ואמריקאיות נוספות, אבל מעבר למערכת אחרת מחייב החלפת ציוד, התאמות ופיתוח יכולות חדשות. לפי גורמים המעורבים בנושא, אחת האפשרויות היא חבילת שירות יקרה יותר של סטארשילד, שמותאמת לפעילות אווירית.

• מצרים מתכוננת להתערבות צבאית להגנת סעודיה - א-סיסי מבקש אישור מהפרלמנט
• אלקואה הפתיעה ברווח, והמניה עדיין שווה מחצית מהשיא של יוני

רוסיה, מצדה, מקדמת את רשת הלוויינים ראסוויט, שנועדה לתת לה יכולות תקשורת עצמאיות ולצמצם את הפער מול סטארלינק. 16 הלוויינים הראשונים שוגרו במרץ, מנה נוספת יצאה לדרך ביולי, והשירות מתוכנן להתחיל ב-2027 עם יותר מ-250 לוויינים. הקשיים של רוסיה בהקמת מערך לוויינים מתחרה מלמדים כמה מורכב להקים תשתית כזאת, אפילו כשמאחוריה מדינה גדולה עם תקציב ביטחוני משמעותי.

בינתיים נמשכים המגעים בין קייב, וושינגטון וספייס אקס להסרת מגבלת המהירות. חלק מהשירותים חזרו לפעול, אבל המגבלה על הכלים המהירים נשארה בתוקף. באוקראינה ימדדו את התוצאה ביכולת ליירט כטב"מים רוסיים ולהגן על תשתיות, במיוחד לקראת החורף, כשמערכת החשמל היא יעד מרכזי למתקפות.