
בניגוד למגמה: מניות הביטחון באירופה זינקו - העסקה שמאחורי העליות
אחרי חודשים של ירידות חדות במניות הביטחוניות, הענף חזר לעלות: לאונרדו זינקה ב-4.7%, ריינמטאל ב-6.3% ו-CSG בכ-5%; ברקע, האיחוד האירופי מקדם הקמת ענקית לוויינים שתתחרה בספייס X
מניות הביטחון באירופה חזרו לעלות ביום שישי. אחרי תקופה ממושכת של ירידות, שבמהלכה איבדו חלק מהחברות הגדולות בענף 15%-35% משוויין, נרשמו עליות חדות בכל הסקטור, וקרנות הסל שעוקבות אחרי מניות הביטחון האירופיות עלו ב-1%-3%. ברקע עמד דיווח על כוונת הנציבות האירופית להאיץ את אישור המיזוג בין פעילויות הלוויינים של איירבוס, לאונרדו ותאלס. גם הירידה במחירי הנפט סייעה למניות בענף.
לאונרדו האיטלקית (LDO) זינקה ב-4.7%, תאלס (HO) הצרפתית עלתה ב-2.8% ואיירבוס (AIR) התחזקה ב-2.1%. במקביל, ריינמטאל (RHM) הגרמנית עלתה ב-6.3%, וקבוצת CSG (CSG) הצ'כית, הנסחרת באמסטרדם ונחשבת לאחת מיצרניות התחמושת הגדולות באירופה, עלתה בכ-5%.
במרכז ההתפתחויות עמד פרויקט ברומו, מיזם משותף שאמור לרכז את פעילות החלל של שלוש החברות וליצור מתחרה אירופי משמעותי לספייס X של אילון מאסק. החברות חתמו על הסכם ראשוני באוקטובר 2025, שלפיו איירבוס תחזיק ב-35% מהמיזם, ולאונרדו ותאלס יחזיקו ב-32.5% כל אחת. ההכנסות השנתיות המשולבות צפויות להגיע לכ-6.5 מיליארד אירו, ובחברה החדשה יועסקו כ-25 אלף עובדים. המיזם יאחד את תאלס אלניה ספייס ואת טלספציו עם יחידות החלל של איירבוס, ויעסוק בייצור לוויינים ובשירותי חלל, בלי משגרים. לפי התוכנית, הוא אמור לקום ב-2027.
הנציבות האירופית הביעה נכונות לקדם את האישור במהירות, כחלק מהמאמץ לצמצם את התלות האירופית בתשתיות חלל אמריקאיות. הרשת של סטארלינק, שבבעלות ספייס X, הפכה בשנים האחרונות לתשתית תקשורת מרכזית גם בשדה הקרב באוקראינה, ובאירופה רואים בכך תלות אסטרטגית בחברה פרטית אחת. האישור עדיין כפוף לבדיקת ההשפעה על התחרות. קיצור התהליך עשוי להאיץ הזמנות חדשות ולשפר את התחזיות העסקיות של החברות, במיוחד תאלס, שצפויה ליהנות מהתרחבות הפעילות.
העליות הגיעו בתקופה שבה מניות הביטחון בעולם ספגו ירידות חדות למרות צברי הזמנות גדולים. ריינמטאל, למשל, דיווחה על צבר הזמנות והסכמי מסגרת של יותר מ-80 מיליארד אירו בסוף יוני, וההנהלה צופה שהוא יגיע ל-100-120 מיליארד אירו בסוף השנה, אך מנייתה עדיין נסחרת במרחק משמעותי מהשיא.
המשקיעים בחנו את יכולת החברות להפוך את תקציבי ההתחמשות להכנסות ולרווחים, בזמן שגם גופי השקעה גדולים בוחנים מחדש את יחסם לענף, כמו קרן העושר של נורבגיה שעשויה להשקיע ביצרניות נשק. קידום המיזוג עשוי לאפשר ליצרניות הביטחון לחסוך בעלויות פיתוח, לאחד תשתיות ולהגדיל את כושר התחרות שלהן מול חברות החלל והביטחון האמריקאיות.