אוקראינה נמצאת במוקד תשומת לב כלכלית וגיאופוליטית עולמית בשל המלחמה מול רוסיה והשלכותיה הרחבות. המדינה היא יצואנית מרכזית של תבואות ומוצרי חקלאות, והלחימה בשטחה השפיעה על מחירי המזון והאנרגיה בשווקים הגלובליים.
המלחמה הובילה לזעזועים בשרשראות
אספקה, לעליית מחירי חומרי גלם ולתנודתיות בשוקי האנרגיה, שהשפיעו על הכלכלה העולמית ועל האינפלציה. אירועים בזירה זו מזיזים מדדים מובילים ומשפיעים בעקיפין גם על בורסת
תל אביב.
לצד ההיבט הצבאי, נבחנות סוגיות של שיקום כלכלי, השקעות בתשתיות ומהלכים דיפלומטיים. ההתפתחויות משפיעות על שוקי הסחורות ועל השוק ההון העולמי. התגית מרכזת עדכונים על המלחמה, השלכותיה
הכלכליות והתפתחויות באזור.
זלנסקי ובכירים בקייב מאשרים שמגבלת המהירות על מסופי סטארשילד, שמנתקת כטב"מים מעל כ-160 קמ"ש, נשארה בתוקף. מאסק מפנה אצבע לממשל, הבית הלבן מכחיש, ואוקראינה מתחילה לחפש חלופות לרשת של ספייס אקס
סוורמר, חברת תוכנה לנחילי רחפנים שצמחה מתוך המלחמה באוקראינה והונפקה השנה בנאסד"ק, רוכשת את ראטל רובוטיקס בעסקת מזומן ומניות שיכולה להגיע ל-224 מיליון דולר. מאחורי העסקה נמצא שינוי גדול יותר: באוקראינה פועלות כיום יותר מ-500 חברות רחפנים, לעומת קומץ
לפני הפלישה הרוסית, אבל השלב הבא דורש הון, מפעלים, מערכי מכירות וכניסה לשווקים מערביים. חברות קטנות מתחילות להתאחד, הון אמריקאי ואירופי נכנס, והטכנולוגיה שנבנתה בחזית הופכת בהדרגה לתעשייה גלובלית
בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע קבע כי משפחה של נוסעים שנתקעה במעבר הגבול מאוקראינה לרומניה לא הוכיחה שהעיכוב נגרם באשמת סוכנות הנסיעות או חברת התעופה. בנוסף, נקבע שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב, לאחר שהנתבעת דאגה להם לטיסה חלופית בחינם
מדד WIG20 בוורשה עלה קרוב ל-25% מתחילת השנה, יותר מכל מדד דגל אחר ביבשת, ומחק שיא שהחזיק 19 שנה. המשק צומח בקצב של 3.7%, תקציב הביטחון של 200 מיליארד זלוטי הוא הגבוה בנאט'ו ביחס לתוצר, והשכנות למלחמה באוקראינה היא הסיכון הגדול וגם ההזדמנות הגדולה. מנגד:
חוב שמטפס לכיוון 68% תוצר ונשיא שמטרפד לממשלה כל מהלך. כל הנתונים, חמש החברות הגדולות והדרכים להיחשף מישראל
נשיא ארה"ב הודיע כי וושינגטון תעביר לקייב את הידע לייצור מיירטי PAC-3, אך מומחים מזהירים כי הקמת יכולת ייצור עצמאית צפויה להימשך שנים ותדרוש גם העברת טכנולוגיות רגישות מצד התעשייה האמריקאית
ועידת הביטחון "שנגרי לה" בסינגפור מסמנת על תחילתה של תקופה בה האמון בין המעצמות ירוד, הוצאות על ביטחון יעלו וההבנה המחלחלת בקרב המדינה כי המלחמות
הבאות יוכרעו לא רק בטנקים ובמטוסים, אלא גם ברחפנים, מודיעין, סייבר ויכולות זולות שמייצרות הרתעה
במתקפה שכללה עשרות טילים ומאות כטב"מים, מוסקבה השתמשה שוב בטילי “אורשניק” סמוך לבירה האוקראינית. בקייב רואים בכך מסר פוליטי וצבאי למערב, בזמן שהנזק לעורף האזרחי והלחץ על מערכות ההגנה גוברים; וגם - דברים שצריך לדעת על טילים היפרסוניים
אוקראינה מדווחת שמשרד ההגנה האמריקאי מבקש לבחון בארה"ב רחפנים ומערכות לוחמה אלקטרונית, ובמסגרת ההבנות גם גישה לטכנולוגיות קריטיות ואולי לזכויות קניין רוחני. בקייב רואים בזה הזדמנות להכנסות ולחיזוק ההגנה האווירית, אבל גם סיכון לאובדן יתרון יחסי.
לפי טיוטת הסכם, אוקראינה תוכל לייצא זמנית רחפנים ומערכות בלתי מאוישות לצורכי בדיקה והערכה של הפנטגון. המהלך אינו כולל עסקת רכש מחייבת, אך עשוי לפתוח פתח לשיתוף פעולה ביטחוני רחב יותר - בזמן שקייב מנסה להפוך את החדשנות הצבאית שפיתחה במלחמה לנכס אסטרטגי
וכלכלי
לא הכטב"ם הכבד ולא הרקטה המדויקת. דווקא רחפן FPV פשוט, שעולה מאות דולרים ומחובר בסיב אופטי, מטריד את מערכת הביטחון - יש לנו פתרונות, אבל יקרים והחשש חיזבאללה ילמד לייצר ולהפעיל נחילי רחפנים כאלו שיקשו על פעילות צה"ל
אנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול בעולם עם מוטת כנפיים שאורכה כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, שנולד בבריה"מ בשיא המרוץ לחלל מול ארה"ב והפך לסמל של הנדסת תעופה קיצונית, עד שנחרב ביום הפלישה של רוסיה לאוקראינה